המעין

רשימת המחברים היהודים בספרד

ד"ר אברהם דוד
רשימת המחברים היהודים בספרד

Normann Roth, Dictionary of Iberian Jewish and Converso authors.
Madrid Salamanca, Aben Ezra Ediciones Universidad Pontificia de Salamanca, 2007. 765 pages.

יהדות ספרד לדורותיה, עד לגירוש של שנת רנ"ב (1492), הצטיינה ביצירתה הספרותית העניפה על גווניה השונים - בראש ובראשונה ביצירה התורנית לסוגיה, וגם ביצירות בכל מקצועות התרבות של ימי הביניים. לא מועטים מקרב היוצרים היהודים של אותם ימים השפעתם ניכרת בכלל היצירה היהודית לדורות, ומהם שסללו דרכים לכל הדורות הבאים עד עצם היום הזה. המכלול העצום של אותה יצירה מוצא את ביטויו הן במהדורות דפוס מרובות מאז ראשית הדפוס העברי והן בכתבי-יד רבים מימי הביניים, ואף מאוחרים יותר.
זה לא מכבר ראה אור חיבורו של נורמן רות, אחד מחוקריה של יהדות ספרד, בשם Dictionary of Iberian Jewish and Converso authors . הספר אמור לכלול בקרבו רישום ביבליוגרפי של כלל היצירה היהודית ספרדית, הן בחצי האי האיברי והן במחוזות פרובאנס, שהרי יהודי אותם מקומות היו קשורים בטבורם ליהדות ספרד מימים ימימה.

המחבר, שלפי עדותו אסף את החומר במשך שנים רבות, השתדל להציג פנורמה מקיפה של חיבורים שלמים, כמו גם מסות קצרות, אגרות, דרשות, חידושים, ספרות פואטית והגיגים שונים. ברישומיו של המחבר נכללים בכל ערך זהות המחבר, מקומו וזמנו, כמו גם תיאור קצר של היצירה, ואף פרטים על מהדורות דפוס קמאיות (ובכללן אינקונבולות), וכן מהדורות מודרניות וביקורתיות, כולל גם מהדורות פקסימיליות של כתבי-יד ספרדים שראו אור במרוצת הדורות האחרונים. לא זו בלבד, זוהי ביבליוגרפיה מוערת, ששולבו בה גם רישומים רלבנטיים לספרות המחקר בעברית ובלשונות אירופה הנוגעת לאישים השונים, ונכללו בהם מונוגרפיות, מאמרים ומחקרים קצרים שאסף המחבר ככל שידו הייתה משגת. ולא הסתפק בכך, אף הוסיף רישום של מהדורות התרגום של אותן יצירות, ללטינית ולספרדית בעיקר, אך גם לגרמנית, צרפתית ואנגלית.
את ספרו המקיף הוא חילק לשני חלקים. החלק הזעיר כולל רק רישומם של 129 חיבורים אנונימיים. המחבר ערך בחלק זה את הרשימות לפי סדר המקצועות: תלמוד והלכה, דקדוק עברי, ספרות, פילוסופיה, קבלה, דוקומנטים היסטוריים (כתבי פולמוס, תקנות וחיבורים פסאודו-היסטוריים), ספרי המקרא (נכללו גם תרגומי המקרא לספרדית), ליטורגיה והגדות של פסח. אולם החלק הארי של הספר כולל רשימה מקפת של היצירה היהודית לפי סדר אלפבתי של המחברים, והוא כולל 431 מחברים. גם ברשימות אלו ישנה לעתים חלוקה פנימית למקצועות אצל אישים שיצירתם היא רבגונית, כגון ר' אברהם אבן עזרא, ר' משה בן מימון ור' משה בן נחמן. אין ספק שהספר מהווה כלי עזר חשוב להכרת עולמם הרוחני של חכמי ספרד בימי הביניים, ויש בו מכלול ביבליוגרפי עשיר ביותר שקשה להפריז בחשיבותו להכרת פניה של יהדות ספרד לדורותיה על תחומיה השונים.

בעבודה מסוג זה אין אפשרות להגיע לשלמות, ולא היה מקום לטענה על שיבושים וחסרונות שנמצאו פה ושם. אולם לצערי, תוך כדי עיון בלתי-מעמיק בספר זה כבר ניכר בו חיסרון משמעותי, והוא חוסר עריכה סופית מסודרת לכל אורכו של החיבור. נראה כאילו הטיוטה שהגיש המחבר להוצאה האוניברסיטאית נדפסה ללא עריכה כלל, בחוסר שיטתיות וללא הגהות. אין בספר אחידות לשונית, ונפוצים שיבושי כתיב או חילופי אותיות, בעיקר בכותרות העבריות. ישנם חסרים באינפורמציה שהייתה אמורה להיות בהישג ידו של המחבר, ואף אין אחידות בהצגת המפרט הביבליוגרפי.

