המעין

נתקבלו במערכת / הרב יואל קטן

שערי הלכה. הלכות תפילה. בו נקבצו ובאו בלשון צחה ובשפה ברורה הלכות והליכות על פי פסקי מרן השלחן ערוך, בשילוב פסקיהם ומנהגיהם של רבותינו חכמי וגאוני מרוקו ראשונים ואחרונים להלכה ולמעשה. מאת משה חיים סויסה. ירושלים, מכון מורשת אבות, תשע"ד. 585 עמ'. (052-2228248)
הרב סויסה שליט"א, המשמש עתה כרב צבאי, מתהלך בגדולות: למרות גילו הצעיר ועיסוקיו המרובים הוא הספיק להוציא לאור לפני כמה שנים את סדרת הספרים 'עטרת אבות' בשלושה כרכים, בהם ליקט מֵרחבי שו"ע או"ח ויו"ד מנהגים רבים שנהגו בקהילות צפון אפריקה ודן בהם בהעמקה, מנהגים שחלק לא קטן מהם אינו עולה בקנה אחד עם דעת מרן זצ"ל ופשט פסקי השו"ע. הסדרה הזו זכתה להצלחה גדולה במה שאולי משתלב ברנסנס של מנהגי קהילות מרוקו בפרט והמערב בכלל, כתגובת-נגד לזרם המאחד אותו הוביל במלוא כוחו מרן הרב עובדיה זצ"ל, שניסה בהצלחה לא-מבוטלת לאחד את כל הספרדים ועדות המזרח סביב דעת מרן הבית יוסף. מכוֵון דרכו-התורנית של הרב סויסה היה הרב שלום משאש זצ"ל, מגדולי רבני מרוקו בדורות האחרונים ובסוף ימיו רבה של ירושלים, שבניגוד לידידו הרב עובדיה זצ"ל המליץ לבני מרוקו לשמור על מנהגי אבותיהם, וכאב את נטישת המנהגים של רבים מתוכם. עתה בעידוד כמה מגדולי הרבנים יוצאי מרוקו ושאר ארצות צפון אפריקה מתחיל הרב סויסה להכין סדרה חדשה – הלכות פסוקות מסודרות וערוכות לפי נושאים כסדר שו"ע, כפי מנהג 'ארצות המערב' (=צפו"א). בניגוד לסדרה הראשונה - כאן מדובר על הלכות מסודרות עם מקורות והערות, ולא בבירורי הלכה מקיפים כמו ב'עטרת אבות'. הכרך הראשון שיצא לאור זה עתה עוסק בסדר הנהגת האדם בבוקר, הלכות ציצית ותפילין והלכות תפילה, וכן בנושא הרחב והמסובך של זמני היום בהלכה. מדובר במעין מדריך למתפלל הערוך בשפה ברורה ונעימה, עם מקורות עיקריים והפנייה לספרים העוסקים בנושאים המדוברים. כותרות-צד מועילות מלוות כל הלכה והלכה, ובהערות קיימת חלוקה בין דעות נוספות או פרטים שלא הובאו ב'פנים' שכתובים באותיות מודגשות, לבין מקורות ופירוטי דברים שמופיעים באותיות דקות. הרב סויסה מספר בהקדמתו שכמה סדרות של ספרי הלכה שימשו לו כדוגמא ומכולן הפיק תועלת, ובהן סדרת ספרי 'מאורות ההלכה' של מאורות הדף היומי, סדרת 'פניני הלכה' של הרב אליעזר מלמד שליט"א, 'הלכה ברורה' של הרב דוד יוסף שליט"א ועוד. כך הלכות השכמת הבוקר פותחות בהסבר רוחני על הבוקר ועל ההשכמה, ובהמשך באות הלכות הקימה מהשינה, לבישת הבגדים, נעילת הנעליים וכיסוי הראש, הפרק השני ממשיך בהלכות נטילת ידיים שחרית, וכן הלאה. המחבר מזכיר את ההלכה הידועה בשם 'תולעת יעקב' שאין ללכת ארבע אמות בלי נטילת ידיים, והוא מוסיף: 'אמנם רבים מן האחרונים הקילו בזה... וכך נהגו המון העם במרוקו' אם כי רבים מחכמי מרוקו נהגו להחמיר, וגם לזה הוא מביא מקורות. ראוי הוא הרב סויסה לכל סיוע אפשרי כדי שימשיך במלאכתו התורנית החשובה, ובחריצותו וכישרונותיו בוודאי עוד יהנה את עולם התורה בספרים רבים ומשובחים.

במסילה נעלה. דרשות על פרשיות השבוע. הרב דוב בערל וויין. ירושלים, ספרי מגיד, תשע"ד. שני כרכים. (02-6330530)
הרב וויין היה במשך שנים רבות אחד מרבני הקהילות הידועים והנחשבים בארה"ב. לפני שנים הוא עלה לירושלים, ובה הוא משמש כרבו של בית הכנסת 'הנשיא' שבשכונת רחביה, וגם מלמד תורה בישיבת 'אור שמח' ובמסגרות נוספות. כממשיך שושלת של רבנים, וכתלמידם של גדולי הדור הקודם, הוא ראה ורואה את מטרת חייו בהפצת תורה ויהדות בכל מסגרת אפשרית, כאשר אחד הכלים העיקריים בהם הוא משתמש הוא הדרשות שהוא נושא כבר עשרות שנים שבת בשבתו, דרשות שאינן נאמרות רק כדי לצאת ידי חובת 'דבר תורה' לליל שבת – אלא נושאות בתוכן את כל הטוב של מסורת הדורות הכוללת תורה ואמונה ופרשנות, והפרטים המרובים מצטרפים לחשבון גדול. לעת זקנתו החליט להעביר אל הכתב את העידית שבדרשותיו. עתה יצא לאור ספר מאמרים על פרשיות השבוע, כשלכל פרשה מוקדשים חמישה פרקים. בהקדמה הוא מספר על הציווי שקיבל חותנו, הרב אליעזר לוין, כאשר נפרד בפעם האחרונה מרבו החפץ חיים: "רבי אליעזר, לך ודבר אל כלל ישראל!". ומה שהיה נכון לפני שני דורות בוודאי שנכון היום, ורק הסגנון והלבוש מותאמים לרוחות החדשות המנשבות בעולם. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בדמות המהודרת-מאופקת שנתנה הוצאת 'מגיד' לספר הזה (כמו לרבים משאר ספריה), המשרה אווירה של מכובדות וכובד ראש מצד אחד ומעין אלגנטיות מודרנית מאידך, כך שכל הנוטל ספר זה בידו מתייחס אל הדברים הכתובים בו בהתאם. בפרק האחרון בספר מנגיד הרב וויין בין תחילת התורה, בה מתואר העולם כתוהו ובוהו וחושך וריק וחידלון - מול סוף התורה שבה ניצב משה רבנו 'לעיני כל ישראל' לדורותיהם; העולם עובר מול עינינו מכלום, מאפס – לעולם מלא, ובהתאם לכך המסורת היהודית בנויה על מסורת קבוצתית דווקא, על התגלות לעיני הרבים (כפי דבריו המפורסמים של ריה"ל בספר הכוזרי). זוהי אמונה ציבורית, לא רעיון פרטי שעלה בלב אדם אחד שהצליח להפיץ אותו ולהדביק בו 'מאמינים' אחרים, מעטים או רבים. הרב וויין ממשיך ואומר שהחיבור בין האות ב' שפותחת את התורה והאות ל' שמסיימת אותה נותנת לנו את מילת השלילה 'בל', רמז לכך שלא מספיקה ההתלהבות מעצם היותנו עבדי ה' כדי להיות עבדים נאמנים – אלא שאנו מחויבים לגבולות והגבלות, שמנתבים אותנו לדרך חיים אמיתית ונכונה וצודקת, סור מרע ועשה טוב. אולם אותיות 'בל' הן גם אותיות 'לב', והשילוב בין עבודת ה' בכל הלב וההגבלות הראויות הנ"ל – שהרי את תורת ה' אנו חיים, לא את תורתנו הפרטית – מבטא את השלמות היהודית שכולנו אמורים לחיות בה לדורות, 'לעיני כל ישראל'. דברים נאים המתקבלים על הלב.

