המעין
הערה על הספר 'ויואל משה'
הערה על הספר 'ויואל משה'
האדמו"ר מסטמאר בעל 'ויואל משה' קובע בספרו שרק צדיקים מותרים לדור בארץ ישראל, ומביא הרבה הוכחות לדבריו. נדון כאן באחת מראיותיו.
ז"ל 'ויואל משה' במאמר ישוב ארץ ישראל אמצע סימן מט:
ובשל"ה הקדוש בשער האותיות אות קדושה... [כתב] בסוף המאמר שכל איש יחרד בבואו לארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחו"ל. והנה לא דיבר מאותן שלא היה להם יראת שמים כלל בחו"ל, כי לא שייך לומר כפלי כפלים על דבר שאין בו כלל, אבל לא דיבר אלא מאותן שהיו יראי שמים גם בחו"ל, ועל אלו אמר שבא"י צריך להיות היראת שמים כפל כפלים. וכל מה שהפליג בשבח יושבי הארץ ובמצות ישיבתה בה לא דיבר אלא ביראי השם האמיתיים, אשר זעירין אינון בדורינו בעו"ה.
אמנם ראייתו של בעל 'ויואל משה' תמוהה, שהרי השל"ה הקדוש כתב בספרו פעמים רבות דברים שאינם חיובים מעיקר הדין, אלא ממידת חסידות ותוספת קדושה בלבד. ואביא כאן כמה דוגמאות לכך מתוך דבריו (כולן רק משני החלקים הראשונים של ספר השל"ה):
- בעניין כוונות במצוות (ספר של"ה מהדורת ירושלים תשי"ט, הקדמת השל"ה עמ' 6 ד"ה ותורה אור): "הנני מצוה אתכם... יותר מהמה (פירוש מכוונות המצוות על פי סוד שהוא כותב בהמשך) בניי יצ"ו היזהרו בתוספת קדושה וטהרה ובדביקות". ופשוט שאינו חיוב עפ"י עיקר דין ממש, אלא הוא מידת חסידות.
- עוד כתב שם (עמוד 7 ד"ה ונתתי אל): "ונתתי אל לבי לעשות מקודם הקדמה להודיע ולגלות מה נורא האדם וענין יצירתו וצלמו ותורתו ודמותו ואחריתו, כי הכל בגובהי מרומים. ובראות זה המשכיל כי ידו שולטת בכל ועושה רושם... יתלהב לבו להיות תמים עם ה' אלוקינו וללכת בדרכיו ולהידבק בו בדביקה חשיקה חפיצה באהבה רבה ואהבת עולם".
- עוד כתב (חלק ראשון שער האותיות עמ' 86 ד"ה ותמיד): "ותמיד יהיה תפילה שגורה בפי אב ואם להתפלל על זרעם... וכן איתא בילקוט בפסוק בטח בה' וגו' ז"ל תנא דבי אליהו מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר והיו לו עשרה בנים... ובכל יום היה מתפלל ומשתטח ומלחך עפר בלשונו כדי שלא יבוא אחד מהם לידי עבירה".
- בעניין ליל הסדר (חלק שני במסכת פסחים עמ' 45 ד"ה ויחזור): "ראוי לאדם להיות נזהר שלא ידבר בלילה זו שום שיחה משיחת חולין, ויזהיר בני ביתו על זה. ולא יהיו נפרדים מדביקות הש"י רגע כמימרא... וראיתי בבני עליה המחבבים מצוות היו מנשקין המצות והמרור וכל המצוות בעת מצוותן, וכן הסוכה בכניסתם וביציאתם, וכן ארבע מינים שבלולב, והכל לחבב המצוות".
- בענייני תעניות (חלק שני סוף מסכת תענית עמ' 137 ד"ה וביום): "וביום התענית לא ידבר מענין אכילת הלילה... כי היום שמתענה בו הוא קדוש, מדוגמת עולם הבא שאין בו אכילה ושתיה"...
ראוי להוסיף על כך את דברי האדמו"ר מגור בעל 'שפת אמת', במכתב שנדפס בכמה ספרים (לאחרונה נתפרסם בספר החסידות וארץ ישראל של ד"ר יצחק אלפסי, ירושלים תש"ע, עמוד 211), שכדי לעלות לא"י מספיק שיהיה לעולה "קצת יראת שמים". ברור שזה אינו נוגד את דברי השל"ה, כי השל"ה דיבר על מה שראוי על פי מידת החסידות, ואילו ה'שפת אמת' מדבר על מה שצריך מעיקר הדין.
מכל המקורות האלו ברור שאין לדייק מדברי בעל השל"ה שאין לעלות לארץ ישראל אם לא מגיעים לדרגה של 'ירא וחרד' אמיתי, אלא שראוי לכתחילה להעלות את רמת הקדושה כאשר יושבים בארץ הקודש.
מיכאל קליין