המעין

על סופרים וסופריהם

הרב ד"ר אלי גורפינקל

ספרי מהר"ל במהדורה חדשה: מהדורת ברקוביץ תשע"ה

פתיחה

לפני כמה שנים סקרתי בבמה מכובדת זו את ההוצאות החדשות של כתבי מהר"ל מפראג, ועמדתי בפרוטרוט על המהדורה החדשה שיצאה לאור בשנת תשע"א במסגרת הוצאת 'פלדהיים', וכונתה על שם אחד מתומכיה 'מהדורת בערקאוויטש' (להלן: ברקוביץ, תשע"א)[1]. עמדתי אז על מעלותיה של מהדורה זו, ובהם הניסיונות לתקן ולשפר את הנוסח (בעיקר באמצעות השוואה לדפוס הראשון), והמאמצים להקל על הלומד (הדפסה מאירת עיניים, הוספת כותרות נושאיות, מיפתוח, ועוד). לצד השבחים, ציינתי כמה נקודות בהן, למצער, ניתן היה לשפר ולדייק יותר (ראו להלן).

פעמים רבות מהדורה חדשה של חיבור הלוקָה בחסר נזקה רב מתועלתה, מפני שהיא עשויה למנוע עורכים ומהדירים אחרים מעריכת מהדורה טובה יותר, ובכך לדון את החיבור לשנים ארוכות של קפיאה על שמריו. לפיכך חשוב לציין לשבח את צוות העורכים, שלמרות תגובתם התקיפה על הביקורת בשעתו[2] - הם לקחו את ההערות לתשומת ליבם, שינסו מותניים, והשקיעו מאמץ ודמים מרובים כדי לשפר ולקדם את ההדרת חיבורי מהר"ל. מאמציהם נשאו פרי, ובשנת תשע"ה יצאה לאור 'מהדורת ברקוביץ' חדשה, הפעם בהוצאת 'תפארת', עם שינויים ושיפורים רבים. ניכר שהעורכים התייחסו לחלק גדול מן הנקודות שהעליתי בזמנו, ואין לנו אלא להתפעל מענוותנותם, מקצועיותם, ומהרצינות בה התייחסו לרוב ההערות[3].

אני מבקש בשורות הבאות לסקור בקצרה את הערותיי בביקורת שנכתבה בשעתה, לציין את השינויים שנעשו במהדורה המחודשת, ולבחון אותה בכלים ביקורתיים.

חידושי אגדות

ספר חידושי אגדות היה ספון מאות שנים בשני כתבי-יד:

        א.        אוקספורד – בודלי Opp. 101 , קטלוג נויבאואר 917 (סימנו בבית הספרים הלאומי: F 21876 ; (F 4647 ; כתיבה אשכנזית רהוטה[4].

        ב.        אוקספורד – בודלי Opp. 102 , קטלוג נויבאואר 918 (סימנו בבית הספרים הלאומי: F 21877 ; F 4648 ); כתיבה אשכנזית קליגרפית[5].

החיבור ראה אור עולם והתפרסם בדפוס לראשונה בסביבות שנת תש"ך, בשתי מהדורות[6]. במהדורת ברקוביץ תשע"א לא נכלל חיבור מהר"לי זה, ובשעתו שיערתי שהגורם לכך הוא זכויות היוצרים שיש למהדירים קודמים אלה, וכך אכן הסבירו המהדירים השמטה זו מאוחר יותר[7]. אמנם, הלנתי אז על הפרסום המטעה, כאילו מהדורת ברקוביץ היא מהדורה שלמה[8]. במאמר תגובה לביקורת שהעליתי, כתב הביבליוגרף הנודע הרב יצחק יודלוב שסייע בידם של המהדירים, שלפי הידוע לו אכן בכוונת המערכת לההדיר חיבור זה מחדש על-פי כתבי היד, וכי הוא אמור להופיע בקרוב מאוד, בחורף תשע"ג[9].

