המעין

הרב זכריה הולצר

פרטים חדשים על רבינו שמואל בן חביב די וידאש זצ"ל

רק מעט ידוע לנו על רבינו שמואל בן חביב די וידאש (להלן: רשד"ו), שחיבר כמה ספרים[1] וגם מובא עשרות פעמים ב"שיטה מקובצת". בספר אוצר הגדולים אלופי יעקב (אות תלה) כתב עליו שהוא "מחכמי ארץ תוגרמא בשנות שי"ן לערך, מובאים חידושים ממנו בספרי שטמ"ק לב"מ לר' בצלאל אשכנזי, וכן נדפס ממנו חיבור על ספר איכה בשאלוניקי שנת שנ"ו". חיבורו על איכה נדפס עם הספר "אמרות טהרות" לרבי אברהם חיון והקונטרס "הנמצא" המיוחס לרמב"ם.

בקובץ מקבציאל[2] כתב הבקיא הגדול הרב יעקב חיים סופר שליט"א שמצא אזכרות רבות של דברי רשד"ו בספר "לקח טוב" על מגילת אסתר, ובניגוד למה שכתב בספר אוצר הגדולים ללא מקור – דעתו היא "שרבי שמואל די וידאש ז"ל היה מחכמי ספרד, ובגירוש ספרד דשנת רנ"ב עבר לאלג'יר". הוא גם העיר אודות דרכו של הרשד"ו לחלוק על הראשונים. אמנם יש בדבריו ט"ס, כי ספר מאמר חמץ שלו שצוטט בקובץ "מקבציאל" (חוברת לא עמוד לח) נכתב בשנת רמ"ג ולא רנ"ג[3].

אמנם הכותבים אודות רשד"ו לא ראו את מה שמפורש בפירושו על איכה פרק א פסוק ו: "ויאמר שקרה לבת ציון מה שלא קרה לשום אומה שתיפול מכסאה, כי אמנם יש מי שינצחוהו ולא יוכל לעמוד לפני אויביו בשדה כי יסגר במבצריו וישגב שם ושם ינוח לו, כשיהיה לו כן הנה נפקד ממנו קצת הדר שהיה לו שהרי אינו יכול לעמוד לפני אויביו בשדה, כמו שהוא הענין היום למלך גראנטה עם קאסטיליה". ככל הנראה הכוונה למלחמה שהייתה בין גרנאדה לקסטיליה בשנות רמ"ב-רנ"ב (1482-1492), ואם כן יש לשער שפירוש זה נכתב זמן קצר אחר אותה מלחמה, ולפני גירוש ספרד בקיץ רנ"ב[4]. עוד ידיעה מצאנו בפירוש לאיכה, והיא שרשד"ו כתב פירושים על ספרים נוספים. בפירושו לאיכה א, יד הוא כותב: "וכמו שהארכתי בזה בפ' נצבים[5] ובפי' לספר תהלות ה'[6]", ובפירושו לפרק ג פסוק כג הוא כותב: "וכמו שביארתי זו בפ' כה' אלקינו בכל קראנו אליו" (דברים ד, ז). ועוד כתב (ג, כה): "כמו שהארכתי בזה בפ' אתם נצבים ובזולתה מחידושי התורה, ובתהלות ה' בס"ד". מכאן שכתב כנראה פירוש לפחות על כל ספר דברים ועל ספר תהלים, ואולי על ספרים נוספים בתורה ובנ"ך. עוד הוסיף רי"ח סופר שם "עוד שרד ממנו בכת"י ספר מבקש השם על התורה, פי' ארוך לפ' כי תשא". אם ראה כן בגוף הכת"י נקבל, ואולי אכן כתב רשד"ו ספר ארוך על פרשת כי תשא, אך נראה יותר שהכוונה לפירוש ארוך על פרשת כי תישא מתוך ביאורו על ספר שמות כולו.

מצאנו שבפירושו על איכה העתיק רשד"ו מספרו של רבינו יוסף ן' שם טוב לספר איכה, או שאולי היה תלמידו ולמד את הדברים אצלו. נמצאים בביאורו כמה פירושים מיוחדים שנמצאים גם בפירוש ר"י ן' שם טוב ובלשון דומה[7]. שניהם דומים גם בזה שהם קוראים ליוסיפון בלשון כבוד וכותבים עליו "ז"ל". על פי זה אפשר להניח שבדבריו בהקדמתו "והוצרכתי לפרשו בנתי ולא מצאתי לי זולת מדרש זצ"ל מקצת דברים אשר הייתי זוכר ממה [... כאן נמחק][8] חורפי זאת המגילה להרב רבי יוסף", כוונתו לרבינו יוסף ן' שם טוב, אצלו למד את ספר איכה בצעירותו.

מתוך שהזכיר כאן את "ימי חורפו" נראה שכאשר כתב את ספרו על איכה היה לכל הפחות באמצע ימיו. מכל זה סביר להניח שהיה מבוגר בזמן גירוש ספרד, וכנראה שהיה בן גילו של ר"י אברבנאל שגם הוא היה תלמידו של ר"י ן' שם טוב. אמנם מעניין שרשד"ו בפירושו מביא פירושים של רבו בלשון "יש מי שפירש" ולא בלשון "אמר מורי" וכו', וכן הרבה פעמים מביא מפירושיו בסתם כאילו הם חידושיו שלו, אם כי יתכן שמפני שלעיתים קרובות הוא דוחה פירושים אלו הוא מצא דרך לכתוב זאת בדרך כבוד ע"י העלמת שם רבו. במקום אחד (פרק ג פסוק נא) הוא הביא "מהחכם רבי יוסף בן גוריון ז"ל", וככל הנראה זו ט"ס וכוונתו לרבו רבי יוסף בן שם טוב.

אסיים בתקווה שבעתיד יתגלו פרטים נוספים, שישלימו את תמונת חייו ופעליו של רבינו שמואל בן חביב די וידאש.