כדי לסבר את האוזן אציג דוגמאות אקראיות. המחבר מתעלם לעיתים ממחברים שונים או מחיבורים, ולעתים גם מפרסומים סביב אותם חיבורים. לדוגמא: בעמ' 412 מזכיר הוא את ההיסטוריון המיוחד במינו ר' שלמה אבן וירגה בערך Ibn Verga, Solomon ואף את חיבורו שבט יהודה ועובדת מעברו מפורטוגל לרומא בשנת 1506. 'שבט יהודה' הינו חיבור מורכב, שלא כל תוכנו ברור, ושוודאי שחלקים ממנו חוברו עוד בחצי האי האיברי, אם על ידי ר' שלמה עצמו ואם על-ידי מי מאבותיו (אולי ר' יהודה אבן וירגה). מכל מקום, אין פרופ' רות מוסיף ולו מילה אחת על החיבור, והוא אף מתעלם מן המהדורה המוערת שפורסמה על-ידי ע' שוחט, ירושלים תש"ז. אין המחבר טורח לומר דבר על תולדותיו בספרד ומחוצה לה, והרי על היסטוריון זה בן אנדלוסיה כבר נכתב לא מעט ! במקום אחר, בדבריו על הפייטן הספרדי הגדול והפורה ר' יוסף אבן אביתור, בערך ,Ibn Abitur, Joseph b. Isaac  עמ' 233-235 ) מס' 145), הוא מתעלם מן החוקר הדגול עזרא פליישר שהקדיש אחדים ממחקריו לשירתו, לאחרונה במאמרו: תוספות לחקר יצירתו של רב יוסף אבן אביתור, לראש יוסף, מחקרים בחכמת ישראל, תשורת הוקרה לרב יוסף קאפח, בעריכת י' טובי, ירושלים תשנ"ה, עמ' 304-293. בדבריו על המשורר ר' אברהם בדרשי, בערך Bedersi, Abraham b. Isaac , עמ' 155-156 (מס' 66) הוא מתעלם ממחקרו המאוד משמעותי של ח' שירמן: עיונים בקובץ השירים והמליצות של אברהם הבדרשי, ספר-יובל ליצחק בער, בעריכת ש' אטינגר ואחרים, ירושלים תשכ"א, 154-173. מצוי מאוד בספר גם בלבול בשמות המחברים. כך עולה דרך משל, בדבריו על ר"י אלבוטיני, בערך Albotini, Joseph b. Moses , עמ' 116 (מס' 37). שמו הוא יהודה בן משה ולא יוסף, והוא נמנה עם חכמי ירושלים בעשור השני של המאה הט"ז, עובדה שאיננה נזכרת על-ידי המחבר. וטעות מסוג אחר: כאשר מתאר הוא את מהדורת הדפוס הראשונה של פירוש רש"י לתורה שראה אור ב-Reggio di Calabria שבספרד בשנת 1475, עמ' 56 (מס' 86), הוא מציין שמקום זה הוא בסיציליה. הכיצד?

מכותרת הספר עולה שהוא כולל גם את יצירותיהם של משומדים. אולם פעמים שהוא מביא ופעמים שהוא מתעלם מיצירותיהם של משומדים או בניהם, שבדרך כלל כתבו את יצירותיהם בספרדית או בלטינית, וזאת בניגוד למה שמוצהר בכותרת. מנגד הוא סוקר גם את יצירותיו של ההיסטוריון הספרדי ,Alonso Fernandez de Palencia עמ' 118-120 (מס' 40c ), שלא ידוע על היותו משומד, ונראה שהוא היה גוי מלידה. זאת ועוד, בסוף דברי הקדמתו הוא מונה אחדים מגדולי החוקרים בעלי תרומה ייחודית לחקר יהודי ספרד לדורותיהם, ומתעלם, כנראה שלא במקרה, מארבעה חוקרים ישראלים, שתרומתם לחקר יהדות ספרד הינה בעלת משקל סגולי אדיר: יצחק בער, גדול חוקרי יהדות ספרד הנוצרית, ושלושה שנפטרו לאחר הדפסת הספר - חיים ביינארט תלמידו המובהק של בער, תלמידו יום טוב עסיס, וכן בן ציון נתניהו, זכר כולם לברכה.

לסיכום: על אף הלקויות הרבות בספר זה אין להתעלם מתכליתו, שהיא להציג תמונה ביבליוגרפית מקפת האמורה לשקף את עולמם התרבותי של יהודי ספרד. מלאכה גדולה עשה המחבר, אך ראוי ספר זה למהדורה חדשה, מעודכנת וערוכה מן המסד ועד הטפחות, כשהיא נקייה משגיאות והשמטות.