שבת ומועד בשביעית. פרקי עיון. חיים ישעיהו הדרי. ירושלים, ספריית אלינר, תשע"ד. שני כרכים. (02-6202137)
בשנת תש"ם הוציא לאור ראש ישיבת הכותל, הרב הדרי, קונטרס בשם 'שבתה של השביעית', ובו רעיונות המקשרים בין שנת השמיטה לבין שבתותיה, רובם מתוך דברים שנאמרו בשיחות ליל שבת בישיבת הכותל שבירושלים שבין החומות, אותה ייסד ובראשה עמד שנים רבות. בחמש השמיטות שעברו מאז השתדרגו הדברים מהדורה אחר מהדורה, ועתה יוצאת לאור מהדורה רביעית מורחבת ומושלמת העוסקת בהתבוננות בשמיטה מכיווני מבט שונים. החוט המקשר שבין נקודות המגע השונות בספר הוא מציאת הרעיון הרוחני שבמעשה השמיטה בעולמנו זה, ומציאת העקרונות שמלמדת אותנו השמיטה. בספר ארבעה שערים: תריסר פרקים על הקשר בין שבת בראשית לשבת הארץ, שער ובו עיונים בפרשות השבוע בהקשר לשמיטה, שער הדן בהקשרים המיוחדים שבין מועדי השנה לבין השמיטה ערכיה ומצוותיה, ושער רביעי ובו דברים מסודרים מאת שלושה מגדולי החסידות, רבי צדוק הכהן מלובלין מכאן וה'שפת אמת' וה'אמרי אמת' מגור מכאן, בענייני שנת השמיטה והמסתעף. הספר מסתיים במפתח מפורט לערכים הרבים ולכמות העצומה של ספרים המוזכרים בו, מלאכה מושלמת. עוד ינוב הרב הדרי שליט"א בשיבה, ויה"ר שימשיך לזכותנו בדברים שבכתב שיהיו קיימים לדורות, אחרי עשרות שנים בהם רובי תורתו הופצו בעל פה.

עיונים בפרקי אורות התורה. פרקים א-ג. עורכים: חגי קורץ ושלמה ליפשיץ. 162 עמ'. ירושלים, מרכז הרב, תשע"ד. (054-7836865)
קבוצה של תלמידי ישיבת מרכז הרב החליטה להעמיק בחבורה בלימוד ספר 'אורות התורה' על רקע דברי חכמי ישראל לאורך הדורות, כך שדברי מרן הרב זצ"ל לא יעמדו לעצמם – אלא יהוו המשך ישיר למקורות ומקבילות שמהם נבנתה שיטתו הסדורה והבהירה. הפרקים המבוארים בחוברת עוסקים במשמעות תורתנו הקדושה והיחס הראוי כלפיה, ההבדלים בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, מהי תורה לשמה ואיך משיגים את דרגת לימוד התורה לשמה, תיקון לימוד תורה שלא לשמה, ולבסוף הקשר בין לימוד התורה לגאולה, זו שבאחד משלביה אנו נמצאים ממש בימים אלו. העורכים וחבריהם ביססו את דבריהם מחד על גדולי הדורות שעסקו בענייני אמונה ותורה בנושאים אלו, ומאידך על ביאורי תלמידיו של מרן הרב בספרים ובמאמרים שנועדו במפורש להסברת תורתו, כמו חלק מכתבי הרב הנזיר ועוד. מדובר כרגע על חוברת בכריכה רכה, ועל פרקים בודדים באחד הספרים הקטנים של הראי"ה זצ"ל, אך דווקא דרך לימוד זו עשויה להביא להעמקה למדנית ורוחנית בנושאים העומדים ברומו של עולם, וראוי לה שתתרחב ותתפשט לרוחב ולעומק. העורכים אמנם מסייגים את דבריהם שהם לא נכנסו לעולם תורת הנסתר למרות שרבים מדברי הרב מבוססים עליה, אך גם לאחר הסתייגות זו אין ספק שמלאכה גדולה עשו, ורבים יפיקו ממנה תועלת רבה.

אהל רחל. לימוד יסודי ומקיף בהלכות נדה. מאת הרב נדיב תורגמן. עם קונטרס "חציצות בטבילה" מאת הרב אברהם בורשטין. תלם, תשע"ד. 591 עמ'. (08-6811622)
הרב נדיב תורגמן שליט"א, מבוגרי ישיבת אור עציון, היה שנים רבות תושב הישוב נצרים, ובהמשך מונה לרבו של הישוב תל קטיפא שבגוש קטיף, ובתפקיד זה שימש עד לעקירת הישוב עם הגוש כולו ביד-אחים זדונית לפני תשע שנים. אחרי הגירוש הוא עבר עם חלק מקהילתו למושב תלם שבהר חברון, בו הוא משמש כרב. הוא היה שנים ר"מ בישיבת ההסדר בעיר שדרות, ועתה הוא מכהן כראש הכולל בישיבת 'צבי ישראל' שבקרית גת בראשות רב העיר הרב שלמה בן חמו שליט"א, ולומד שם עם תלמידים מקשיבים נושאים שונים בהלכה, ביניהם גם הלכות נידה. בעקבות הלימוד המעמיק הזה נכתב הספר 'אהל רחל' המקיף את כל הלכות נידה על פי סדר השו"ע ממקורות ההלכה ועד לפוסקי דורנו, כאשר סודו הוא בהעתקה מדויקת של לשונות הפוסקים הראשונים והאחרונים, כשהוא מאפשר ללומד להיכנס יחד עמו ל'ראשו' של הפוסק תוך דיוק בדבריו, עד 'לשורה התחתונה' – הפסיקה הלכה למעשה. הספר כולל גם תרשימי-זרימה של דעות הפוסקים בעניינים מסובכים שונים, תרשימים המקילים מאוד על ההבנה והזכירה. הרב תורגמן צירף לספר קונטרס גדול מאת הרב אברהם בורשטין שליט"א בענייני חציצה, ובו מפורטים מאות פרטי דינים מעשיים של כמעט כל סוגי החציצות האפשריות בימינו, כולל חציצות שנגרמות בעקבות שימוש בתכשירים ואמצעים רפואיים למיניהם, ודינם לכתחילה ובדיעבד. הדברים המפורטים האלו יש בהם תועלת גדולה לאברכים וגם לרבנים פוסקים להכרת המציאות העובדתית והדעות ההלכתיות המעודכנות בכל אחד מהמצבים המתוארים, כאשר לעיתים מדובר על צורך גדול להקל כדי לפתור בעיות של שלום בית מחד ושל עקרות מאידך – מול חששות ברמה של איסור כרת אם מדובר בחציצה שמעכבת את הטבילה או פוסלת אותה; ובשאלות מסוג זה לעיתים קרובות התשובה חייבת להינתן מיידית. חבל שחסר בסוף הספר מפתח מקיף לעושר הגדול המצוי בו הן בגוף הספר והן בקונטרס החציצות, ואפשר לקוות שהדברים יושלמו במהדורות הבאות. נוסף לספר החדש 'אהל רחל' כבר פרסם המחבר את הספרים 'זכרון אליהו' על הלכות איסור-והיתר במתכונת דומה, ו'עדות השבת' על הלכות שבת. יזכו המחברים שליט"א להרחיב את גבולם בתלמידים ובספרים.

