המעין
"האביב של העולם כולו"...
"האביב של העולם כולו"...
ממבט ראשון נראה שהאירוע שאירע לפני אלפי שנים - יציאת עם ישראל ממצרים מעבדות לחירות, וממ"ט שערי טומאה לקבלת התורה - אינו אלא פרט זעיר בהיסטוריה היהודית. כה הרבה עבר עלינו מאז, בהזדמנויות כה רבות נכנסנו ויצאנו בשערי הטומאה ובשערי הטהרה, עזבנו את התורה וקיבלנו אותה מחדש, איבדנו את חירותנו וזכינו בה בחזרה – עד שנראה שהאירוע שאירע בימים ההם כבר 'קִים ליה בדרבה מיניה'. ואכן, לעתיד לבוא כך באמת יהיה; הנביא ירמיהו מנבא בשם ה' ש"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם - כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה" וכו'. אנחנו אמנם בדרך לקיום הנבואה הזו, אולם עד שנגיע להשלמת קיבוץ הגלויות ולגאולה השלמה – אנו נושאים עדיין את עינינו אל הנס הגדול של יציאת מצרים על כל חלקיו ואירועיו כבסיס ליהדותנו ולמהותנו. אך הרבה מעבר לכך: כתב הרב קוק זצ"ל ב'מגד ירחים' (קובץ אִמרות קצרות הנוגעות לחודשי השנה) על חודש ניסן: "יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו". ואכן, גם האביב העולמי שאנו חיים בו עתה, הכולל, כדרכו של אביב, חילופי מזג אוויר קיצוניים ובלתי צפויים, אף הוא תולדה של יציאת מצרים ההיא, שבעקבותיה קמה אומה היודעת את ה' ומפיצה את שמו בעולם, ומשפיעה על העולם כולו בכל התחומים הרבה-הרבה מעבר לפרופרציות הטבעיות וההגיוניות. בתוך האביב הזה אנו חווים גם מהפכים וקשיים בתוכנו, הכוללים לעיתים גם מחלוקות וכעס ואיבה בתוך ציבור עובדי ה'. אולם הכיווּן חיובי, והצֶפי אופטימי; מובטחים אנו ש'בטוב העולם נידון' (אבות ג). יהי רצון שבהתבהרות השמים, עם המשך התקדמות ימי האביב האלו, נזכה להתקיימות התיבות שבהם אנו מסיימים את כל תפילות העמידה, ערב ובוקר וצהריים: "וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומֶך"! בעזרת ה' יתברך.
גיליון מגוון זה פותח בדברי זיכרון לרב אברהם ורדיגר ז"ל, מנהיגה של תנועת 'פועלי אגודת ישראל' במשך שנות דור, אוהב התורה, העם והארץ, שזכויות לו במפעלי תורה וחסד והתיישבות לאין ספור; חבר הכנסת וסגן השר לשעבר נלב"ע ערב הדלקת הנר הראשון של חנוכה בחורף זה, והגיליון כולו מוקדש לזכרו. תנצב"ה. בהמשך מגיש לנו האברך ר' עדיאל ברויאר מישיבת 'תורת החיים' ביד בנימין נוסח מתוקן ומוער של הקונטרס 'כללי נידה' מאת רבי אהרן הלוי ז"ל חברו של הרשב"א, הרב לוינגר מירושלים-בזל מעלה לדיון פתרון מקורי לבעיית המחסור הקריטי במקומות קבורה בארץ - קבורה ב'מערות קבורה' מלאכותיות רבות-קומות כשרות למהדרין, שבנייתן עשויה לפתור כמעט את כל הבעיות הקיימות בשיטות הקבורה הרווייה האחרות, והרב שבט, מרצה ומחנך במכללת 'אורות' שבאלקנה ותושב הישוב כוכב השחר בבנימין, דן בהיבטים החינוכיים, לטווח קצר וארוך, של הדין הידוע בליל הסדר "חוטפין מצוֹת בלילי פסחים", כאשר הוא מראה ששיטות הראשונים השונות בקיום מצוה זו מייצגות למעשה גישות חינוכיות שונות, שלכולן יש מקום. בהמשך מגדיר לנו הרב אוהד פיקסלר, רב ביישוב מזכרת בתיה, את גדרי איסור 'עובדין דחול', ואחיו הרב ד"ר דרור דן בהגדרת מלאכת 'מכה בפטיש' והקשרה לאיסור השימוש בחשמל בשבת. האברך הראל דביר, גם הוא מיד בנימין, מזכיר לנו שעדיין הר הבית למעשה בידי זרים, והציבור שומר המצוות נמנע מלעלות להר ולהוכיח את בעלתו עליו למרות שקיימות 'עדות מוקדמת' מלפני כאלף שנה ו'עדות מאוחרת' מלפני כמאה שנה לנוכחות יהודית בהר הבית, והרב בורשטין, אברך בישיבת 'מרכז הרב' (בנו של הרב מנחם בורשטין ממכון פועה) דן בשאלה אקטואלית מאוד: האם ניתן להקל באמירת לשון הרע בין ידידים או בין בני זוג כאשר הדיבור מיועד לשם הפגת דאגתו של המספר, ומתברר שקיימים מקרים שהכף נוטה לקולא. איש ערד הרב דנדרוביץ, ספרא רבה, מרחיב בשאלה מעניינת מאוד אם כי מעט פחות אקטואלית: מה דינם של הורים תאומים שנולד להם בן סורר ומורה? מתברר ששאלה 'מוזרה' זו נידונה ע"י גדולי ישראל, והפתרון שנמצא לה מיוחד במינו. לקראת השמיטה המתקרבת מציג לנו הרב מרדכי ב"ר שמואל עמנואל לקט פסקי שמיטה מאת הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והחוקר המבריק הרב הנקין מציג לנו את גלגוליו של הקובץ 'בית ועד לחכמים' שיצא לאור בסאטמר בשנים שלפני השואה ופגע באלו שלא נשאו חן בעיניו של העורך, ביניהם מרן הרב קוק והאדמו"ר ממונקטש ואחרים. הגיליון מסתיים כרגיל בסקירות ספרים מאת העורך ובתקציר המאמרים באנגלית.
והערה לסיום: הקיצוצים התקציביים שפגעו בעולם התורה מחייבים את המערכת לצמצם בהוצאותיה, ובין השאר להמעיט עד קרוב לאפס את מספר הגיליונות המודפסים שנשלחים לנמענים יקרים, תלמידי חכמים ואנשי ספר, ידידים ותיקים של 'המעין', שאינם משלמים דמי מינוי. הגיליון כולו, כמו גם כל הגיליונות של השנים האחרונות, נמצא כעת להורדה באתר של ישיבת שעלבים, כך שגם מי שלא יקבל את החוברת המודפסת לידו אינו מודר מקריאת המאמרים והשימוש בהם, והוא גם יכול לשלוח את כתובת הדואל שלו למערכת 'המעין' כדי שהיא תשלח לו כל פעם קישור לגיליון החדש. כמובן שנשמח על כל קורא שיואיל להיות מנוי בתשלום, או שישיג לנו מנויים בתשלום מחבריו ומקורביו ומספריות יישובים ובתי מדרש להם הוא קשור. ובעז"ה נעשה ונצליח.
פסח כשר ושמח,
יואל קטן ומערכת 'המעין'