המלאכה הושלמה שנתיים אחר-כך, במהדורת תשע"ה. חידושי אגדות נדפסו בשני כרכים לאחר עבודת עריכה ותיקון הנוסח על-פי כתב-היד שבאוקספורד[10]. לדברי העורכים תוקנו בטקסט שגיאות רבות, והושלמו מילים ופסקאות שנשמטו במהדורות הקודמות. נוסף על כך, בשוליים התחתונים של העמוד נוסף מדור מיוחד שכונה 'מחיקת קולמוס', בו צוינו מילים, משפטים, או פסקאות שמהר"ל כתב ואחר כך מחק. יש לברך על המלאכה שחוכמה עימה, והיא ניכרת כמעט בכל עמוד של הספר. אמנם טוב היה לוּ היו העורכים הנכבדים מתארים את כתבי היד, מזהים אותם, ומצרפים אפראט מדעי ומסודר של חילופי הנוסח כדי שאפשר יהיה להבין את השינויים ולעמוד על טיב עבודתם[11].

היקפם של ספרי מהר"ל וסדרם

בתחילת חיבורו גבורות ה' התווה מהר"ל תוכנית ספרותית שבמסגרתה כוונתו לחבר קורפוס שיכלול שישה חיבורים: ספר הגדולה, גבורות ה', תפארת ישראל, נצח ישראל, ספר ההוד, ספר שמים וארץ[12]. שלושה מתוך שישה חיבורים אלה הגיעו לידינו (גבורות ה', תפארת ישראל, נצח ישראל), ולא ברור האם האחרים אבדו או שלא נכתבו כלל[13]. החיבורים עוסקים (או אמורים היו לעסוק) במאורעות לוח השנה היהודי, ושמותיהם מבוססים על שבחי ה' הנזכרים בפסוק "לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ" (דברי הימים א כט, יא).

מהדורת ברקוביץ תשע"א כללה אחד-עשר כרכים. עורכי המהדורה בחרו לצרף חיבורים שונים זה לזה, כך שחלק מהכרכים כללו שניים ושלושה מחיבורי מהר"ל[14]. סדר החיבורים בסדרה השלמה היה כדלהלן:

א: גבורות ה' וביאורי הגדה של פסח;

ב: נתיבות עולם;

ג: תפארת ישראל ובאר הגולה;

ד: אור חדש, נר מצווה, ונצח ישראל;

ה: דרך החיים ודרשות;

ו‑י: גור אריה[15];

יא: ספר המפתח.

בשעתו, תהיתי על מהות סדר זה, שאינו עוקב אחרי התוכנית הספרותית שפורטה לעיל. מן הראוי לסקור עתה את סדר הכרכים השונה מעט שבמהדורת תשע"ה.

מהדורת ברקוביץ תשע"ה כוללת שלושה-עשר כרכים. לאחד-עשר הכרכים מן המהדורה הקודמת נוספו שני כרכים של חידושי אגדות שנדפסו בה לראשונה, והם נדפסו אחרי כרך ה ככרכים ו‑ז. בנוסף, הוחלף מקומם של באר הגולה ונצח ישראל, וכך צורפו בכרך השלישי הספרים תפארת ישראל ונצח ישראל, וברביעי הספרים אור חדש, נר מצוה ובאר הגולה. אכן, סדר זה הגיוני יותר, שכן לפי התוכנית הספרותית מקומו של נצח ישראל הוא אכן אחרי תפארת ישראל; גם מקומו של באר הגולה עם שני החיבורים אור חדש ונר מצווה נראה טבעי, כיון ששלושתם אינם כלולים בתוכנית שהתווה מהר"ל.