טהרת אבות. דיני טומאת שרץ ונבלה. מתוך הסדרה שיבת ציון, ביאורים חידושים ועיונים בהלכות העתידות לבוא בעניני טהרה ובית המקדש. יוסף דוב לובאן. ירושלים, תשע"ד. שנב עמ'. (02-6250319)
בשבעה שערים בהם כ"ח פרקים מציג הרב יוסף לובאן לפני הלומד את כל הלכות טומאות נבלה ושרץ, על השווה והשונה ביניהם, עם הדגשה מיוחדת על ההלכות המיוחדות של טומאת עוף טהור. בראש הספר מביא המחבר דברים עם מוסר השכל על הסלידה הטבעית שיש לכולנו מנבלות - מול המושגים המוסריים והחינוכיים שלימדו אותנו הקדמונים מהן ('פשוט נבלתא בשוקא ואל תצטרך לבריות', 'כמה לבנות שיניה', 'כי מקרה האדם ומקרה הבהמה מקרה אחד להם' וכו', 'ומותר האדם מן הבהמה אין', 'מי שאין לו דעה נבלה טובה הימנו', ועוד ועוד). בראש הספר מובאת תמצית ההלכות מכל הספר, אח"כ פרק אחר פרק עוסק בהרחבה בהלכות השונות בנושאים אלו, מהאיסור להיטמא בנבלה ושרץ ועד הצורך לשרוף תרומה שנטמאה בנבלת עוף טהור, ושני נספחים – מחשבות של המחבר שליט"א בהבנת טומאת נבלה, והיחס בין טומאת נבלה לאיסור האכילה שבה. מרן החפץ חיים זצ"ל עודד את תלמידיו לעסוק בענייני קודשים כהכנה לקראת סוף הגלות, והרב לובאן נוטל על עצמו לעסוק בסוגיות טומאה וטהרה שלא רבים עוסקים בהם. יש לקוות שההפצה והשיווק של הסדרה החשובה הזו יקבלו את התנופה הראויה לספרים כה חשובים, ויהי רצון שבקרוב ישמשו ספרים אלו כספרי הלכה למעשה...

מדריך שמיטה לצרכן תשע"ה. מהדורה מעודכנת לקראת שנת השמיטה תשע"ה. כפר דרום ת"ו – שבי דרום, מכון התורה והארץ, תשע"ד. 135 עמ'. (08-6847325)
צוות מכון התורה והארץ, בראשות רבנו הרב יעקב אריאל שליט"א והרב יהודה הלוי עמיחי שליט"א, הוציא לאור לקראת השמיטה המתקרבת מהדורה מעודכנת של מדריך השמיטה שלו, ובו כ"ח פרקים המסכמים בקיצור את כל הלכות שמיטה מנקודת מבטם של החקלאי (עשרה פרקים) ושל הצרכן (חמישה פרקים), שישה פרקים על השמיטה במטבח (עיבוד וייצור מזון, הפסד פירות שביעית, טיפול בשאריות המזון ועוד), שני פרקים על הטיפול בגן הנוי, שלושה פרקים בעניין ביעור פירות שביעית והמסתעף, ופרקים בעניין דיני שביעית בשמינית, שמיטת כספים ופרוזבול, ומצות 'הקהל'. בנספחים: לוחות זמנים לשמיטה, מפתח מושגים (מועיל מאוד!), ומפת גבולות הארץ לענייני שמיטה לפי הדעות השונות. עבודה מדויקת ומושלמת. כצפוי - בתוך 'ההגדרות ההלכתיות' של הטיפול בפירות שגדלים בשביעית (עמ' 46) נמצא אוצר בית דין במקום הראשון (אם כי כתוב שם במפורש, שלמרות שהתקנה המקורית המובאת בתוספתא כוללת רק מינוי שליחים שיאספו פירות שכבר גדלו כדי לספק אותם באופן מסודר לאנשי העיר – 'בימינו תקנה זו הורחבה'; צדדי ההרחבה הזו הם בדיוק אלו השנויים במחלוקת), ורק אחר-כך מובא 'היתר המכירה', למרות שיסודו בפסק רבה של חברון בעל 'שמן המור', רבי מרדכי רוביו, שניתן כבר לפני למעלה ממאתיים שנה!

שירת מרים. ספר זכרון. חידושי תורה, מאמרים, תשובות, שיעורים, פסקי הלכה, מאמרי מוסר ומחשבה, ביאורים ופירושים בענייני תפילה. יוצא לאור עולם לזכר מרת עלא מרים פטרפרוינד ע"ה. ירושלים, תשע"ד. תרחצ עמ'. (02-5879024)
הגב' פטרפרוינד נפטרה לפני כשנה, והשאירה אחריה דור ישרים מבורך. בחייה הצטיינה המנוחה בעבודת ה' זו תפילה, ולכן מצאו בעלה וילדיה לנכון להוציא לאור קובץ מכובד זה לזכרה. ב-700 עמודי הספר נמצאות התייחסויות כמעט לכל נושא הקשור לתפילה ולהלכותיה, וכן ביאורי תפילה רבים. מתוך כמאה פרקים שבספר נכתבו רבים ע"י גדולי ישראל זצ"ל ושליט"א ואחרים ע"י תלמידי חכמים מבני המשפחה המורחבת, רובם בענייני הלכה ומיעוטם בענייני אגדה ומחשבה, אך כולם סביב לענייני התפילה. רק כמה דוגמיות: הרב בנימין סורוצקין, ראש כולל בירושלים, משווה ומנגיד בין האמירות 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' ו'יהא שמיה רבה מבורך' וכו', כשמקורותיו הם הגמרא והמדרש, בעלי התוספות והטור, הרמח"ל בדרך ה' והמשנה ברורה ועוד. ראש ישיבת חברון רמ"מ פרבשטיין דן בעניין הגדר ההלכתי של אמירת דברים שעל פי המשנה בסוטה חייבים לאומרם דווקא בלשון הקודש, ומסקנתו שגם מי שקורא בשיבושי לשון ומבטא, אך כפי הנהוג במקומו או בעדתו, יצא ידי חובה. חלק מרכזי בספר הם הפרקים בהם הרב חיים קנייבסקי והרב שריה דבליצקי והרב אביגדור נבנצל והרב יצחק זילברשטיין ועוד רבנים משיבים ומעירים בעניינים שונים הקשורים לסדרי התפילה; כך למשל הרב זילברשטיין דן בדינו של בית כנסת שהוקם ע"י מתפללים אשכנזים, ובמשך הזמן עקב שינויים דמוגרפיים באזור נוצר מצב שרוב מתפלליו הם ספרדים, והם מבקשים עתה לשנות את נוסח התפילה והנהגותיה בהתאם. מסקנתו מעניינת מאוד: אכן  לכתחילה ראוי ללכת על פי הרוב ולשנות את מנהג בית הכנסת למנהג הרוב, אך דווקא בתיאום ובהסכמה עם המיעוט האשכנזי; כל עוד קיימים עשרה מתפללים קבועים שעומדים על כך שהתפילה תישאר בלי שינוי - אין אפשרות לשנות את מנהג בית הכנסת, למרות שאינם צודקים! בהמשך הרופא הרב מרדכי הלפרין דן בהבדל בין הכינוי 'אבינו' לכינוי 'אדוננו' – הבדל שבולט כשמשווים את נוסח קדושת 'כתר' לנוסח הפיוט 'אין כאלוקינו'. וכל זה רק טיפה מהים הגדול שבספר זיכרון חשוב זה, שנוספו לו קונטרס בהלכות שליח ציבור מאת הבן הרב מרדכי הלוי פטרפרוינד, וכן הספדים ודברי זיכרון. מצבה מיוחדת ומועילה.

