המעין
תגובה לתגובה - הרב יואל פרידמן
תגובה לתגובה
איני מתכוון לכתוב תגובה ארוכה ומפורטת לדברי הרב המגיב שליט"א, אלא רק כמה הערות ענייניות 'בקצירת האומר', והקורא ישפוט.
א. גם לאחר הסבריו של הרב המגיב עדיין לא מובן מה חשיבותן של הערות הנוסח של מרן בעל הקהילות יעקב זצ"ל. כאמור אין אני
ב. הרב המגיב מסביר באריכות את ההבדל בין ההדרה בשיטה המדעית לההדרה בשיטה הישיבתית. אך בעצם הוא נוקט בשיטה של תפיסת החבל בשני קצותיו: אילו יש לקדש את נוסח הדפוס כדבריו יסתפק נא במהדורתו החדשה בנוסח הדפוס, ויוסיף לו הערות תוכן כיד ה' הטובה עליו וכפי שהיה נהוג מימים ימימה; אך ברגע שהוא מוסיף למהדורתו חילופי נוסח על פי כתב יד - יש לעשות מלאכה זו באופן רציני, ולא להסתפק בבחירה של כת"י אחד (על דרך הבחירה ראה להלן) ולהוסיף לכותרת בשער 'על פי כתבי יד'.
ג. המחשבה שאפשר לבחור כת"י מדוייק יותר רק מתוך התייעצות עם 'מומחים' איזהו כתב היד הקדום יותר היא מוטעית, שכן פעמים שיש כת"י מאוחר שהועתק בדייקנות (מתוך טופס קדום שעמד לפני הסופר), ולעומתו כת"י מוקדם שהועתק ברשלנות. הדרך לבחירת כתבי היד עליהם תתבסס מהדורה מדוייקת היא השוואה מדוקדקת של נוסח קטעים-לדוגמא של החיבור בכתבי היד השונים, כדי למצוא ביניהם את כתבי היד המדוייקים ביותר. לכן דווקא המהדיר, שהוא גם תלמיד חכם ומכיר את כל מכמני החיבור, הוא אשר יכול ביתר קלות לבחור את קטעי המבחן האלו, ולאורם לערוך את ההשוואה בין כתה"י ולהכריע אלו מהם ראוי שהמהדורה החדשה תתבסס עליהם.
ד. ברוב ספרי הראשונים, בהם יש מאות ואלפי חילופי נוסח קטנים בין כה"י, ברור שאין להביא את כולם, אלא רק את החשובים והמשמעותיים שבהם. גם זו מלאכה שיש ללומדה, ומהדירים בעלי ניסיון כבר יגעו ומצאו את שביל הזהב.
ה. הרב המגיב מציין בצדק שקיימים קטעים של ספר התרומה שמצויים בכה"י ומצוטטים על ידי הראשונים אך נשמטו מן הדפוס; לא ברור א"כ במה זכה הדפוס ש'נתקדש' יותר מאותם כתבי יד שבהם למדו הראשונים?!
ו. מעולם לא טענתי שהרב המהדיר השתמש בספר 'כפלטפורמה להערותיו וחידושיו' כדברי הרב המגיב, אלא 'כפלטפורמה לבירור ההלכה'. לדעתי תפקידו של מהדיר ספר התרומה הוא לבאר וללבן את דברי בעל ספר התרומה, ולא את הנושא ההלכתי הנידון. זאת משתי סיבות: 1. כשמבררים את הנושא ההלכתי הנידון, ומביאים מקורות רבים מן הראשונים ומן האחרונים לדורותיהם, אין מתמקדים בדעתו של המחבר, ומחטיאים את המטרה המרכזית של הערות התוכן שהיא בירור דעתו של המחבר. 2. אין זה לכבודו של המחבר לעשותו טפל, כאילו אין הוא 'קובע ברכה לעצמו'. מובן לכל שמי שכותב חיבור על הרמב"ם מתמקד ומתרכז בבירור הרמב"ם, ואין הוא מביא את דעתו של ה'משנה ברורה' על הנושא הנידון, אלא אם כן דעתו חשובה לבירור וליבון הרמב"ם. מדוע אין זה מובן בההדרה של ספר התרומה, עד שיש לדעת המהדיר לציין ולהזכיר את כל מי שכתב משהו על הנושא הנידון בספר?
ז. באשר להערה 7, ראוי להבהיר שכ"י רומא קזנטנזה 2989 F81, הוא כ"י מאוחר (מן המאה ה-15) ושולי, בניגוד למה שכתב הרב המגיב, ראה בקטלוג של כתבי היד בספריה הלאומית.
ח. גם לאחר הביקורת אני חוזר על מה שכתבתי כבר במאמרי הקודם, שיש להחזיק טובה לרב המהדיר שליט"א על עבודתו החשובה והמקיפה. התקדמנו כמה צעדים בבירור תורתו של רבי ברוך בן יצחק בעל התרומה, ואני מאחל לרב דוד אברהם שזכותו של רבנו ברוך תעמוד לו, ושיוסיף להגדיל תורה ולהאדירה.
יואל פרידמן