מצד שני, לא ברור מדוע כרך ב הכולל את נתיבות עולם סודר בין גבורות ה' שבכרך א לבין תפארת ישראל ונצח ישראל שבכרך ג. שני החיבורים לא הוזכרו בתכנית הספרותית של מהר"ל, ומקובל לראותם כחיבורים שנכתבו מחוץ למסגרתה. לפיכך, היה מקום לצפות שספר הנתיבות יסודר אחרי החיבורים ששרדו מתוכנית זו, כלומר אחרי תפארת ישראל ונצח ישראל. מתבקש היה להסמיכו ולהקדימו לדרך החיים, וזאת בגין הקשר ההדוק בין שני החיבורים, שהם שני חלקים של חיבור אחד. זיקה זו צוינה בשער הדפוס הראשון של נתיבות עולם, ובסוף הקדמת מהר"ל או המדפיס, ועמד על כך יודלוב במאמר המקיף שהקדים למהדורות תשע"א ותשע"ה[16], ואף אני ציינתי זאת בביקורתי[17].

במחקר אחר עסקתי בהרחבה בתוכנית הספרותית של מהר"ל וביחסה למכלול חיבוריו[18]. בין השאר הרחבתי בתיאור הקשר בין הספרים נתיבות עולם ודרך החיים, וטענתי ששני חיבורים אלה, וכן החיבור באר הגולה, אינם ספרים שנכתבו ללא קשר לתוכנית הספרותית שהתווה מהר"ל, אלא דווקא על מנת להשלימה. לפי הנטען שם יש לסדר את ספרי מהר"ל באופן שונה לחלוטין[19].

השימוש בכתבי היד ובדפוסים הראשונים

בשעתו תמהתי על איכות הנוסח שכללה מהדורת תשע"א. המהדירים לא טרחו לציין מהו אופי ההדרתם ובאלה כלים השתמשו, מלבד ציון כוללני של השוואה לדפוסים הראשונים. עוד תהיתי, מדוע התעלמה מהדורה המתיימרת להיות מדויקת מכתבי היד המצויים בידינו לחיבורי מהר"ל, וציינתי שכמה מהדירים בני דורנו שקדמו להם הבינו את חשיבותם של כתבי יד אלה והשתמשו בהם[20].

במאמר התגובה של יודלוב נטען, שהיות ומהר"ל הדפיס בחייו את רוב חיבוריו, הוא עצמו אחראי לנוסח שנדפס, ו"ספק גדול אם יש טעם להשוות את הנוסח שקבע המחבר אל נוסחאות שנשתמרו בכתבי-יד. מלבד זאת הוא טען שלגבי רוב ספרי מהר"ל אין בטענתי ממש, מפני שנמצא לפנינו רק כתב-יד מסודר של ספר דרך החיים שאף הוא אינו שלם, ומהדירים קודמים של חיבור מהר"לי זה סברו שהוא נוסח מקוצר של החיבור המהווה מהדורא קמא שלו. הוא הוסיף וציין לסקירתו של בנימין ריצ'לר על כתבי היד של חיבורי מהר"ל[21], וטען שלפיו אין לכתבי היד של גבורות ה' וגור אריה ערך ממשי לההדרת החיבור[22].

אמנם, עורכי מהדורת תשע"ה סברו כנראה שהצדק אינו עם המגיב מטעמם. הם בחרו לערוך מחדש הן את גבורות ה' והן את דרך החיים תוך השוואת הנוסח הישן לזה המצוי בכתבי-היד. גבורות ה' הודפס מחדש במהדורת תשע"ה במהדורה המשלבת בין הדפוסים הקודמים והנוסח שנמצא בכתב-יד אוקספורד – בודלי Opp. 577 , קטלוג נויבאואר 259 (מספר הסרט בבית הספרים הלאומי: F 4667 ; F 16728 ), והחיבור כונה עתה גבורות ה' השלם. אמנם משום-מה המהדירים לא ראו חשיבות בציון מדויק של כתב-היד ותיאורו, ולא פירטו את אופן העריכה, ויש להצטער על-כך[23]. מן הדברים שכן נכתבו אנו למדים ששינויי הנוסח המרובים שערכו המהדירים בחיבור במהדורת תשע"ה כוללים כמה סוגים:

                            א.        חילופי נוסח קלים על-פי השוואה לדפוס הראשון, כדרכם בכל שאר ספרי מהר"ל בהוצאה זו[24];

                            ב.        הוספות של משפטים וקטעים שלמים שצוינו בסוגריים מרובעים, כזה: [];

                            ג.        פיסקאות שמהר"ל כתב ומאוחר יותר מחק, אותן הדפיסו בהערות שוליים שכונו 'מחיקת קולמוס'.