בְּשֵׁם מרדכי. חידושים ורעיונות על פרשיות התורה וחלק אגדות התלמוד בשבילי הפרד"ס. מרדכי אמרוסי. פתח תקוה, תשע"ג. תרטו עמ'. (052-8732123)
המחנך הרב אמרוסי ליקט חידושים והערות שלו ושל אחרים על התורה, הברכות ואגדות התלמוד, קובץ מלא בכמות ובאיכות. כך למשל על פרשת פינחס הוא מדגיש שגם פינחס בקנאותו לא עשה דבר בלי להתייעץ קודם עם משה רבנו, ושאחר שראה מעשה ונזכר הלכה פנה לדודו משה ואמר לו: 'לא כך לימדתנו ברדתך מהר סיני הבועל ארמית קנאים פוגעים בו'? ורק אחרי תשובת משה 'קריינא דאיגרתא' וכו' עשה מעשה; ומכאן תוכחה לקנאים בני ימינו שהם אדונים לעצמם, ואינם כפופים לשום הנהגה רוחנית שתאמר להם מה יעשו...

באורו של חמה. אמרות טהורות, פנינים יקרים ושיחות קודש מכבוד קדושת אדמו"ר רבי חיים מאיר מוויזניצא זצ"ל. אשדוד, תשע"ד. 16+תשב עמ'. (08-8649958)
ל"ו שנים הנהיג האדמו"ר החמישי מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר (חמ"ה), את החסידות, עד לפטירתו בשנת תשל"ב. הוא שיקם אותה אחרי השואה ובנה את מרכזה הגדול בבני ברק ועוד מרכזים בכמה קהילות בארץ ובחו"ל, גידלהּ בכמות ובאיכות, ונחשב ע"י חסידיו ותלמידיו כאיש אלוקים קדוש. השאיר אחריו יבול תורני רב - סדרת ספרי 'אמרי חיים' בהלכה ובאגדה. עתה יוצאים לאור גם דברים שבעל פה שאמר בשבתות וחגים ובהזדמנויות שונות, דברים שאספו וערכו בחרדת קודש חסידיו רבי אביגדור שלמה ובנו רבי יחזקאל יוסף גייגר. שלושה מדורים בספר, 'אמרים מאירים' – דברי תורה וחסידות עמוקים על סדר פרשות השבוע והמועדים, 'ליקוטים מאירים' – דברים קצרים בסדר הנ"ל, ו'שיחות מאירות' מלוקטות לפי סדר השנים, הכל מסודר ומבואר, עם מפתח עניינים ומפתח מקורות, בהידור ובנוחות הלימוד. כך בעמ' שמא, בין הדברים על ראש השנה, כותב הרבי על המשפט בפיוט 'קולי שְמע וראֵה דֵמע עיני' שעיקר תפילתנו ודמעותינו בראש השנה נסובים על 'שמע' = 'שמע ישראל', על יחוד ה' ועל מלכותו עלינו, ולא על דברים אחרים פרטיים או ציבוריים חשובים ככל שיהיו, 'רק למען כבודו יתברך שכולם יֵדעו שאתה הוא אחד יחיד ומיוחד'; ריבונו של עולם מתבקש אפוא לראות 'איך בניו בוכים כשהם מדברים מהשי"ת'...  יש לציין שרק חלק קטן מהביטויים והציטוטים הרבים ביידיש מתורגמים לעברית בגוף הספר או בהערות, מה שמקשה על הלומד שאין שפה זו שגורה על פיו.

שולחן שבת ערוך. דרשות, רעיונות, חידושים, סיפורים, על סדר פרשיות התורה. מאת שי שמח. אלעד, תשע"ד. שני כרכים. (054-8494380)
בשנת תש"ע הוציא לאור הרב שמח את ספרו 'שולחן מועד ערוך', ובו לקט של דברי תורה ודרשות מתוך כמאתיים ספרים למועדי השנה. ועתה כפליים לתושיה, שני כרכים מלאים וגדושים בדרשות ורעיונות, חידושים וסיפורים כסדר פרשות השבוע. על כל פרשה נכתבה דרשה הבנויה על רעיון מוסרי מתוך הפרשה, דברי השקפה ומוסר בלשון רכה כולל משלים וסיפורים, פנינים וחידושים מפי ספרים וסופרים, ומדור 'סיפורי השבת' – כמה סיפורים חינוכיים הקשורים לפרשת השבוע. דבר נאה ומתקבל.

בין ערביים. ערכי יסוד על פי חז"ל במבחן הזמן – פרקי עיון והגות. יצחק מאיר. ירושלים, ספריית אלינר, תשע"ד. 336 עמ'. (02-6202137)
יצחק מאיר, איש רב פעלים, היה במשך שנים רבות מהדמויות הבולטות בציבור הדתי-לאומי. הוא נודע כמחנך וסופר והוגה דעות, כפעיל עלייה נמרץ, כבעל תפקיד בכיר בסוכנות היהודית וכשגריר ישראל בכמה מארצות אירופה. כנער ניצול שואה הוא לחם ונאבק ועמל על עצמאות ישראל ובהמשך על העלייה לארץ, וראה ברכה והוקרה בעמלו. אך כל ימיו גם למד ולימד, ובעשרים וכמה השנים בהם הוא מתגורר בישוב כוכב יאיר שעל גבול השומרון הוא מעביר כל שבת אחה"צ שיעור לחברים מקשיבים. כמה עשרות משיעורים אלו, העוסקים בערכים יהודים ואנושיים, עובדו ונוסחו מחדש לקראת ספר זה. הפרקים שבספר עוסקים באמת ובצדק, ביחסי אלוקים ואדם, בחובת המחאה ובחילול השם, ביראת חטא וביראת שמים ובמה שביניהן, במוסר ובגבולותיו, בפרטיות ובחברותיות, בסמכות החכמים ובחֵרות העצמית, באופטימיות ובתקווה, בחיים ובמוות, באבל ובשמחה, בזהות היהודית ובנבואה, ועוד עוד, עשרות פרקים קצרים יותר וקצרים פחות, בתוכן ובסגנון מיוחדים במינם. כך למשל בפרק העוסק ביציאת מצרים מדגיש המחבר שההתעוררות של העם המשועבד התחילה עוד לפני שחזר משה ממדין, והאנחה והזעקה של העם מן העבודה, שהם אלו שעוררו כביכול את ריבונו של עולם להתחיל במהלכי הגאולה, היוו חריגה בולטת מתנאי העבדות שלהם התרגלו בני ישראל במהלך דורות של שיעבוד. עוד הוא מפנה את תשומת לבנו לכך שמשה רבנו אינו דורש מפרעה חֵרות לעמו ואינו דורש זכויות פרט, אלא עומד מול פרעה עם דרישות דתיות-אלוקיות, להן לא היה יכול פרעה, בן לעולם רב-אלילי, להתנגד באופן מוחלט, ודווקא אחיו בני ישראל לא הצליחו להבין את השינוי האיסטרטגי הזה בדרכו... לא מדובר על ספר לקריאה מהירה ושטחית כדי ללקט ממנו דברי תורה ופרשנות, אגדה ומוסר – אלא על ספר עיון מעמיק, מרתק, רחב יריעה, שהוא רק התחלת יישום המשימה שנטל על עצמו יצחק מאיר – להעביר אל הכתב תכנים של אלפי שיעורים שעליהם טרח במשך עשרות שנים, את מקורותיהם הכין בקפדנות, ואותם העביר במסגרת קהילתו ובמסגרות אחרות, לתועלת הציבור המעמיק כולו.

