המעין

עדיאל ברויאר

הערות ותיקונים על תוספות הרא"ש למסכת נידה מהדורת מוסד הרב קוק

תוספות הרא"ש לרבינו אשר ב"ר יחיאל, מסכת נדה. יו"ל על-פי כתבי-יד בצירוף מבוא, ציוני מקורות, מקבילות, הערות ובאורים מאת הרב ישעיה אלכסנדר שטיינברג. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ז

פתיחה

הערות כלליות

תיקוני נוסח

סיכום

 

פתיחה

בשנת תשס"ז נדפס ע"י הוצאת מוסד הרב קוק ע"פ כתבי יד ספר תוספות הרא"ש על מסכת נידה במסגרת המכון להוצאת כתבי ראשונים ואחרונים, ובזה קידמו בשלב נוסף את סדרת ספרי התוספות רא"ש שיוצאים לאור על ידם. שמחה רבה היא לבתי המדרשות לקבל לקרבם עוד ספר של קדמונים שנדפס בצורה נוחה ומאירת עיניים בתוספת הערות המסייעות ללומדים להתמצא בסוגיה, ובמיוחד כאשר המהדיר גם עשה עבורנו עבודה של בירור הנוסחאות המצויות בידינו בכתבי יד. ואולם לאחר השבח המגיע להוצאה ולמהדיר שליט"א, נראה שטוב היה עושה המהדיר אילו היה נוקט בכמה צעדים נוספים כדי לשפר את המהדורה, כמפורט להלן. כאמור, אין בהערות הללו כדי למנוע את שמחת הלומדים בספר המשופר והמתוקן הנמצא בידם.

 

הערות כלליות

המהדיר מציין במבוא (עמ' 13-14) שהוא השתמש בשני כתבי היד הידועים לנו לתוס' הרא"ש על מסכת נדה - כת"י לונדון-מונטיפיורי 68 (להלן: כי"מ. מתוארך למאה הט"ז), וכת"י פרנקפורט דמיין – הספרייה העירונית, QU 17 (להלן: כי"פ. מתוארך למאה הי"ד. דפים 95א-113ב). במסגרת מפעלי הדיגיטציה המבורכים שעוברים כתבי היד בשנים האחרונות, נסרק כי"פ לאינטרנט ע"י הספרייה בפרנקפורט, וכל מבקש יכול לצפות בסריקה צבעונית ואיכותית שלו, ואף יכול להורידהּ למחשבו[1]. סריקה זו עמדה לפניי, ועל פיה השוויתי את הנוסח בספר למצוי בכתה"י; אני מודע לעובדה שיתכן שעקב מגבלות הטכנולוגיה בזמן עבודתו של המהדיר עמד לפניו תצלום גרוע של כתב היד, מה שאולי גרם לכמה מהשגגות שיוזכרו להלן.

לדברי המהדיר, האלמנה והאחים ראם הדפיסו את תוס' הרא"ש בשולי הגמרא דפוס וילנא על פי כי"מ. לעומת זאת, כי"פ, שלצערנו מכיל את שלושת הפרקים האחרונים של המסכת בלבד (דפים נז ע"ב - עג ע"א) לא עמד לפני המדפיסים בוילנא, ולשמחתנו הרבה נמצאו בו נוסחאות משופרות לרוב. וכאן נדרשת הערה קלה: מכי"פ חסר גם דף אחד בתחילת פרק שמיני, והוא מתחיל מאמצע ד"ה עד שתרגיש בבשרה (דף נז ע"ב, ארבע שורות מסוף עמ' שפו במהד' מוסה"ק, דף 95א בכתה"י, פותח במילים: ואימר ארגשה. לפני כן יש דף ריק). חשוב להודיע עובדה זאת ללומד, כדי שידע שעֵד נוסח זה לא קיים עד למילים המדוברות.