מדובר בתוספות משמעויות וניכרות; להערכת המהדירים, "נוספו כעת כשלושים אחוזים נוספים על הספר המקורי!"[25]. אין ספק שתוספות אלה מוסיפות נדבך חשוב למשנת מהר"ל שבידינו, וזכות זו תעמוד לכל העוסקים במלאכה.

כאמור, בידינו גם כתב-יד לחלק מדרך החיים (חסרים בו בעיקר סוף פרק ג, פרק ד, ותחילת פרק ה)[26]. זהו כתב-יד אוקספורד - בודלי, קטלוג נויבאואר 918 (סימנו בבית הספרים הלאומי: F 21877 ; F 4648 ), שחלק הארי שלו כולל את הטקסט של חידושי אגדות[27], והקטעים של דרך החיים שהשתמרו מצויים בדפים תי ע"א – תצז ע"א[28]. גם כתב-יד זה כולל מילים וקטעים רבים החסרים בדפוסים שלפנינו, וכן השמטות צנזורה[29]. במהדורת תשע"ה החליטו העורכים לערוך גם חיבור זה מחדש לאור כתב היד, להוסיף הוספות, לשנות גירסאות ולהציג את הקטעים שמהר"ל כתב ואחר-כך מחק. כדרכם, כונה החיבור בעריכה המחודשת: דרך החיים השלם. גם כאן לא תואר כתב היד, לא צוין מספרו, ואף לא הוסברו מהותן ואופיין של ההוספות. בניגוד למהדירים קודמים שראו בכתב יד זה ככולל מהדורא קמא או תקציר של החיבור[30] - מהדירי מהדורה זו הגדירוהו "המהדורה הראשונה והמקורית". אמנם מבדיקה מדגמית של עבודתם נראה שהנוסח שנקבע בדרך כלל אינו זה שבכתב היד[31], וככל הנראה הם השתמשו בו בעיקר כדי לציין את הקטעים שמהר"ל הוסיף, וכן את המקומות בהם כתב ומחק.

לא ברור מדוע לא הוהדר מחדש במסגרת מהדורה זו החיבור הגדול גור אריה, לאור כתבי היד מספריית קמברידג' שיש בידינו לחלקים מן החיבור:

·        כתב-יד קמברידג’ – האוניברסיטה 00.1.19 (F 15878 ) – מאמצע פרשת נח עד פרשת פנחס;

·        כתב-יד קמברידג’ - האוניברסיטה 00. 1.35.1 (F 15879 ; F 16272 ) – פרשת בראשית[32].

מהדורת תשע"א התפארה בההדרת הנוסח לפי הדפוס הראשון, והערתי בשעתו כי עבודתם אינה שלמה[33]. למרות שהמהדירים חוזרים ומציינים שבמהדורת תשע"ה נעשתה השוואה מחודשת לדפוס הראשון[34], לא הצלחתי לזהות את השינויים בין ההוצאות בחלק מספרי מהר"ל. בדיקה מדגמית שערכתי גם בכמה פרקים בספרים נתיבות עולם, תפארת ישראל ונצח ישראל, לימדה שנוסח המהדורה נשאר זהה לפחות בחיבורים אלה, ומידת השימוש בדפוס הראשון לוקה בעקביות בחוסר[35]. המעוניין בנוסח הדפוס הראשון צריך אפוא לעיין במקור, או במהדורתו של יהושע הרטמן שבה נוסח אקלקטי בצירוף אפראט מפורט לנוסחי הדפוסים השונים[36].

