המעין

'על הניסים' / העורך

את התוספות 'על הניסים' וכו' בברכות ההודאה שבתפילות העמידה ובברכת המזון אנו מוסיפים רק במועדי השנה שבהם נעשו לנו ניסים 'בזמן הזה'. אולם למעשה אנו מודים לקב"ה יום יום בתפילות העמידה 'ערב ובוקר וצהריים' ואחרי כל סעודה וסעודה 'על ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת'; במה שונים ניסים אלו מניסים אלו?
כמובן שניתן להשיב בפשטות שכאן מדובר על ניסים גלויים וכאן על ניסים נסתרים. אולם גם ניסי מגילת אסתר מוגדרים כניסים נסתרים יחסית לניסים גלויים אחרים שכולנו מכירים ומזכירים אותם יום יום, כקריעת ים סוף וכד'! מכאן אתה למד שגם בענייני ניסים 'הכל יחסי', 'יחסי' תרתי משמע: נס אחד יכול להיחשב גדול או קטן יחסית לנס אחר, וכל נס נחשב יותר 'ניסי' כאשר מתייחסים אליו ככזה, כאשר היחס אליו הוא לא כדבר מובן מאליו - אלא כאל אחד מניסי חיינו. לעיתים הדבר בא לידי ביטוי מהצד השני של המתרס: כאשר רבי חנינא בן דוסא אומר לחומץ שידלק (תענית כה, א) הוא רק ממחיש לעינינו שגם הטבע הרגיל שבו דווקא השמן דולק הוא למעשה נס גמור. וכך גם בעניינים רוחניים: על שאלת המלך הכוזרי (מאמר א אות פ) 'איך קמה תורתכם ואיך פשטה ונראתה, ואיך נתחברו הדעות אחרי אשר היו חלוקות, ובכמה שנים נתייסדה האמונה ונבנתה עד שנתחזקה ונשלמה' - משיב החבר: 'הנימוס אשר התחלתו מהבורא (=בניגוד לדתות וחוקים אנושיים) הוא קם פתאום, נאמר לו היה - ויהי, כבריאת העולם'. ואין הכוונה שרק מתן תורה עצמו הוא נס ממש כבריאת העולם, אלא שכל קיום התורה במשך כל הדורות עד היום הזה, כולל התפשטותה והתחזקותה בדורנו בכל אתר ואתר למרות הדעות החלוקות וההשקפות הרחוקות ואף ההפוכות זו מזו – הכל הוא נס גמור גלוי לעיני כל המתבונן בו באמת, וראוי להתייחס אל הנס הזה כראוי לו, ולהודות עליו לבורא עולם 'ערב ובוקר וצהריים'.

שוב נכנס הציבור בארץ למערבולת של בחירות שלא בזמנן. התקווה היא שהבחירות האלו יביאו את ציבור נאמני ה' לעמדות טובות יותר בהנהלת המדינה, בעיקר אם בניגוד לטעויות העבר יצליחו נציגי הציבור ושולחיהם על גווניהם השונים לעבוד זה עם זה בשיתוף פעולה, בשלום ובחיבה, בתוך המפלגות עצמן - ובין המפלגות השונות. ומי שחושב שכדי להגיע לזה צריך נס – הרי כבר נאמר שבדיוק על ניסים כאלו אנו מתפללים 'בכל עת ערב ובוקר וצהריים', בדיוק לניסים אלו אנו מצפים, בדיוק לסייעתא דשמיא כזו אנו מייחלים, ומי שאמר לשמן וידלק הוא יאמר לחומץ וידלק. כאשר יֵצא לאור בעז"ה הגיליון הבא של 'המעין' כבר נדע האם הצליחו נציגי הציבור שלנו לגווניהם להתעלות על עצמם ולחזק את האהבה והחיבה ושיתוף הפעולה ביניהם לטוב לנו, או שח"ו שטן המחלוקת עבד 'שעות נוספות' בחודשים אלו...

גיליון מגוון זה, המוקדש לזכרו של ראש הישיבה התיכונית בשעלבים לשעבר, ידידי ורעי ואהובי הרב שמואל אקשטיין זצ"ל, עוסק בענייני שמיטה וחנוכה, מקרא אגדה והלכה, ספרים וסופריהם, כמנהגו הטוב של כתב העת 'המעין' מדי רבעון. נוסף לו עתה מדור, שבעז"ה יזכה לקביעות ב'המעין', שיעסוק בענייני הלכה ואקטואליה, נושאים שבהם לעיתים הגבול בין הלכה והשקפה מטושטש, ודווקא את הגבול העדין הזה ראוי להדגיש ולחדד ולמצות ביחס אליו את כללי ההלכה. ועוד מועד לחזון.
לסיום רציתי לתקן טעות שלי, שגרמה עוגמת נפש לתלמיד חכם וידיד: הרב איתם הנקין שליט"א אינו נושא תואר ד"ר, שלא כפי שפלטה מקלדתי בטעות בגיליון הקודם של 'המעין'.

יואל קטן