המהדיר ציין (עמ' 14) כי בתחילת כי"פ (1א-94ב) נעתק החיבור תוס' הרא"ש למסכת כתובות. בשוליו של כי"פ ישנן הגהות, שלדברי המהדיר "לפי דמיון הכתב יתכן שהמעתיק הוא עצמו גם מעיר ההערות או מעתיק ממקור שבו כבר הופיעו ההערות". עוד ציין המהדיר (שם, הע' 18) כי "פעם אחת המעיר ציטט 'מפי מורי נר"ו', ראה הע' 181 בפרק י, וצ"ב". ואולם, ראשית, לענ"ד מעתיק ההערות הוא מעתיק אחר, ואין הכתב של ההערות זהה לכתב שבו נעתק גוף תוס' הרא"ש. ושנית, כבר עמד מהדיר התוס' רא"ש על כתובות[2] על כך שכותב ההערות היה תלמיד של הרא"ש (ואולי מיעוט ההערות לא שייך לו[3]), ופעמים רבות הוא מתייחס בכתובות לדברי "מורי נר"ו בפסקים"[4]. ועל אף שכמות ההערות במסכת נידה קטנה באופן ניכר מזו שבכתובות, סביר להניח, או לפחות חובה להזכיר את ההשערה ולבוֹדקהּ, שגם ההערות על נידה נכתבו ע"י תלמיד הרא"ש. חיזוק לדבר אפשר לקבל מהדברים שנעתקו בהערה הנ"ל, בה מזכיר הכותב את דברי "מורי נר"ו". ואם אכן כך, חשיבות רבה נודעת להגהות אלו.

הערה נוספת - המהדיר לא ציין במבוא מהי דרכו בבחירת הנוסח, אלא רק בהערה 1 בפרק השמיני (כאמור, מפרק זה והלאה מופיע החיבור גם בכי"פ). אמנם הוא הפנה במבוא (הע' 16) להערה זו, אך לענ"ד עדיף היה להקל על הלומד ולכתוב את הדברים במפורש במבוא.

 

תיקוני נוסח

לצערנו המהדיר לא ניצל כפי הצורך את כתבי היד, ולא ציין את כל התיקונים הנדרשים, ופעמים אפילו גרם לשיבוש בדברי תוס' הרא"ש. זאת בנוסף לכך שיכול היה להגיש ללומד נוסח קריא יותר באמצעות פתיחת ראשי-תיבות[5].

להלן מובאים ל"ט תיקונים לפרק שמיני - פרק הרואה כתם (דפים נז ע"ב - נט ע"א)[6]. בכל תיקון ציטטתי את המשפט הלקוח ממהד' מוסה"ק, ומולו (אחרי ציון כתה"י) את המשפט המתוקן[7]. את המילים או האותיות שיש לשנות, להחסיר או להוסיף הדגשתי תמיד בשני הצדדים. הסוגריים כולם נעתקו מהמהדורה הנדפסת (גם במקומות שהוספתי מילה - הדגשתי אותה, ולא נתתיה בין סוגריים). ציינתי רק נוסחאות מתוקנות יותר מהנדפס (ואפילו אם אין בהן שינוי משמעות אלא רק לשון מתוקנת), וכן נוסחאות המאפשרות הסברים נוספים בדברי הרא"ש או שהן מכריעות בין שני הסברים אפשריים בנוסח הנדפס (ציינתי את הנוסח בכי"פ גם כשהסתפקתי אם הוא מתוקן יותר מהנדפס).

 

[נדה נז, ב]

ד"ה עד שתרגיש

1. [עמ' שפו] לפיכך פריך ליה מכל הנך מתניתין שיצא - בכתי"פ: הילכך פריך ליה מכל הנך מתני' שיצא. ואף בכתי"מ: מתני'.

2. [עמ' שפז] ואי מזמן רחוק אתא - בכתי"פ: דאי מזמן מרובה אתא.

3. [שם] א"ה משני ליה - בכתי"פ: אפי' הכי משני ליה.

 

ד"ה עגול טהור

4. [עמ' שפח] הכי מפרש לה בשילהי פירקין - בכתי"פ: הכי[8] מפר' לה בשילהי פירקין. בכתי"מ: הני מפ' לה בשילהי פירקין.

 

ד"ה רוב ימיה

5. [עמ' שפט] ולא גמירא להאי פירושא - בכתי"פ: ולא נהיר' לי האי פירו'. (נמצא שאין מקור לנוסח הנדפס, אלא רק שגגת המהדיר).

6. [שם] דילמא השתא חזאי על בשרה מגופה אתאי - בכתי"פ המילים המודגשות הן חלק מתחילת הדיבור הבא (אין מקור לנוסח הנדפס).

 

ד"ה דאם איתא

7. [עמ' שצ] ראה לעיל בתיקון מס' 6.

8. [שם] איבעי לאישתכוחי - בכתי"פ: איבעי ליה לאישתכוחי.

