המעין

עוד בעניין קבורה בקומות / הרב יעקב רוז'ה

עוד בעניין קבורה בקומות
למערכת 'המעין' שלום רב.

בגיליון האחרון התפרסם מאמר מאת הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר תחת הכותרת "קבורה ב'מערות קבורה' מודרניות" ('המעין' גיל' 209 [ניסן תשע"ד; נד, ג] עמ' 18 ואילך). נכתב בו בין השאר כך (עמ' 24): "יש כנראה חילוקי דעות בין גישת הרבנות וגישת החברות קדישא. הרבנות רוצה שהקברים יהיו כולם בתוך האדמה, והחברות קדישא טוענות שההוצאה לבניית קומות בתוך האדמה כל כך יקרה שאי אפשר לעמוד בכך. אחת הטענות של הרבנות היא שקיימת סכנה, בעיקר בארץ בה עדיין אנו במצב מלחמה, וגם קיים תמיד חשש לרעידות אדמה, שאם בית קומות כזה יתפרק או ייהרס באמצעות פיצוץ יתפזרו כל העצמות באופן שאין לשערו, בעוד אם ייהרס בית קומות כזה בתוך האדמה יישארו הנפטרים לפחות קבורים".

כמי שעוסק בנושא זה חובתי להעיר שלא ברור לי לאיזה מוסד רבני מתכוון הכותב הנכבד בדברו על גישת 'הרבנות'. הרבנות הראשית לישראל פסקה בכ"א אב תשמ"ז כי מותר לקבור בקבורה שמעל הקרקע, ובתאריך כ"ז טבת תשנ"ג חזרה שוב על היתר זה, והדברים רשמיים ומתועדים. כמו כן נמצא בידי מכתב מאת הרב הראשי הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל מתאריך ז' באלול תשנ"ו המתיר קבורה זו. גם הראשון לציון מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספרו יביע אומר חלק ט יו"ד סי' לד הכריע להיתר, והדברים הובאו בספר ילקוט יוסף אבלות (מהדורת שנת תשס"ד-תשס"ז) עמוד תשי בראיות רבות. להבדיל בין חיים לחיים גם הרב הראשי הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון שליט"א במכתבו מיום ח' באב פירט את הסכמתו לנושא, וכן הגאון הרב יצחק מאיר שכטר שליט"א בספרו "ישיב יצחק" מסימן מא ועד לסימן מט בירר את היסודות ההלכתיים המתירים קבורה זו. גם הראשון לציון הרב שלמה עמאר שליט"א התייחס להיתר קבורה כזו במאמר בתחומין כרך כז. חשוב לציין כי שיטת קבורה זו הונהגה לראשונה בארץ בחברה קדישא חיפה לפני שנים רבות, על ידי נשיאה הרב יעקב רוזטל זצ"ל אב"ד חיפה. יתר על כן, מעולם לא שמעתי מהגורמים העוסקים בנושא כי קיים חשש שרעידת אדמה תהרוס את הקברים הבנויים לגובה. נהפוך הוא, הדרישות הטכניות מחייבות את המהנדסים להקים מבנה עמיד לרעידות אדמה, והחברה המקימה את מבני הקבורה בתל אביב נותן אחריות לעמידות המבנה לשלוש מאות שנה.

אפרט בקיצור נמרץ את העקרונות ההלכתיים שעליהם מבוססת צורת קבורה זו:
א. הרווח בין הקברים: אם קיימת בין הקברים מחיצת בטון - מספיק שיהיה ביניהם רווח של שש אצבעות (=12 ס"מ) בלבד. כך דעת הגהות רע"א ביו"ד סימן שסב, וכן פסק בשו"ת בית יצחק סימן קנג, ובדעת תורה חו"מ סימן קנה סעיף יח. וכן כתב בגשר החיים עמוד רצג, ובשבט הלוי חלק ה סוף סימן קעג. המנהג בחברות קדישא הוא לעשות הן מחיצה מבטון (=צונמא) והן הרחקה של שלושה טפחים כדי לצאת ידי כל הדעות.

ב. האם מותר לקבור באדמת מילוי שאינה הקרקע הטבעית באותו מקום? בשו"ת ישיב יצחק יורה דעה סימן מד האריך להוכיח שמותר, וכתב: "וכבר נהגו מקדמת דנא לקבור בקרקע מילוי, וכן נהגו בכל ח"ק בירושלים".
ג. קבר של בנין מעל הקרקע: קבורת מת בבנין שמעל הקרקע מוזכרת בש"ס הרבה פעמים בעיקר בדיני טומאת קבר, וכן בשולחן ערוך יו"ד סימן שסד. וכתב בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קמד: "ובשו"ע סימן שס"ד סע' א' הוזכר סתם קבר של בנין, משמע דשייך שיהיה קבורה למעלה מן הקרקע", ועוד בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קמב "בהר שנעשה אף ע"י אדם הוא קרקע ממש, והויא כקבורה בקרקע ממש".

למעשה בקבורה בקומות כל נפטר מונח על שכבת עפר ומכוסה בשכבת עפר, שכבת עפר זו מחוברת לקרקע-עולם משני צידי הקבר, והמרחק בין נפטר לנפטר בקבורה לגובה הוא שלושה טפחים עפר בנוסף לקיר בטון המבדיל בין הנפטרים. כך, שקבורה זו, לענ"ד, עונה על כל דרישות ההלכה בעניין זה.

בכבוד רב

הרב יעקב רוז'ה
רב חברה קדישא ת"א-יפו, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל