המעין

הרב דוד סיגל

בעניין מקור ה"כללים" לשימוש רש"י בתרגום

מזה מאות שנים נמצאים בהרבה מדפוסי רש"י על התורה כללים לשימוש רש"י בתרגום אונקלוס, המובאים בעילום שם. הכללים האלו פותחים במילים:

כללים בדברי רש"י זכרונו לברכה.

שמורה בכל טוב וערוכה.

לקוחים מדברי המפרשים.

זה אומר ככה וזה אומר ככה.

במרוצת השנים העירו רבים וטובים, מתוך עיון בפירושים רבים של רש"י עצמו, שרבים מהכללים האלו מופרכים, עד שיש לומר עליהם "לא מינם - אלא מקצתם"[1]. אולם השאלה היא מה מקורם של הכללים המפורסמים האלו?

בפעם הראשונה נדפסו הכללים האלו בספר 'יוסף דעת' שיצא לאור בפראג בשנת שס"ט[2], וממנו העתיקו הבאים אחריו[3]. מדובר על ספרו של ר' יוסף ב"ר יששכר בער מיקליש פראג, תלמידם של המהר"ל מפראג, מהר"ם יפה, ורב שלמה אפרים לונטשיץ (בעל "כלי יקר")[4]. עניין הספר הוא לבאר את הנוסח הנכון בפירוש רש"י על התורה, וכפי שכותב המחבר בהקדמתו[5]:

זה ימים כמה אשר היתה כתובה לפני ורשומה בעט ברזל ועופרת, למען תהיה לי למשמרת, בלי האמת נעדרת, הגרסאות והנוסחאות המתחלפות אשר יגעתי ומצאתי, מאז היותי בקהלא קדישא המפוארה עיר ואם בישראל ק"ק לובלין, רש"י קלף ישן נושן לערך שלש מאות שנה ויותר, גם חפשתי בחומשים הישנים דפוס לובלין ודפוס פראג, אשר ראיתי והרגשתי בחוש שכלי הקט, כי כשם שהלבבות מתמעטים, כך הדפוסים והעוסקים במלאכת עבודת הדפוס מתמעטים, ולפעמים נופל איזה טעות ע"י הפועלים, כאשר יעידו על זה דברי הגאון מה"ררי בעל הטורים ז"ל כאשר מודפס לפנינו אשר על הרוב כמעט כל הגימטר"יות הם בטעות, כאשר כתבתי לפום ריהטא בחבורי על קצת להראות לבני גילי אות אמת ומופת גמור, וחלילה לי לומר או לחשוב שיצא כזה מפי הקדוש בעצמו, דחזקה שלא יצא מתחת ידו הקדושה והרחבה דבר שאינו מתוקן, אכן הטעותים נפלו בדבריו ע"י הפועלים המדפיסים. ובזה ראיתי גם בדברי רש"י ז"ל בעצמו בתורה, וכאשר יעידו עלי נוסחאות הרמ"בן ז"ל, ויותר מהמה בנביאים וכתובים, שהשמיטו בחומשים החדשים כמה וכמה דבורים מפוארים, והחליפו הנוסחאות, והפכו הרשימות, עד שכמעט בכל פסוק ופסוק יש מבוכה ערוכה בחסיר ויתיר וחליף, במקום עבר עתיד ובמקום עתיד עבר. ולפעמים בדבור אחד שני עניינים אין לחבר, אשר יאמר עליו מה לתבן את הבר...

בנוסף לקביעת הנוסחאות, המחבר גם הוסיף פרפראות של דרוש וגימטריאות מדיליה.

בסוף דברי הקדמת המחבר [ה ע"ב], לפני שיר עם האקרוסטיכון 'יוסף בן יששכר פראג', מודפס קובץ הכללים הנ"ל מילה במילה[6], חוץ משלושה שינויים:

א. לשון ההקדמה לכללים בספר יוסף דעת: "כלל זאת ואחרת. תהיה לך לעד למשמרת. שמורה בכל וערוכה. בדברי רש"י זכרונו לברכה". נוסח ההקדמה שונה בדפוסים המאוחרים יותר לנוסח הידוע "כללים בדברי רש"י זכרונו לברכה. שמורה בכל טוב וערוכה" וכו'.