שערי שאול על מסכת נדרים. מאת מרן הגאון הרב שאול ישראלי. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ד. קפא עמ'. (02-6526231)
השיעור הכללי של הגר"ש ישראלי זצ"ל בישיבת מרכז הרב היה אחד העמודים שעליהם ניצבה הישיבה כולה. כתלמיד הראי"ה זצ"ל שגם דאג אישית לפדותו מארץ הגזירה הסובייטית ולהביאו לארץ הקודש, כתלמיד מובהק של תלמידו הרב חרל"פ זצ"ל וכאחד הלמדנים החשובים בישיבה, התבקש הרב ישראלי בשנת תשי"ט ע"י ראש הישיבה הרב צבי יהודה זצ"ל להעביר בקביעות שיעור כללי שבועי בסוף סדר אחה"צ של ימי חמישי, ובמשימה זו המשיך בהתמדה גמורה במשך ל"ו שנים, עד שמחלתו הכריעה אותו בחורף תשנ"ה. השיעורים היו חוויה רוחנית, מעשה אומנות תוכני וטכני, שעה עגולה של הנאה תורנית צרופה, של שמיעת דברים מסודרים ומבוררים ובדוקים ומחוורים, כשהשיעור מחולק לבחינת המקורות עליהם הסוגיא עומדת בתחילתו – וחציו השני ליישוב הקושיות והבהרת הסוגיא כולה. מסכת נדרים נלמדה לא-פעם במחזורי הלימוד בישיבה, וחתנו המסור, הרב אברהם שריר, אסף את רשימותיו, השווה ותיקן והשלים ועיבד, ביטל כפילויות וחיבר קטעים מתאימים, וכך יצר חיבור נפלא ובו כ"ה שיעורים בכל הסוגיות הכבדות של המסכת. פרק הסיום הוא דברי התעוררות ומוסר של הרב ישראלי המבוססים על האיסור 'לא יחל דברו', שבו מדגיש הרב את גדולת האדם ואת חובותיו כלפי עצמו, כלפי כבודו האישי, כלפי מחויבויותיו, כלפי עצמיותו, וכלפי הניסיונות שמקיפים את חייו.

ספר כף הזהב. חידושים וביאורים על ספר טורי זהב. יורה דעה הלכות נדה. רפאל אברהם שלום מועלם. ירושלים, מכון טורי זהב, תשע"ד. 58+רצא עמ'. (052-7624853)
רבי דוד הלוי בעל הט"ז על השו"ע נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בכל הדורות. הוא בן זוגם של המגן אברהם על שו"ע או"ח, של הש"ך על יו"ד ושל הסמ"ע והש"ך בשו"ע חו"מ. הוא נמצא גם על גיליון שו"ע אבן העזר, אך בו הוא חוסה בצילם של ה'חלקת מחוקק' וה'בית שמואל', שהם נושאי הכלים העיקריים בחלק זה. דרכו של הט"ז לקצר בדבריו בדרך כלל, ולעיתים נותן הקיצור הזה מקום לטועה לטעות ולחולק לחלוק. במקביל רבים האחרונים שנשאו ונתנו בדברי הט"ז, אך בדרך כלל הדיון היה בהקשר למחלוקתו עם חבריו גדולי הפוסקים, ולא תמיד ירדו גדולי ישראל אלו לדקדק במילותיו ובטעמיו לכשעצמם. מחבר ההערות 'כף הזהב', בוגר ישיבת 'קול תורה' ותלמיד בית המדרש להוראה ודיינות 'ברכת אברהם', הקדים לספר מבוא רחב על הט"ז ותורתו, ובו הוא מחדש למשל שהט"ז חוּבָּר בפירוש גם על הטור וגם על שו"ע, כך שלעיתים הערותיו נסובות יותר על דברי בעל הטורים מאשר על דברי מרן בשולחנו או הרמ"א. בסוף המבוא מונה הרב מועלם רשימה של ראשונים שלא הגיעו לידו של הט"ז ולא היו לפני עיניו, דבר חשוב מאין-כמוהו להבנת ההלכה והפסיקה למעשה (הבקיא העצום הרב יעקב חיים סופר שליט"א, ראש ישיבת 'כף החיים', מוסיף בהסכמתו לספר לרשימה חשובה זו עוד כמה שמות). הרב מועלם גם טרח לצרף מפתח מפורט לנושאים שנידונו בט"ז ובהערות 'כף הזהב' בהלכות נידה שנדפסו בכרך זה, ויש בדבר תועלת גדולה למעיינים. בהקדמתו כותב הרב מועלם שמוכנים אצלו חלקים נוספים של הט"ז על שו"ע עם ביאורי 'כף הזהב' שלו, ובעז"ה ימצא דרך להוציאם לאור לתועלת עולם התורה כולו.

בינת שבת. סוגיות ההלכה מבוארות לשרשיהן וענפיהן. אסף קמינצקי. ת"א, הישיבה הגבוהה 'מעלה אליהו', תשע"ג. 689 עמ'. (binatshabat@gmail.com )
ים התורה איננו מלא. למרות מאות הספרים שנתחברו כבר על הלכות שבת וסוגיות מסכת שבת, עוד יש מקום בראש להניח עוד זוג תפילין - עוד ביאור משובח על הסוגיות ההלכתיות של מסכת שבת. הרב קמינצקי שליט"א, בוגר ישיבות 'מרכז הרב' ו'הר המור', בנו של הרב יגאל הכהן קמינצקי שליט"א רבו של גוש קטיף יבנה וייכונן ועתה רב הישוב ניצן, משמש כראש הכולל בישיבת ת"א בראשות הרב חיים גנץ שליט"א, ובמסגרת לימודי ההסמכה לרבנות למד עם תלמידים מקשיבים גם את הלכות שבת. בספר זה הוא פורס באופן מסודר סוגיא אחר סוגיא, מציג את השתלשלות ההלכה בכל נושא מהתורה שבכתב ועד פוסקי דורנו, וגם מתחקה אחר המשמעות התוכנית של שורשי כל הלכה והלכה. הוא עוסק בכל עיקרי הסוגיות של איסורי שבת – מלאכה שאינה צריכה לגופה, דבר שאינו מתכווין, מתעסק, בונה מדאורייתא ומדרבנן, צידה ונטילת נשמה ושאר מלאכות שבת זו אחר זו. שמונה פרקים עוסקים בדיני מבשל מדאורייתא ומדרבנן, פרק על 'מעשה שבת' ואחֵר על כבוד שבת, פיקוח נפש ורפואה לחולה שיש בו סכנה ולזה שאין בו סכנה, עשרה פרקים בענייני מוקצה ופרק אחרון – חריג יחסית בספר – שהוא מעין פתיחה ומבוא לדיני חשמל בשבת. בנספח מובא מכתב מאת הרב יעקב אריאל שליט"א בעניין שמירת השבת בראייה ציבורית, ובו, עקבי לשיטתו, הוא מראה שלא כל הלכה בהלכות שבת אפשר להסתכל בה רק 'דרך האותיות הקטנות' – לעיתים הסתכלות מערכתית עשויה להכריע את הכף, בדרך כלל לחומרא, ואז זהו עיקר הדין ולא רק חומרא בעלמא. למשל הרב אריאל מתנגד להקל בדיעבד לחיילים להשתמש באוכל שהובא אליהם בשבת במצבים מסוימים, באומרו שדווקא עמידה על עיקר הדין תגרום לצבא להגיע לאפס-תקלות בשמירת שבת, שהרי אף מפקד לא ירצה שחייליו יישארו רעבים; להקל בעזרת צירוף ספיקות במקרים כאלו הוא לדעתו כעין 'עושר השמור לבעליו לרעתו'... כך מעלה הרב אריאל לקדמת הבמה את הפסק הדחוי של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שאין להשתמש בשעון שבת לכל מלאכה פרט להדלקת וכיבוי אור; לדעתו חייבים לקבל את העיקרון של הגרמ"פ ולאסור בימינו שימוש חופשי במכשירים חשמליים למיניהם ההולכים ומתרבים, גם אם מצליחים בעזרת מיכשור מתוחכם שלא לעבור על שום איסור מפורש בשימוש בהם, הכל כדי שלא תיהפך לנו שבתנו לחול. רק במקרי חירום יוצאים-מן-הכלל יש מקום לדעתו להקל על פי שורת הדין. עוד מובאת בסוף הספר הערה של הגאון רבי חיים צימבליסט שליט"א, לשעבר דיין בבית הדין הגדול, בעניין שיטת רש"י במלאכה שאינה צריכה לגופה, וכן מפתח מקורות מקיף הכולל טבלת השוואה לציוני המקורות בספר 'שמירת שבת כהלכתה'. ההסכמות הרבות והחמות בראש הספר, ביניהן של הרב מרדכי אוירבך שליט"א בן הגרש"ז זצ"ל ושל הרב אשר וייס שליט"א, הם עדות נוספת על קשריו של המחבר ושל ישיבתו עם גדולי הפוסקים מכל המחנות, ויש בכך טעם לשבח.