פירוש הגדה של פסח שיוחס למהר"ל

החיבור גבורות ה' עוסק בגלות וגאולת מצרים, וכולל גם פירוש להגדה של פסח. מחיבור זה העתיקו וליקטו עורכים שונים קיצורים ורעיונות, וחלקם אף גיבשו הגדה של פסח שיוחסה למהר"ל. אחת מהן נכתבה ופורסמה על-ידי הרב יהודה יודל רוזנברג, וכללה את הפירושים דברי נגידים ולשון לימודים. רוזנברג תיאר התגלגלות-כביכול של כתב-יד שכתב מהר"י כ"ץ חתן מהר"ל בפקודת חותנו לספריית מיץ (שלמעשה לא היתה ולא נבראה). כבר הוכיחו גדולים וטובים, שמדובר בזיוף ספרותי, וכדרך שנהג רוזנברג בכמה מספריו האחרים. הגדה זו התפרסמה במהדורת לונדון כחלק מכתבי מהר"ל, ובעקבותיה גם במהדורת ברקוביץ תשע"א. בשעתו ביקרתי את הכללת החיבור במהדורה, ועמדתי על העובדה שטענת הזיוף היא עובדה ביבליוגרפית ידועה ומוסכמת הן במחקר והן ב'בית המדרש'. יתירה מכך: הזיוף הספרותי של ההגדה תואר בהקדמת יודלוב עצמו למהדורת תשע"א[37]. ציינתי עוד שעל אף שחיבור מזויף זה מכיל מדברי מהר"ל בגבורות ה', הוא כולל גם תוספות שאינן מתאימות כלל לדברי מהר"ל ולמשנתו. במאמר התגובה שלו ציין יודלוב בעניין זה, כי אף הוא סבר שמן הראוי היה שלא להדפיס את הפירוש הזה על ההגדה בסדרת כתבי מהר"ל, אך דעתם של העורכים הייתה שונה[38].

אין לנו אלא להתפעל מענוותנותם של המהדירים, שהכירו בטעותם וקבעו לחיבורים אלה מסגרת צנועה יותר במהדורת תשע"ה[39].

ענייני עריכה ועיצוב

בזמנו ציינתי את תמיהתי על אופן ההדפסה של דרך החיים במהדורת תשע"א. כפירוש למסכת אבות היה מקום לצפות ממהדורה המבקשת להנגיש את חיבורי מהר"ל שהכרך יכיל גם את נוסח המשנה, כפי שנהגו עורכי המהדורה בחיבור גור אריה - בו הוסיפו המהדירים את לשון המקראות המתפרשים ואת פירוש רש"י. במאמר התגובה מטעם המערכת נטען שעניין זה אינו חיוני, ובכלל מדוע להיטפל לפכים קטנים[40]. יש אם כן לשבח את המהדירים הנכבדים גם על החלטתם לתקן ליקוי זה במהדורת תשע"ה; עתה גם הם עצמם משתבחים בכך שהספר כולל במהדורה זו גם את נוסח משנת אבות.

עניינים נוספים עליהם הערתי[41] לא טופלו במהדורת תשע"ה: יצירת תוכן עניינים (לא מפתח) לכל חיבור מהר"לי, והתחלת כל פרק בספר הנתיבות בעמוד או לפחות בטור חדשים. גם הערות אלה היו לדעת המגיב הנכבד "עניינים של מה בכך... עניינים של טעם"[42]. אכן, ניכר שהמערכת השקיעה מאמץ, ואף בחיבורים בהם לא נעשתה עריכה מחודשת משמעותית נוספו רווחים ונערכו שינויי עיצוב ועימוד קלים, שמגמתם להקל על הלומד והמעיין.

