המעין
תגובה - הרב יואל עמיטל
תגובה
יישר כח לרב דויד יצחקי שליט"א על הערותיו למאמרי.
א. בנוגע לחזון איש - אכן הערתו של הרב יצחקי נכונה, ומסתבר שהחזון איש התכוון לההוא שנמצא בו שמץ פסול, שעליו אומרת הגמרא עצמה 'שאני התם דאיהו ארע נפשיה'. ונותרה רק ההבנה הפשוטה של הרב אהרנברג זצ"ל בשו"ת דבר יהושע לסברא שגם לגבי גוי שייך דין משפחה שנטמעה.
ב. באשר לעצם הסברא, הרי ברור בדעת הרמב"ם, כמ"ש הגר"ש רוזובסקי זצ"ל, שהלכה זו של משפחה שנטמעה נטמעה אינה קשורה עם דין ספק ממזר. ולכן סברה זו לכאורה נכונה גם לגבי גויים כפי שהיא נכונה לגבי עבד לפחות בדעת הרמב"ם, וכפי שהוסבר במאמרי.
ג. ענין הפלשמורה לא הזכרתי, ואכן אינו ענין לכאן וכמ"ש הרב יצחקי.
ד. הרב דויד יצחקי שליט"א כתב "אע"פ שיש מאחרוני האחרונים שנדחקו ברמב"ם לפרש שבדיעבד אף במקרה שאנן סהדי שלא קיבלו מצות בעת הגרות שהגרות חלה" וכו'. אולם האחרונים עליהם מדובר הם הבית מאיר בתשובה יב והגר"ש קלוגר בטוב טעם ודעת ח"ב דיני גרות סי' קיא, ולאו קטלי קני באגמא הם. באשר לשאלה האם זהו דוחק ברמב"ם, דומני שהמעיין ברמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכות טז-יז יסיק את ההיפך. ואם לדין - עיין גם גמרא שבת סח, ב בענין גר שנתגייר בין הנוכרים, שמבואר שחייב קרבן על שבת על הדם על החלב ועל עבודה זרה, ואם כן איך נתגייר? ואכמ"ל, ולא התכוונתי לדון בשאלה זו במאמר גם לא בהערת השוליים.
ה. למיטב ידיעתי לא נכון כלל מ"ש הרב יצחקי ש'רבני וראשי מערך הגיור עצמו מעידים שרובם הגדול של המתגיירים כל קבלתם היא מן השפה ולחוץ'.
ו. מטרת מאמר שנכתב על ידי מי שאינו פוסק הלכה, כמוני, אינה להכניס את ראשי בין ההרים הרמים - אלא לעורר על נקודה שלא עסקו בה, ואם תענה בי צדקתי אבוא על שכרי.
יואל עמיטל