ב. תוספת מילה בסוף הכלל האחרון: "או נקבה שכרך תרגם פרש אגרך שלא נאמר שהנו"ן שמוש".

ג. רשימת הכללים מסתיימת במילים: "ע"כ הכלל הראשון[7]. ישמרני האל כאישון". כיתוב זה הושמט בדפוסים המאוחרים, מפני שבהם לא נדפס ה'כלל' השני שביוסף דעת, הכולל פיענוח ראשי התיבות שבספר (ראה להלן).

* * *

האם ר' יוסף עצמו הוא בעל הכללים? לכאורה נראה שהתשובה חיובית, אך יש מקום להסתפק בכך:

א. אין קשר בין הכללים לספר, ואין רמז לכללים בגוף הספר; עניינו של הספר הוא תיקון הנוסחאות ברש"י, והוא אינו דן כלל בשימוש רש"י בתרגום.

ב. שומר הדף בדף ה ע"ב נמצא באמצע העמוד, בהמשך לדברי ההקדמה של המחבר המסתיימים באמצע העמוד, והוא שולח לשיר עם האקרוסטיכון הנ"ל שנמצא בעמוד הבא. רשימת הכללים מודפסת (בצורה של קולופון, ראה צילום בנספח) בחצי העמוד התחתון של העמוד, מתחת לדברי ההקדמה שהמשכם הוא השיר הנ"ל. אם כן יתכן שכללים אלו אינם חלק מן ההקדמה, ואולי אינם דברי המחבר בעצמו.

ג. בהקדמת המחבר ללוח הקיצורים בדף ו ע"ב הוא כותב "נקוט האי כללא בידך" סתם, בלי לציין שזהו "הכלל השני" הבא לכאורה כהמשך ל"כלל הראשון" שכולל את רשימת כללי היחס בין רש"י והתרגום הנ"ל, ומשמע לכאורה שהכללים הראשונים אינם דברי המחבר בעצמו[8].

על פי כל הנ"ל יתכן שמדפיס הספר "יוסף דעת" הוסיף את כללי התרגום הנ"ל כדי שלא להשאיר את העמוד ריק, כנהוג בספרים רבים, בעיקר כשהנייר היה מוצר יקר ערך. לפי זה צריך לומר שהמדפיס אף הוסיף את שני הכיתובים: "ע"כ כלל הראשון" וכו' אחרי כללי רש"י שנוספו ממקור אחר, ו"ע"כ הכלל השני" וכו' אחרי לוח ראשי התיבות, כדי לשלב את הכללים לתוך רצף דברי הקדמת המחבר. המדפיסים המאוחרים נטלו את 'כללי רש"י' שנדפסו כאן, שינו מעט במבוא, השמיטו את הסיום "ע"כ הכלל הראשון", והוסיפו נופך משלהם בתיאורם את הכללים כמלוקטים מתוך מפרשי רש"י.

אולם בהחלט גם אפשרי שהמחבר עצמו הוא זה שהוסיף את הכללים האלו כדי למלא את הגיליון כנ"ל, וכללים אלו נתחברו על ידו. מתוך כך שהספר נדפס בחייו ושאין שום הסתייגות מכך שהוא-הוא מחבר הכללים האלו, אף מסתבר יותר שכללים אלו אכן יצאו מתחת ידו. אולי אם היינו זוכים לספרים האחרים שתכנן להוציא לאור היינו מגיעים לידיעה ברורה גם בנושא זה.

עלה בידינו שהכללים נדפסו לראשונה בספר יוסף דעת הנ"ל, אבל יתכן שאין הם דברי המחבר אלא קודמים לו[9].

סוף הקדמת ספר יוסף דעת פראג שס"ט (הצילומים באדיבות אתר היברובוקס)

שם דף ו ע"ב. חתימת המחבר: 'יוסף בלא"א יששכר המכונה בעריל מיקליש פראג'.

שם, לוח הקיצורים. בסוף בא הכיתוב "ע"כ הכלל השני. כאישון האל ישמרני".