המעין
הכרעה בענייני השקפה
הכרעה בענייני השקפה
בגליון המעין האחרון כתב הרב פוזן (עמ' 89): "בשונה מהלכה, בענייני השקפה אין אומרים 'הלכה כפלוני', דבר שהרמב"ם הטעים שלוש פעמים ובהדגשה רבה". בהערה שם ציין הכותב לפירוש המשניות של הרמב"ם בשלושה מקומות: סנהדרין י, ג; שבועות א, ד; סוטה ג, ג.
קביעה זו תמוהה משלוש בחינות:
א. מצד הסברא קשה לקבל שלא תהיה הכרעה [=פסיקת הלכה] בענינים העומדים ברומו של עולם כעניני אמונות ודעות, ושכל אחד יכול לבחור לעצמו את ההשקפה הנראית לו מתוך הדעות השונות. האמנם ניתן לומר על עיקרי האמונה היהודית ש"כל אחד והאמת שלו"?
ב. כידוע הרמב"ם כתב את הלכות יסודי התורה והלכות תשובה בספר המדע הפותח את ספרו ההלכתי הגדול "היד החזקה", ובהן הוא מסדר את כללי ופרטי השקפת היהדות ברוב הנושאים ההשקפתיים-אמוניים, כגון הגשמה, בחירה חופשית והשגחה, נבואה, שכר ועונש, תורה מן השמים ועוד רבים. בנושאים רבים קיימות מחלוקות בחז"ל או בגאונים מהי הדעה הנכונה, והרמב"ם הכריע מה לדעתו נכון ומה לא. רואים שלדעת הרמב"ם בהחלט או
ג. בשלושת המקומות אליהם מפנה הרב פוזן אין הרמב"ם עוסק כלל בעניני דעות ואמונות, אלא רק בעניינים המסורים לקב"ה: על אלו עוונות הקרבן מכפר, האם הזכות של הסוטה עומדת לה להצילה לשעה, ומה דינם של דור המבול ודור המדבר בעולם הבא. אכן בעניינים אלו סבור הרמב"ם שאין מקום להכרעה הלכתית, מפני שאינם דברים הנוגעים לנו ולחיינו ולעבודת ה' שלנו. וכבר הרחיב בזה לאחרונה הרב פרופ' דוד הנשקה במאמרו המקיף "על גבולותיה של הכרעת ההלכה: לתולדות שיטת הרמב"ם ולגלגולי הגישות שברקעה" ("דעת" 61, בר אילן, עמ' 49-72; תודה לידידי הרב רועי זק שהפנה אותי למאמר), ובו הוא מוכיח שטעות ביד אלו שהבינו בדעת הרמב"ם כאילו הוא סובר שאין לפסוק הלכה בסוגיות אמוניות.
עמיחי כנרתי
אמת שהרמב"ם התייחס למחלוקות שאין להן נפקות מעשית (כגון האם זכות תולה במים המאררים), ואולם לענ"ד הטעמתו "כשיש מחלוקת בין החכמים בסברת אמונה שאין תכליתה מעשה מן המעשים אין או
רפאל בנימין פוזן