ביאורי משה. נביאים וכתובים מבוארים. מלכים א-ב. ביאֵר על פי המפרשים: משה קארפ. בני ברק, מכון אור מרדכי, תשע"ד. תמו עמ'. (03-5781255)
זהו הכרך האחרון מתוך סדרת ספרים המפרשת את כל ספרי הנביאים, ובקרוב גם את הכתובים, לפי פשוטו של מקרא, בהתבסס על המפרשים המקובלים; אמנם המקורות לפירושים אינם מצוינים, מפני שפעמים רבות כל חלק בפסוק מוסבר על פי מפרש אחר, ואין לדבר סוף. כל פרק פותח בהקדמה הכוללת תקציר של הפרק ונקודות חשובות לידיעת הלומד, והביאור הרציף כתוב בשפה קלה וברורה וגם מנוקד כולו (יפה עשה המחבר שהקפיד שכל המילים שבפסוק, גם אלו שאין צורך לפרשן, יצוטטו בביאור). בסוף כל כרך נוספו איורים, מפות וטבלאות. יש במהדורה זו תועלת מרובה לתלמיד – וגם למורה, ואף ללומד המבוגר שרוצה לרכוש סוף-סוף בקיאות מסוימת בספר הספרים בצורה קלה ונוחה.

הַמָקוֹם מֵרָחֹק. עיונים וביאורים הערות וציונים על מסכת יבמות. מאת ראובן חיים קליין. ביתר עילית, תשע"ה. שלא עמ'. ( 5250954@gmail.com )
הרב קליין למד בישיבת ליקווד בארה"ב ובישיבת מיר בארץ, ולומד עתה ב'כולל' לדיינות. בישיבת מיר הוא התעמק בלימוד מסכת יבמות הקשה, ותוצאות עיוניו על כל המסכת, מראשה ועד סופה, מוצגים בספר זה לכל מעוניין. המיוחד הוא שהספר מוצע בחינם כקובץ אלקטרוני לכל מבקש, והמחבר גם מזמין הערות ותגובות לדואלו, כך שלא נופתע אם כעבור תקופה קצרה תצא לאור מהדורה חדשה ומתוקנת שהושלמה בעזרת הערות הלומדים, וכך ראוי. לעיתים מפנה המחבר לאחרונים אחרים ידועים אך לא מצטט את לשונם; כך למשל את האימרה בדף מה עמ' א 'אמרי אינשי גמלא במדי אקבא רקדא, הא קבא והא גמלא והא מדי - ולא רקדא' (תרגום: האנשים רגילים לומר שיש גמל בארץ מדי שרוקד על קב אחד, הנה הקב והנה הגמל והנה ארץ מדי – והוא אינו רוקד), המתארת באופן גרוטסקי סתירה בין הדיבור למעשה בפועל, המחבר אינו מסביר כלל, אלא שולח לעיין בספר 'בן יהוידע' לבעל ה'בן איש חי', ובהגהות ר"י עמדין ובערוך לנר על הדף. היקף ידיעותיו של המחבר רחבות הרבה יותר מאשר מפרשי הש"ס למיניהם, והוא מביא מקורות רבים מספרות השו"ת ומספרים פחות מפורסמים, וכן ממפרשי התנ"ך. כך למשל בדף האחרון של המסכת דן הרב קליין בזהותה של צוער עיר התמרים, אם הכוונה ליריחו או לא, ובקטע קצר הוא מציין את דברי רש"י, רשב"ם, רד"ק, התרגום הירושלמי על דברים, הרוקח, רבינו יואל אבי הראבי"ה, הרש"ש, שו"ת שם ושארית לנפש חיה, אמרי בינה, שו"ת רבינו ידידיה טיאה וויל בנו של בעל קרבן נתנאל על הרא"ש, ספר 'מעין בית השואבה' מאת רבי שמעון שווב ועוד. ייש"כ של המחבר ויפוצו מעיינותיו חוצה.

דרשות לימי התשובה מבית מדרשם של חסידי אשכנז. יוצא לאור לראשונה ע"פ כתב-יד בתוספת מבוא, הערות ומפתחות ע"י יעקב ישראל סטל. ירושלים, תשע"ד. 11+עד עמ'. (052-7609441)
החוקר התורני הירושלמי, תלמיד חכם בקי וחרוץ, הרב י"י סטל שליט"א, דבקה נפשו בנפש חסידי אשכנז, והוא מוציא בעשר אצבעותיו ספר אחר ספר מתורתם, שחלקה כבר כמעט טבע בצול הנשייה. הפעם הוא מדפיס מכתב יד יחיד בעולם ספר ובו שלוש דרשות בענייני תשובה מאת חכם עלום שם מחכמי אשכנז, ובו כדרכם דרישת ראשי וסופי תיבות, נוטריקונים וגימטריאות, ובעיקר רעיונות מתורת הסוד החסידית-אשכנזית המיוחדת במינה. בסוף הדרשה האחרונה (סע' סח) מובאים דברי חז"ל על זה שקובע את עצמו בארץ ישראל ומדבר בלשון הקודש ואוכל פירותיו בטהרה וקורא קריאת שמע בבוקר ובערב שהוא מבני עולם הבא, והמהדיר מבין שזהו רמז לעלייה לארץ כמעשה של תשובה; אין נסתר מעיניו של המהדיר, ובהערה הוא מפנה למאמר של פרופ' תא שמע ז"ל ולמאמר אחר של פרופ' גרוסמן שיח' העוסקים ביחס לעלייה לארץ של קדמוני אשכנז. הרב סטל מקדים לספר מבוא בן ארבעה פרקים על התוכן ועל הטכניקה של מעשה המחבר בספר ושל עבודת הההדרה, מסדר ומפסק ומקטע ומעיר ומאיר את הדרשות עצמן, ומסיים בפירוט המקורות והקיצורים ובמפתחות העניינים, הכל קב ונקי.

