המעין

כמה הערות בעניין הלוח העברי והתקופות \ רחמים שר שלום

כמה הערות בעניין הלוח העברי והתקופות

לעורך שלו'.
קראתי את דבריו החשובים של הרב יעקב אריאל שליט"א בגיליון 'המעין' הקודם (גל' 204, טבת תשע"ג [נג, ב]) על הסתייעות ההלכה במחקרים מדעיים. בעמ' 90 הביא הרב אריאל את הלוח העברי כדוגמא לנושא שבו ההגדרות ההלכתיות אינן מבוססות תמיד על מציאות אובייקטיבית. הרשני להעיר על כמה נקודות מתוך דבריו המתייחסים ללוח השנה:

א. הלוח העברי מבוסס על חשבון התקופות של רב אדא, אך חשבון זה אינו זהה כלל ללוח הגרגוריאני; אין קשר בין הלוח הגרגוריאני לבין הלוח העברי.
ב. רק שני נושאים בהלכה מתייחסים לתקופה של שמואל (הלוח היוליאני): חישוב התאריך לקביעת זמנה של ברכת החמה בכל 28 שנים, וחישוב התאריך בו שואלים על הגשמים בגולה (שישים יום לתקופה) [וכן המנהג הקדום שלא לשתות מים בשעת התקופה].
ג. בכללים לעיבור השנה (גו"ח אדז"ט) אין שום התייחסות לחשבון התקופות; אמנם הכלל התלמודי של "שיתסר בניסן", לפיו יש לעבר את השנה כאשר תקופת טבת נמשכת אחרי שישה עשר בניסן, אכן תואם לחשבון התקופות של רב אדא, ופירוש הדבר שיום תקופת ניסן לרב אדא לא יחול לעולם (בלוחנו הקבוע) אחרי שישה עשר בניסן.
מעניין לציין שבשנה זו בה אנו עומדים (שנת תשע"ג) חל שישה עשר בניסן ממש על הגבול שבין תקופת טבת לתקופת ניסן (בחשבון התקופות של רב אדא), וזה מוצא את ביטויו בכך שבשנה זו (שהיא השנה ה-16 במחזור) חל פסח בראשית האביב - מוקדם יותר מאשר בכל שנה אחרת במחזור.

רחמים שר שלום