המעין

"כיון שדממו הרוחות עמד קנה במקומו".../ העורך

"כיון שדממו הרוחות עמד קנה במקומו"...

"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, מאי דכתיב נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא? טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכם בלעם הרשע. אחיה השילוני קילל את ישראל בקָנֶה, שנאמר וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם וגו', מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובין, ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, אלא הוא הולך ובא עמהן וכיון שדוממו הרוחות עמד קנה במקומו, אבל בלעם הרשע ברכן בארז, מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל... כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם, מה ארז זה אינו עומד במקום מים ושרשיו מועטין ואין גזעו מחליף אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו - כיון שנשבה בו רוח דרומית מיד עוקרתו והופכתו על פניו"... (סנהדרין קה, ב – קו, א)

חז"ל מגלים לנו שבקללתו של אחינו הנביא אחיה טמונה ברכה גדולה, ובברכתו של אויבינו בלעם טמונה קללה גדולה. אך אין מקרא יוצא מדי פשוטו: בוודאי שבלעם כאן התכווין לברך, ואחיה שם מתאר תקופה של קללה; בוודאי שעדיף לחיות בתקופה של 'מה טובו אוהליך', ולא בתקופה שבה מתקיים 'ונתש את ישראל מעל האדמה הטובה'; ברור שעדיף להיות קבוע ויציב וחזק כארז, ולא לנוד 'כאשר ינוד הקנה במים'. אמנם כוונת חז"ל שגם ברכה עלולה לכמון בתוכה תקלה חמורה שתצוץ לפתע בעתיד, ולעומתה גם קללה עשויה לגרום שבסופן של הצרות תהיה פריחה גדולה.
בעינינו ראינו בדורות אלו את התנודות האדירות של עם ישראל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא ושוב לאיגרא, ממש 'כאשר ינוד הקנה במים', ואשרנו שבאותה תקופה לא היינו קשים כארז - שאז ח"ו היינו עלולים להישבר ולהיעקר ולהיהפך על פנינו; היינו כקנה, וברגע שדממו הרוחות הרעות 'עמד קנה במקומו'. אבל עכשיו, עם ראשית צמיחת גאולתנו, עם קיבוץ הגלויות האדיר הנראה לעינינו, עם קימום עולם התורה אחרי השואה והגעתו להיקף כמותי ואיכותי שלא היה כמוהו דורות רבים – אנו מקווים לזכות לשוב ולהיות 'ארזים עלי מים', שיתקיים בנו 'מה טובו אוהליך יעקב ומשכנותיך ישראל' – 'אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות', ושכל הברכות שהולכות ומתגשמות מול עינינו ימשיכו לקדם את עם ישראל ואת ארץ ישראל לקיום מלא של תורת ישראל בהשבת שופטינו כבראשונה והשראת השכינה בתוכנו וביאת המלך המשיח ובנין בית המקדש והשבת העבודה אליו בב"א.

גיליון זה נפתח במאמר גדול בהיקפו הרבה יותר מהמקובל בגיליונות 'המעין' – מדובר בתשובה ארוכה שיוצאת לאור בפעם הראשונה מתוך ספר תשובותיו בכת"י של אב"ד ונציה בתקופת הרמח"ל, שהמשיך את מלחמתו נגד הרמח"ל והתומכים בו גם אחרי שזה עזב את איטליה, ואחרי שרבו ר"י באסאן הלך כבר לבית עולמו. פרופ' שפיגל הפליא לעשות בגילוי התשובה ההלכתית הזו ובההדרתה המושלמת ובמיצוי כל הידיעות הקשורות לפולמוס הנ"ל המצויות בה במבואו המקיף, חלקן ידיעות שאינן ידועות משום מקור אחר. בהמשך חוקר ובוחן הרב מתניה אריאל, ראש ישיבת 'דרך חיים', ישיבה קטנה לאומית הנמצאת בקמפוס של קריית חינוך שעלבים, מה הייתה הדרכתו המדויקת של מרן הראי"ה קוק זצ"ל בעניין לימודי חול לתלמידי ישיבה. בתוך דבריו הוא מגלה לקורא, על פי מסמכים ראשוניים שרבים מהם לא היו ידועים עד עתה, שהייתה בירושלים ישיבה קטנה בשם "תורת ירושלים" ששימשה כעין מכינה לישיבת מרכז הרב ושפעלה בדיוק לפי הדרכתו של הראי"ה, והרב אריאל בוחן את הנהגותיה וסדר יומה ומגיע למסקנות מעניינות. ד"ר ארנוולד מהיישוב כרמי צור מגלה שהרבנים הראשיים בזמן מלחמת השחרור הצליחו לעמוד כחומה בצורה נגד הכוונה להפריד בצוק אותם עיתים את מטבחי צה"ל ובתי החולים לאוכלי כשר ולאוכלי טרף, מה שיכול היה להפוך לבכייה לדורות. בהמשך ד"ר זקס, אגרונום חבר קיבוץ שעלבים שיועץ כבר שנים רבות לגופי הכשרות השונים בענייני מצוות התלויות בארץ, נלחם את מלחמתו של אוצר בית הדין, שעתידו הציבורי תלוי ועומד לקראת שמיטת תשע"ה. במדור ההערות מובאות תגובות חשובות למאמרים מהגיליונות הקודמים: בעניין הפעלת מכשירים חשמליים בשבת כאשר אין חשש של מבעיר, בעניין היתר הקבורה בקומות, בעניין הזהירות הנדרשת בשימוש ההלכתי בעדויות על פסקי הלכה של הרב אלישיב זצ"ל בענייני שמיטה (ואולי גם בעניינים אחרים), ועוד. במדור 'על ספרים וסופריהם' בוחן הרב לנדמן, אברך בני ברקי וחוקר במכון שלמה אומן, היבטים שונים בספר הדקדוק 'מכלול' מאת רד"ק, ספר שהוא שוקד בימים אלו על ההדרתו מחדש במסגרת פעילות מכון שלמה אומן, והרב יואל פרידמן ממכון התורה והארץ מגלה לנו מהו המבנה המקורי של ספר התרומה לרבי ברוך הצרפתי, ומהי משמעות הגילוי הזה לפסיקת ההלכה, כולל לגבי הלכות שמיטה.

אני מודה לחברי מערכת 'המעין' על השתתפותם ועזרתם מאחורי הקלעים ביציאתם לאור של גיליונות 'המעין' תמידים כסדרם. ידידי הרב שמעון וייזר שליט"א ביקש לאחר שנים רבות לסיים את תפקידו כחבר מערכת, ואנו מודים לו מאוד על העבר, ומברכים אותו מקרב לב שיזכה לעוד שנים רבות של לימוד וכתיבה והוראה בבריות גופא ונהורא מעליא. בעתיד הקרוב ימונו חברי מערכת קבועים נוספים.

כולנו תפילה לחזרתם לשלום של שלושת הנערים שנחטפו בידי מחבלים, אחד מהם שכן, מנוף אילון הסמוכה. יה"ר שהמקום ירחם עליהם.

בשורות טובות, ישועות ונחמות.
העורך י"ק