ספר המפתח

אחת התוספות החשובות ביותר של מהדורת ברקוביץ תשע"א היה כרך המפתח. קדמו לו מִפתוחים שנדפסו במהדורות שונות בסופם של חיבורי מהר"ל, וכל אחד מהם קיטלג ומיין את הנושאים והעניינים והמקורות שבאותו חיבור. במפתח זה מוינו לראשונה כל חיבורי מהר"ל לפי הקטגוריות השונות. המהדירים הקפידו גם שלא לכלול במפתח העניינים מקורות שהובאו רק בהערות השוליים ולא בדברים שכתב מהר"ל. ניכר שהושקעה מחשבה מרובה על מנת לסייע למעיין ולעזור לו למצוא את שביקש. המפתח חולק לשני חטיבות:

א. מפתח ערכים, המחולק לערכים ראשיים ולתתי-ערכים, שבכל אחד מהם מופיעים פריטים רבים. הפריטים לא הוגדרו כערכי-משנה באמצעות מושגים או מונחים, אלא נעשה ניסיון לתאר את הנושא המדויק בכמה מילים או משפט, ופעמים אף לתמצת אותו.

ב. מפתח מקורות למקורות ולחיבורים שצוינו, הוזכרו או התפרשו בחיבורי מהר"ל שבסדרה. בשעתו עמדתי על מעלותיו של כרך זה, והערתי על כמה עניינים בהם לא הצלחתי להבין את אופי המלאכה[43]. אני מבקש להעיר עתה הערה נוספת: עורכי המפתח בחרו להפנות ולציין לחיבורי מהר"ל לפי מספרי העמודים שבהוצאתם. כך, המפתח מציין לעמוד הספציפי בו עוסק מהר"ל בנושא או במקור הממופתח. היה מקום לשקול צורת ציון אחרת, לפי מספר הפרק (בחיבורי מהר"ל העומדים בפני עצמם), או לפי המקור אותו מפרש מהר"ל (בחיבוריו הפרשניים)[44]. מפתח פחות ממוקד יכל לשמש גם את מי שאין ברשותו את הסדרה המלאה בהוצאה זו.

כרך המפתח נערך מחדש במהדורת תשע"ה, ואף בו נערכו שינויים ותיקונים ונוספו הוספות[45]:

א. היקף המפתח וחיבורי מהר"ל הכלולים בו – המפתח במהדורת תשע"ה כולל גם ציונים והפניות לחיבור המהר"לי חידושי אגדות שלא נכלל בסדרה שבמהדורת תשע"א. שינוי זה הגדיל משמעותית את כרך המפתח על שני חלקיו, והוא מתייחס לערכים ולמקורות נוספים. אכן, מספר הנושאים והערכים גדל באופן משמעותי: מהדורת תשע"א כללה 3500/3700 נושאים וערכים שהתפרטו ל"עשרות אלפי ערכים"[46]; מהדורת תשע"ה כוללת כבר כ-4500 נושאים המתפרטים ל"ארבעים אלף ערכים שונים"[47]. שינוי זה נובע בין השאר גם ממיון וקטלוג מחודשים לסדרה כולה. היקף כרך המפתח גדל במהדורת תשע"ה ממה שהיה במהדורת תשע"א בלמעלה מ-200 עמודים[48].