 

ד"ה קתני

9. [שם] אלא משום דפריך מסיפא דפשיטא פריך מינה תחילה - בכתי"פ: אלא משום דפריך מסיפא בפשיטות פריך ממנה תחלה. בכתי"מ: אלא משום דפריך מסיפ' דפשיטו' פרי' מינה תחלה (אין מקור לנוסח הדפוס).

 

[נח, א]

ד"ה על כתיפה

10. [שם] וא"ת דילמא לקולא דוקא - בכתי"מ: תימ' דוק' לקולא. בכתי"פ: דילמ' לקולא דווק'.

11. [עמ' שצא] ומקילינן בה כדתנן בפירקין, אין מחזקינן דם - בכתי"פ: ומקלינן בהו כדתנן בפירקין ואי[9] מחזקינן דם. בכתי"מ: ומקילינן בהו כדתנן בפירקי' אין מחזקי' דם. (ונמצא שאין בסיס לנוסח "בה" שבדפוס).

 

ד"ה עד מקום

12. [שם] ובערוך פי' כשמעלין את השוק באנפלאות שיש להם לולאות - בכתי"פ: ובערוך פירש כשנועלין[10] את השוק באנפליאות שיש בהם לולאות.

 

ד"ה כשורה

13. [עמ' שצב] טיפין טיפין מצינן לפרושי - בכתי"פ: וטיפין טיפין מצינא לפרושי. בכתי"מ: וטיפין טיפין מצינן לפרושי (ונמצא שאין בסיס לנוסח הדפוס).

 

ד"ה לענין דינא

14. [שם] שהוא בא להוציא האשה מביתה - בכתי"פ ובכתי"מ: שהוא בא להוציא האשה מביתו (ונמצא שאין בסיס לנוסח הדפוס).

 

[נח, ב]

ד"ה ואין בו

15. [עמ' שצג] שאני הכא דהי מינייהו - בכתי"פ המילה המודגשת נקרעה קצת, אך ברור שיש בה לפחות עוד שלוש אותיות, או שיש מילה נוספת אחריה.

16. [עמ' שצד] אע"ג דהתחילה [זאת] קודם חברתה - בכתי"פ: אע"ג דהתחילה אחת קודם חברתה.

 

ד"ה אין לך

17. [עמ' שצה] אין לך כל מטה ומטה של איש ואשה שאין בו כמה טיפי דמים - בכתי"פ: אין לך כל מטה ומטה של איש ואשה שאין בה כמה טיפי דמים.

 

ד"ה וכדבריו אנו

18. [שם] פי' ר"מ דבכלל דבריו דבריהם - בכתי"פ: פי' רבי' מאי' בכלל דבריו דברינו. וכן בכתי"מ. (ונמצא שאין בסיס לנוסח הדפוס).

19. [שם] ונהי דמוסיפין לכגריס פשפש - בכתי"פ: ונהי דמוסיפין עד כפשפש (אין בסיס לנוסח הדפוס).

20. [שם] ובכלל דבריו דברינו דגם אני מודה לדבריו - בכתי"פ: ובכלל דבריו דבריהם. וגם אני מודה לדבריו. וכן בכתי"מ (אין בסיס לנוסח הדפוס).

21. [שם] (דהיכינה) [דהרגה] הוי שיעורא כגריס דתולה - בכתי"פ: דהרגה הוי שיעורא כגריס ותולה. בכתי"מ: דהכינה הוי שיעורא כגריס דתולה[11].

22. [שם] וכיון שבכלל דבריו נראין דברינו ונראין דבריו - בכתי"פ: וכיון שבכלל דבריו דברינו נראין דבריו.

23. [שם] דתנן דמסכת אבות - בכתי"פ ובכתי"מ: דתנן במס' אבות. (ונמצא שאין בסיס לנוסח הדפוס).

24. [שם] רואה אני את דברי ר' אליעזר בן ערך - בכתי"פ: רואה אני את דברי ר' אלעזר בן ערך. וכן בכתי"מ. (ונמצא שאין בסיס לנוסח הדפוס).

 

ד"ה עיר שיש

25. [שם] פירש"י - בכתי"פ: פי' רבי' שמו'[12]. ואפילו בכתי"מ אין הכרעה (ודלא כדפוס): פיר"ש.

26. [עמ' שצו] חזירין שהן מנקרין באשפה - בכתי"פ: חזירים שהם נוברין[13] באשפה. וכן בכתי"מ (אין בסיס לנוסח הדפוס).

