המעין

תיקון טעות בענין 'קונטרס השמיטה' של הנצי"ב / איתם הנקין

בהערה שפרסמתי בגליון הקודם (עמ' 102-104) אודות הייחוס המוטעה של המחצית השניה של קונטרס השמיטה לנצי"ב, סברתי שהמכתב שבו הצביע על כך בנו רבי חיים ברלין נדפס לראשונה רק בשנת תשס"ח בשו"ת נשמת חיים, ושציטוט הדברים פורסם לראשונה בשנת תשנ"ג, בהערה בתוך מהדורת הצילום של שו"ת משיב דבר. ובכן - טעות היתה בידי, כפי שהודיעני הרב בצלאל דבליצקי הי"ו: לא זו בלבד שהמכתב נדפס גם במהדורה הקודמת של שו"ת נשמת חיים (בני ברק תשס"ב, סי' קיג), אלא שפרסומו הראשון היה עוד בירושלים תשד"מ, בספר הזיכרון 'עקבי ברכה' (עמ' קסט). לא יפלא אפוא - ושלא כדבריי הקודמים - שכבר הספיקו להבחין בכך כמה עורכי ספרים ותשובות בענייני השמיטה, לדוגמא: 'הר המור - שביעית' (ירושלים תשנ"ד) עמ' קלג, 'תורת רבינו שמואל סלאנט' (ירושלים תשנ"ח) ח"א עמ' שי, וספר 'הדרת הארץ' (ירושלים תשס"ז) עמ' יט. גם הגר"א שפירא זצ"ל, במאמרו ב'תורה שבעל פה' כרך כח (ירושלים תשמ"ז, עמ' 8) ציטט את הדברים - אפשר שהיה הראשון בזה - והוסיף שיש ללמוד מכך שלא לסמוך לגמרי על ספרים שנדפסו לאחר פטירת מחברם, שכן הרבה עניינים תלויים במו"ל.

לגבי כל זאת יש אפוא לתקן את דבריי ואת ניסוחם. אמנם עם זאת, מלבד שחשיפת הזהות בין מחצית הקונטרס המיוחסת-בטעות לבין קונטרס 'קול התור נשמע בארצנו' לא נעשתה עד עתה אלא במאמרִי הנ"ל, הרי כמדומני שעצם הידיעה בדבר היחוס המוטעה לא היתה מוכרת עדיין לרוב הלומדים, המעיינים ואף המחברים; לכן מכל מקום היה עניין לפרסמה כמאמר בפני עצמו, ועם כותרת מיוחדת, ולא רק בהערות שוליים אגביות או כנספח לתשובה בעניין אחר (ואגב כך אבהיר, שהענין כולו אינו נוגע לדעת הנצי"ב בעניין שמיטה בזה"ז, ולשלילתו את היתר המכירה; דבריו בעניין מצויים במחצית הראשונה של הקונטרס).

איתם הנקין