תשובות רבינו אלעזר מוורמייזא ה'רוקח'. שיר מחורז בהנהגת התשובה ודרכיה, מנוקד, מפורש ומבואר, בתוספת מבוא, עיונים ובירורים ומפתחות. יו"ל לראשונה ע"פ כת"י ע"י יעקב ישראל סטל. ירושלים, תשע"ד. 37+רח עמ'. (052-7609441)
352 שורות מכיל פיוט התשובה שכתב רבי אלעזר בעל הרוקח, והוא כולל ט"ו שירי תשובה לחוטאים מסוגים שונים (לחוטא בענייני צניעות, לחושד בכשרים, לדובר שקר, למקלה אביו ואמו, לפוסק צדקה ואינו נותן, לשותה יין נסך, לעובר על נדרו, למלעיג על דברי חכמים ועוד ועוד). לדוגמא כמה שורות משיר התשובה למבייש את חברו (עמ' סז-סח): והמתכווין לבייש \ חברו עליו גם יש \ לו לילך אצלו \ בתוך עדה וקהלו \ וירבה עליו רעים \ מחבריו יהיו פוגעים \ לבקש לו המחילה \ ימים שעות לילה \ ואז יבקש לא-ל מלך \ ואז חרונו ילך \ ארבעים יום ימנה \ מפשעו יתענה \ ואם ישמע חרפתו \ לא ישיב רעתו, וכו' וכו'. את 352 השורות האלו עטף באהבה רבה המהדיר הרב סטל במבוא מקיף ובביאור רציף ובניקוד ובפיסוק ובציוני מקורות ובעיונים ובירורים רחבי היקף, במילואים וברשימת מקורות ובמפתחות, עבודה יוצאת מגדר הרגיל, שלא רק על עצמה באה ללמד – אלא גם על העושר השמור בתורת חכמי אשכנז הקדומים למי שחפץ ביקרם ובחסידותם ובתורתם שבנגלה ובנסתר. במבוא עוסק הרב סטל בתורת התשובה של חסידי אשכנז ובחיבורי התשובה המרכזיים הידועים לנו מתורתם, בשיר ה'תשובות' שבספר זה ובמחברו – לא רבנו יהודה החסיד כפי שכתוב בכותרת כתב היד אלא רבנו אלעזר הרוקח כפי שמפורש בכמה אקרוסטיכונים בתוכו. הוא ממשיך ומתאר את תוכנו ואת דרכי החריזה שבו, את יחסו לסדרי התשובה האחרים של הרוקח (ובאותה הזדמנות 'עושה סדר' בסדר חיבורם של חיבוריו), מגדיר את מקומו של פיוט התשובה הזה בתוך העולם הפייטני האשכנזי בכלל, מאריך בדרך ההדרה הקפדנית והדקדקנית שתפס לעצמו, ועוד ועוד. גם המפתח מפורט ביותר ופדנטי ביותר: הוא 'פותח' רשימת עניינים ואישים וספרים ושירים ופיוטים וביטויים ולשונות, ממש לא השאיר דבר וחצי דבר שלא מצא את מקומו באופן מדויק ומתואם. באופן טבעי לא רבים היום העסוקים בתורתם של הפייטנים הקדומים (ולכן יצא הספר לאור במספר עותקים מצומצם כפי שנכתב בגב השער), אולם אין ספק שמלאכתו היוצאת מן הכלל של המהדיר, בספר זה ובספרים אחרים, וחיבתו לתורתם של חכמי אשכנז, הם תופעה מיוחדת במינה שעשויה לשנות את התמונה ביחס להישרדותה והתפתחותה של 'חתיכת תורה' זו של גדולי ישראל בדורם, ויש בכך מסירות נפש מיוחדת מצד המהדיר שליט"א.

נתיבות שלום. מִכתבי הקודש. מאת אדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונימא. ירושלים, ישיבת בית אברהם סלונים, תשע"ד. שנט עמ'. ( 2-6287756 0)
לספריו של האדמו"ר מסלונים זצ"ל בעל 'נתיבות שלום' הייתה עדנה, וזה זמן רב שהם משפיעים על רבים גם מחוץ לחסידות סלונים. לא סוד הוא שבציבור החרד"לי ספריו בעלי משקל רב - השילוב של חסידות שורשית, הגיונית וחמה כאחד, עם חיבת העם והארץ, נותן לספריו של האדמו"ר מקום של כבוד בספריות תורניות רבות במגזר זה. ואם כך בספרים ה'כבדים' יחסית – על אחת כמה וכמה בספר שמלקט ממכתביו לחסידיו ולשואליו את דבר ה'. בספר 'מכתבי קודש' הזה לוקטו לפי נושאים מאות מכתבים הקשורים למועדי השנה, לבני הישיבות תלמידים ואברכים, מכתבי חיזוק במצבי חיים שונים ומכתבים שנכתבו לאור אירועים שונים – פטירת הרבי הקודם, מלחמת השחרור, אל ניצולי שואה בדרכם לארץ ועוד. פיסקה אחת נעתיק כאן, העוסקת באמונה ובטחון בשעת צרה (עמ' עד"ר): ...יהודי חייב להאמין כי קץ שׂם לחושך, וכח האמונה והביטחון הזה מוציא את היהודי ממצוקותיו... 'עמו אנוכי בצרה אחלצהו ואכבדהו' - אם יהודי מאמין בה' כי 'עמו אנוכי בצרה', שהקב"ה אתו בצרתו, זה יעזור לו ש'אחלצהו ואכבדהו'; אך אם רק 'יקראני', כדרך הקורא מרחוק, שאינו בבחינת הרגשה עילאית כי 'עמו אנוכי בצרה' ממש, אז רק 'ואענהו', בבחינת 'שומע תפילת כל פה', אך אינו בדרך 'עמו אנוכי בצרה' ש'אחלצהו ואכבדהו'. וכך מסתיים הספר: 'ואנו תפילה לקראת השנה המתחדשת עלינו לטובה בתוך כלל ישראל, שבזכות רבותינו הקדושים זי"ע אשר מדור דור שמסרו נפשם להקים את חבורתנו, יתעוררו רחמים וחסדים ממקור החסד על עדת מרעיתם על שה פזורה הרוצים ללכת בעקבותיהם הקדושים ולהתאבק בעפר רגליהם, שיוושעו בכל טוב איש איש בנגעי לבבו, הן בעניינים הנוגעים אל הגוף והן בעניינים הנוגעים אל הנשמה, ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות. על ישראל שלום'. בעזהי"ת.

מאיש לרעהו. העיון והמעשה בהליכות אדם לחברו. יצחק מיכל שקופ. שיקגו, תשע"ד. יט+409 עמ'. (jshkop@yahoo.com )
הרב שקופ הוא איש עסקים החי בעולמה של תורה, במלוא מובן המילה. גם בניין המשרדים שבו הוא עובד מלא וגדוש באנשי תורה ודרך ארץ מאנשי הקהילה בשיקגו, ושיעור יומי מעביר בבית הכנסת שבבניין זה הרב שקופ, שעסק בשנים האחרונות בעיקר בעניינים שבין אדם לחברו. שיעור לשיעור הצטרפו לחשבון גדול, והגיע הזמן להעביר את עיקרי הדברים אל הכתב באופן מסודר וברור, לתועלת הרבים. בשמונה הפרקים הראשונים עוסק המחבר באיכות וחשיבות המצוות שבין אדם לחברו, ובהמשך הוא דן בחושד בכשרים, בחובה לדון לכף זכות, במשא ומתן באמונה, בהתרחקות מדבר שקר, בשידוכים הראויים, ברחמים ובחסד וביחסים שביניהם, בהכרת הטוב, באונאת דברים, בכעס והיפוכו – המתינות והדיבור בנחת, ועוד ועוד. הדברים מיוסדים על דברי חז"ל ושלשלת הפוסקים בכל הדורות, ויש בהם שילוב של דברי אגדה ומוסר עם עומקה של הלכה, כולם כתובים בשפה ברורה ונעימה ופשוטה. אשרי מי שזכה שתלמודו בידו. ברכה למחבר שיוסיף לעמול בתורה ובעבודה ובגמילות חסדים ובלימוד והוראה וכתיבת ספרים חשובים לתועלת הציבור הרחב.