ב. סדר הערכים במפתח הערכים – סדר המפתח במהדורת תשע"א אינו ברור. לפי הגדרת העורכים, המפתח היה מסודר "על-פי סדר מאורעות העולם... החל מבריאת העולם ועד סוף הנהגת אדם". לכן המפתח פותח בערך הראשי 'בריאת העולם', ואחריו הערכים הראשיים: 'עולמות', 'אדם הראשון', 'אבות הקדושים' וכו'. סדר תתי-הערכים מנסה להמשיך באותו כיוון, ורק בכמה מקרים, אולי במקרים בהם לא הגיעו העורכים לכלל הכרעה ברורה, הועדף סדר אלפביתי של תתי-הערכים. סדר מוזר זה חִיֵיב ליצור תוכן עניינים למפתח, ואכן במהדורת תשע"א הוקדמו למפתח שתי רשימות שביקשו לעזור להתמצא בו: 1. 'מפת המפתח', שכללה את רשימת הערכים ותת-הערכים לפי הסדר הפנימי של המפתח; 2. 'פתח למפתח' – רשימת הערכים והנושאים בסדר אלפביתי. מטרתה של רשימה זו היה כפול: א. מציאת הערכים לפי סדר ברור (אלפביתי); ב. מציאת ערכים שהוגדרו במפתח באופן שונה ממה שמכיר ומחפש המעיין. לכן, כללה רשימת 'פתח למפתח' גם ערכים שאינם כלולים במפתח הערכים, והרשימה מפנה את המעיין אל הערך/כים שבהם כלולים למעשה ערכים אלו. כך, לדוגמא, מעיין שביקש לבחון ב'פתח למפתח' את אזכורי ה'ספירות' בספרי מהר"ל היה מופנה לערך 'בריאת העולם' ולתת-הערך 'ז' ספירות' או 'ספירות'. הוי אומר: על המעיין היה לעיתים לתור אחרי הערך המבוקש בכמה רשימות[49].

עורכי מהדורת תשע"ה הבינו את הסרבול שיצרו, ולכן החליטו לקראת מהדורת תשע"ה לסדר את המפתח כולו, ערכים ותתי-ערכים, לפי סדר אלפביתי. מעתה הִתייתר לדעתם הצורך במדור 'פתח למפתח' הנ"ל, והוא הושמט כליל. אמנם, המשמיטים לא התחשבו בתפקיד השני של רשימה זו: הפנייה מערכים שאינם במפתח לאלה הכלולים בו. עתה המחפש את הערך 'ספירות' למשל אינו יכול אלא לנחש שמדובר בתת-ערך של הערך הראשי 'בריאת העולם'. מן הראוי היה לשלב את הערכים שאינם מצויים במפתח ברשימה שנותרה, 'מפת המפתח', אך זה לא נעשה.

שינוי דומה נערך בדרך הצגת הפריטים בכל אחד מתת-הערכים. במהדורת תשע"א הפריטים מקובצים בדרך כלל לפי ספרי מהר"ל בהם הם כלולים, אך הסדר הפנימי של ספרי מהר"ל שנושאים מהם צוינו אינו לפי סדר ספרי מהר"ל שקבעה ההוצאה וגם לא לפי כל סדר אחר, אלפביתי או בעל משמעות ברורה אחרת. במהדורת תשע"ה הדבר תוקן, ופריטים אלו קובצו  לפי ספרי מהר"ל, ואלה סודרו לפי סדר אלפביתי של ספרי מהר"ל[50]. שינויים אלה מקילים (שלא לומר: מאפשרים) את ההתמצאות במפתח.

סיכום

במאמר הביקורת טענתי:

נדמה שדוגמאות אלה מספיקות כדי להבהיר את הצורך בעבודה יסודית יותר לכתבי מהר"ל. תקוותי שיימצא מי שייטול על שכמו משא זה, וייצור מהדורה שימושית מחד, ומדויקת יותר מאידך[51].

מתברר שהמהדירים נטלו משא זה על עצמם, והוציאו מתחת ידם בתשע"ה מהדורה משובחת ומדויקת הרבה יותר. אמנם אין זו 'מהדורה מדעית' - לא פורטו כתבי-היד, לא הוצג אפראט של שינוי נוסחאות ואף דרך העבודה בתיקון הנוסח לא הוצגה באופן שיטתי ומלא, וכמדומה שאף אינה כזו; אך השיפור רב, ויש לקוות שמהדורה זו תמצא את המקום הראוי לה בהיכלי בית המדרש וגם על שולחנות העבודה של חוקרי משנת מהר"ל[52].