המעין

על 'פרשגן' לספר שמות

הרב יעקב קאפל רייניץ
על 'פרשגן' לספר שמות

פרשגן. ביאורים ומקורות לתרגום אונקלוס. שמות.

רפאל בנימין פוזן. ירושלים, מכון פרשגן, תשע"ד. 780 עמ'.

קיימת מציאות פרדוקסלית, שעומד עליה המחבר בהקדמתו: כה רבים הם ההוגים בתרגום אונקלוס, וכה מעטים הם אלו המנסים באמת לעמוד על צפונותיו! מול מציאות זו קם הרב פוזן, תלמיד חכם ומחנך ותיק שהעיון בתרגום אונקלוס הפך לו מתחביב לעיסוק עיקרי, והחליט לעשות מעשה: כבר למעלה מעשרים וחמש שנים, מאז שנת תשמ"ז, הוא שוקד על פירוש רציף ומודרני לתרגום אונקלוס כולו, פירוש כזה שיגלה את צפונותיו ויבאר את שיטותיו ולא ישאיר פסוק או מילה שלא ברור מה רצה אונקלוס ללמדנו בתרגומם. ראשית פרי מלאכתו של הרב פוזן היה מחקרו 'העקיבות התרגומית בתרגום אונקלוס' שיצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת תשס"ד (מהדורה שניה מתוקנת: תשס"ח), המוכיח את עקיבות אונקלוס בתרגומיו, ובוחן את הסיבות הגורמות לו לסטות משיטתיות זו על פי כללים מגובשים. בהמשך, לפני שנתיים (בשנת תשע"ב), הונח לפני המעיינים 'פרשגן' על ספר בראשית, שהיה בו בשורה אמיתית לכל מי שרוצה באמת ובתמים לקיים את מצות 'שנים מקרא ואחת תרגום' בשלמותה. עתה, כאשר אנו מתקרבים לסוף קריאת חומש בראשית, הופיע בעיתו ובזמנו 'פרשגן' על ספר שמות.

מלאכת המחבר בספרי 'פרשגן' כוללת בעיקרה שני חלקים: ראשית - בירור הנוסח הנכון של תרגום אונקלוס על פי כתבי יד ודפוסים ישנים ודברי מפרשיו הקדמונים, והחלק השני – ביאור דברי אונקלוס בתרגומו ובירור מה הוא בא להשמיע לנו. בקשר לבירור הגירסאות באונקלוס חשוב להדגיש שכבר קדמונים העירו על שינויי נוסח מופלגים בכתבי היד השונים של התרגום; כך למשל הרמב"ן מתלונן על כך שרש"י כותב 'כתרגומו' ולא ביאר לאיזה נוסח כיוון (שמות פרק י פס' י): 'כי רעה נגד פניכם. כתרגומו, זה לשון רש"י. ומה טוב היה שיפרשהו אלינו, והנוסחאות מן התרגום מתחלפות בו, יש שכתוב בהן... ויש נוסחאות כתוב בהן... ועוד מצאתי בו נוסחא אחרת' וכו'; הרמב"ן מציג כאן שלוש נוסחאות של התרגום, ומפרש אותן בלי להכריע ביניהן. ואכן, מלאכה קשה היא להכריע בין מקורות כה רבים מהי הגירסה הנכונה, אך המחבר טורח ועומד במשימה בכבוד.

ומכאן לביאורים: כל פיסקה בביאור היא אוצר בלום, מאיר עיניים. הרב פוזן עמל להציג לפני הקורא את כל החומר הרלוונטי להבנת דברי אונקלוס - פעם בקצרה ופעם בארוכה לפי הנדרש; כדי להגיע להבנה ברורה של דברי התרגום הוא מזכיר דעות שונות של פרשניו, ובדרך כלל אף מכריע ביניהן בראיות משכנעות. כך למשל בפרשת בא (י, כג) על הפסוק 'לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו' וכו' מתרגם אונקלוס 'לא חזו גבר ית אחוהי ולא קמו אנש מתחותוהי'. מה בין 'אנש' ל'גבר'? בא בעל ה'פרשגן' ומונה את תיבות 'איש' בתורה - איש מופיע יותר מארבע מאות פעמים, כאשר ברוב ההיקרויות תרגומו הוא 'גבר' ואולם כשמונים פעם התרגום הוא 'אנש'; בביאורו הוא קובע כללים להבחנות שביניהם, וכך מוסבר גם התרגום על פסוק זה.
הבקיאות של המחבר והעמל שלו בחיפוש כל מקור מאת גדולי ישראל בכל הדורות בהלכה ובאגדה העוסק בתרגום אונקלוס, כולל כמובן עשרות מפרשיו מהראשונים ועד חכמי דורנו כולל מחקרים אקדמאיים, ראויים לציון, כך שבהערה אחת עשויים להופיע מקורות רבים המפרשים את דברי אונקלוס מחז"ל ועד לשו"תים בני דורנו. גם העיצוב הפנימי והחיצוני של הספר אסטטיים ונוחים לעיון, מושכים את העין ומקילים על הקריאה. לספר מסכימים תלמידי חכמים מופלגים שגם מומחים לענייני תרגום – הגאונים הרב אביגדר נבנצל שליט"א שגם עבר על כל הספר והעיר את הערותיו והרב מאיר מאזוז ('נאמ"ן ס"ט') שליט"א, ולכרך 'שמות' נוסף מכתב ברכה חם מאת הגר"ש פישר שליט"א. אכן מדובר על מפעל חיים, תפארת לעושהו!

והערה אחת: בביאור תרגומו של הפסוק (ו, ט) 'ולא שמעו אל משה' – 'ולא קבילו מן משה', מתבקשת הייתה ההפניה לפרשת וישב (בראשית לז, כז) 'וישמעו אחיו' – 'וקבילו מיניה אחוהי', שם מובאת הבחנת אונקלוס בלשונות השמיעה השונות. ואגב, שם בהע' 51 כותב הרב פוזן 'בארבעה מקומות בתורה מבאר רש"י שמיעה כהבנה' וכו', ויש להוסיף על דבריו את פירוש רש"י על הפסוק (ישעיהו לז, ט) 'וַיִּשְׁמַע עַל־תִּרְהָקָה מֶלֶךְ־כּוּשׁ לֵאמֹר יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ וַיִּשְׁמַע וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים' וכו', בו מבחין רש"י בפירוש בין שני סוגי שמיעה (הבחנה שלא מצאנו במקום אחר בפירושו!), וז"ל: 'אין וישמע השני כמו וישמע הראשון, הראשון לשון שמועה, והשני לשון קבלה, קִבל דברי השלוחים וייטבו בעיניו'*.

בחתימת הדברים יורשה לנו להצטרף לתפילתו של הרב רפאל פוזן יצ"ו שיזכה להשלים בעז"ה את כל כרכי פרשגן עד 'לעיני כל ישראל', וימשיך להפיץ תורה בכתב ובעל-פה עוד שנים רבות. אכי"ר.