27. [שם] אבל אין לומר דלטהרות דוקא קאמר כשיש לתלות בחזירים - בכתי"פ: אבל אין לומ' דלטהרות דוק' קא' דיש לתלות בחזירים.

28. [שם] ודדוקרת דקאמר לאותם שעושים בה טהרות בימי רב נחמן אלא כמו זבזני - בכתי"פ: ודרוקרת דקאמ' לאו[14] שעושין בה טהרות בימי רב נחמן אלא כמו זבזני.

29. [שם] (הן) טמאין דלאו - גם בכתי"מ לא כתוב "הן", כתובה שם אות קו"ף וסומנה ע"י הסופר למחיקה לאחר שגילה את טעותו, ובעצם אין עֵד נוסח בו נכתב "הן".

30. [שם] וכיון דתלינן לטהרות לחזירים [בחזירים] כ"ש לבעלה - בכתי"מ ובדפוס כתוב: לחזירי'. והמהדיר תיקן עפ"י כי"פ: "בחזירים", ושכח להקיף את הנוסח שבכתי"מ ובדפוס בסוגריים עגולים.

 

[נט, א]

ד"ה טיפי דמים

31. [שם] טיפי דמים למטה פרש"י - בכתי"פ ובכתי"מ: טיפי דמים ולמטה פרש"י (אין בסיס לנוסח הדפוס).

32. [שם] אלמא עד ולא עד בכלל - בכתי"פ: אלמ' עד ועד בכלל.

33. [שם] (טפי למעלה גדולים ולמטה קטנים) [טיפה גדולה למעלה וטיפה קטנה למטה] - הנוסח המוקף בסוגריים עגולות הוא טעות המדפיסים, וגם בכתי"מ הנוסח שווה לחלוטין לזה שבכתי"פ שהובא בסוגריים מרובעים. כמו כן, עפ"י שני כתה"י יש למחוק את האות ו"ו שבתחילת המילה "וטיפה".

34. [שם] ותו מאי אלימא הך ברייתא - בכתי"פ: ותו מי אלימא הך ברית'. וכן בכתי"מ. (ונמצא שאין בסיס לנוסח הדפוס).

35. [עמ' שצז] ופליגי בהאי עד ועד בכלל או לא - בכתי"פ: ופליגי בה אי עד ועד בכלל אי לא.

 

ד"ה מאי לאו

36. [שם] ולא תלינן כתם התחתון שהוא גדול יותר מכגריס העליון - בכתי"פ: ולא תלינן כתם התחתון שהוא גדול יותר מכגריס בעליון.

 

ד"ה נתעסקה בכגריס

37. [עמ' שצח] מיבעיא ליה אי מטמיא לה - בכתי"פ: מיבעיא ליה אי מטהרינן לה.

38. [שם] נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליו כגריס ועוד - בכתי"פ: נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד.

 

ד"ה ת"ש כתם

39. [שם-עמ' שצט] בדיבור זה כתוב שלוש פעמים בנדפס: ר' אליעזר - בכתי"פ: ר' אלעזר.

 

סיכום

כאמור, שמחה גדולה היא לראות ספר משופר ומתוקן מונח לפני הלומדים, וכך אנו שמחים לראות את תוס' הרא"ש על מסכת נידה בהוצאת מוסה"ק, ועל כך לא נחסוך שבח ותודה למהדיר ולמו"ל. אולם בדיקה חוזרת של כתב היד גילתה שיש עוד מה לתקן (אם כי חלק גדול מהתיקונים אין בהם שינוי תוכן ממשי), וטוב יעשו אם יגיהו שוב את שאר החיבור עפ"י כתב היד. ובכלל, עולה מהדברים תמריץ לעוסקים במלאכת הקודש להתאמץ מאוד להוציא מתחת ידם מעשה מתוקן ככל האפשר, ובמיוחד בתחומים שאין ללומד המצוי בבתי המדרשות יכולת לבדוק אחריהם, כדוגמת שינויי הנוסח מכתבי-יד; חשוב יותר להשקיע בניפוי הנוסח מאשר בכתיבת הערות וביאורים, והרי לעיתים גופי תורה תלויים בדבר, ושבשתא כיון דעל על ח"ו. ואכן המלאכה אינה קלה ואינה פשוטה; ויהי רצון שנזכה כולנו שלא תצא תקלה מתחת ידינו.

---