אבות לדור. על מסכת אבות פרקים א-ב. הרב ישראל מאיר לאו. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ד. 471 עמ'. (info@ybook.co.il )
אחרי ההצלחה הגדולה שזכתה לה הסדרה בת ששת הכרכים 'יחל ישראל' על מסכת אבות מאת רבה של ת"א הגרי"מ לאו שליט"א, אפשר היה להניח שהרב ימשיך להוציא לאור ספרים רבים נוספים כדרכו - אבל לאו דווקא עוד סדרה על מסכת אבות. אך הרב חשב אחרת, והוא מוציא לאור סדרה חדשה על המסכת שפניה לדור שידע פחות 'את יוסף', מכיר פחות את המסורת היהודית, דור שלא גדל בבית המדרש אך מעוניין להכיר את תוכנו מקרוב. אין כמו מסכת אבות ואמרותיה וערכיה כדי לקרב את ישראל לאביהם שבשמים, ואין כמו הרב לאו שליט"א שיודע לעשות את זה בנועם שיחותיו והגיונותיו, כשמאחוריהם עומדת דמותו המיוחדת. הכרך הזה פותח במבוא על המסכת ושמה ותוכנה, ואח"כ מקבלת כל פיסקה, מִשנה אחר מִשנה, את ההסברים והסיפורים וההדגשים הראויים לה, והדברים מאירים ושמחים ומקרבים ומחבבים את התורה על אחינו בית ישראל מכל השכבות ומכל הגוונים ומכל הרמות.

הגיונות אל עמי. בראשית. הרב משה אביגדור עמיאל. עריכה מחודשת: שמואל רוזנצוויג. מרכז שפירא, המכון התורני אור עציון, תשע"ג. 431 עמ'. (08-8502822)
הרב עמיאל (תרמ"ב-תש"ו) נולד בעיירה בליטא ולמד בישיבותיה ומפי גדוליה (ר' חיים מבריסק, ר' שמעון שקופ, ר' חיים עוזר גרודזנסקי ועוד). מילדותו נחשב לעילוי מיוחד, בגיל 23 מונה לרב וגם החל לעסוק בעסקי ציבור, ובמהרה נחשב לאחד מחשובי הרבנים והמשפיעים של תנועת המזרחי. בשנת תר"פ נבחר להיות רבה של העיר אנטוורפן שבבלגיה, ומשנת תרצ"ו ועד פטירתו שימש כרבה של תל אביב. חיבר עשרות ספרים בהלכה ובאגדה ובדרוש ובלמדנות, מהם מפורסמת סדרת ספריו 'המידות לחקר ההלכה' שבה ניתוח הגיוני שיטתי של הסברות ההלכתיות למיניהן בתלמוד ובמפרשיו. המכון התורני שע"י ישיבת הר עציון נטל על עצמו את 'מפעל כתבי הרב עמיאל', במסגרתו יוצאים לאור בעריכה מחודשת חלק מספריו, ובהם לאחרונה דרשותיו והגיגיו על ספר בראשית, ועוד לפני כן 'הגיונות אל עמי' לימים נוראים וחגי תשרי. הרב עמיאל משלב בדבריו חידושים ודברי מוסר, הברקות ודברי מחשבה, נקודות פרטיות ונושאים כלליים שברומו של עולם, והכל בסגנון שוטף ונח. כך למשל בדבריו לפני הסליחות (הכרך על הימים הנוראים עמ' 28) הוא מסביר את הסתירה בתפילתנו, בה אנו יכולים לומר כמעט באותו משפט 'אתה בחרתנו מכל העמים' וגם 'אשמנו מכל עם'. הייתכן? 'כן' אומר הרב, ומתאר את גדלות העם הזה – מול חולשתו הגדולה להסתכל מה העמים האחרים אומרים וחושבים עליו: 'אשמנו מכל עם בזה שבושנו מכל דור, שלמרות הסעיף הראשון בשו"ע 'אל יתבייש מפני המלעיגים עליו' הננו מתביישים מאחרים בכל דבר שיש בו רוח היהדות! כל האומות רוצות שאחרים יתביישו מהם, ואנחנו מתביישים רק מאחרים'... כך כתב הרב עמיאל לפני כמעט מאה שנים, והדברים נכונים וכואבים עד היום. יישר כוחו של המכון התורני אור עציון על היוזמה ועל ביצועה.

להחיות את היום. פרשת שבוע יומית עם הרבי מלובביץ'. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ד. 494 עמ'. (info@ybook.co.il )
עשרים שנה חלפו מאז שנפטר הרבי מחב"ד זצ"ל לבית עולמו, ועדיין מפכים מעיינותיו כאילו הוא עצמו עדיין מנהל את ענייניו בעזרת חבר עוזריו בבית ברח' איסטרן פרקוויי מס' 770. ספר זה מיישם אחת ממטרותיו של הרבי זצ"ל, והיא לעשות את פרשת השבוע מרכז השבוע, הנושא המדובר ביותר והאישי ביותר והכללי ביותר והלמדני ביותר והקרוב ביותר לכל איש יהודי. כל שבוע הוא היה דורש דרשה ארוכה על הפרשה, והדרשות האלו הפכו במהרה לחוברות וספרים רבים בסגנונות שונים. בספר זה מונגשת הפרשה באופן יומיומי לכל מתעניין, כאשר לפי סדר פרשות השבוע לכל פרשה מוקדם רקע בן כמה משפטים קצרים המזכיר את עיקר ענייניה, ואח"כ דבר תורה מדברי הרבי לכל יום בשבוע עם הקדמה קצרה. הספר גדוש במסרים יהודיים ואנושיים ואישיים, והוא עשוי להיות מלווה חיוני למי שרוצה לעבור את השבוע כשרוח גבוהה מלווה בו את מעשיו החומריים. צוות של רבנים חב"דיים הכינו וערכו את הספר באנגלית ועתה בעברית, ומאגר ספרי היהדות של הוצאת ידיעות אחרונות נטל על עצמו להוציא לאור את המהדורה העברית ולהפיצה ברבים, כראוי לה.

כצור חלמיש. תור הזהב של הישיבות הליטאיות במזרח אירופה. בן-ציון קליבנסקי. ירושלים, מרכז זלמן שזר, תשע"ד. 550+VIII עמ'. (02-5650444)
זהו ספר שמתעד ומתאר את עולם הישיבות הליטאיות בתקופת קיומן האחרונה, פרק זמן של שלושים וכמה שנים, מערב מלחה"ע הראשונה - ועד לכיבוש ליטא ע"י הגרמנים בשנת תש"א והכחדת יהודיה. המחבר הצליח להציג תמונה מדהימה של אנשים גדולים שפעלו בתקופה קשה מאוד לעם היהודי, והצליחו להעמיד יסודות מוצקים שהחזיקו גם בחורבן הגדול של השואה, ומִשִבְרֵיהם ניתן היה להקים את עולם התורה הענק אחריה. מחקר מקיף, אמין, מפורט, מסודר ומעניין.