המעין

'כך גזרה חוכמתו יתברך'... / העורך

ימי בין המצרים לפנינו, בהם אנו נזכרים בכל מה שכל-כך חסר לנו. אמנם ירושלים הולכת ונבנית, אך 'עיר האלוקים' שבה עדיין מושפלת עד שאול תחתיה, וזרים הילכו בה. והנה, לפני כמעט מאה שנה חידש מרן הראי"ה קוק זצ"ל את השימוש בביטוי העתיק שמקורו במסכת סנהדרין (צח, א) 'הקץ המגולה'. כך למשל הוא כותב לידידו-יריבו הגאון הרידב"ז מסלוצק (משפט כהן סי' סג) 'ואף על פי שלא יפלא משמו ית' למהר ישועה, גם בלא שום התחלה ממעשינו - מ"מ כך גזרה חוכמתו ית' שנהיה אנחנו מתחילים בסיבוב התחלת קץ המגולה, שהוא נשיאת ענף ופרי של הרי ישראל לעמו ישראל אשר קרבו לבוא'. ולידיד אחר מסלוצק, רבי איסר זלמן מלצר (שם סי' כא), כתב מרן הרב על 'עבודת הקודש של הגדלת ישוב ארצנו הקדושה... ע"י קץ המגולה של הרי ישראל המתחילים לשאת ענף ופרי לעם קדוש, שבי הגולה ההולכים ומתנחלים אל המקום אשר היה שם אוהלנו בתחילה'... מעניין מה היה כותב הרב עכשיו כאשר היה נושא עיניו ורואה את הניסים והנפלאות אשר עינינו רואות כל יום ויום בפריחת ובהרחבת ובהצלחת יישוב הארץ וקיבוץ גלויותיה לתוכה ובחיזוק לימוד התורה ושמירת המצוות בה למרות הקשיים מבית ומחוץ. אילו פינו מלא שירה כים אין אנחנו מספיקים להודות על העבר וההווה, וחס לנו מלהיות כפויי טובה. ובמקביל אין לנו אלא להתפלל ולבקש על חיזוק התורה והשלום בינותינו ועל בניין בית מקדשנו והשלמת הגאולה בקרוב.

גיליון גדוש זה פותח, לקראת יום הזיכרון הפ"ב של מרן הראי"ה זצ"ל בג' אלול תשע"ז, במכתב אליו מאת האדמו"ר הריי"צ מליובביץ' ובהספד מרשים עליו מאת אחד מגדולי ירושלים, שתי אבנים יקרות שמתפרסמות כאן לראשונה. בהמשך מוצגים חלק ממחקרו התורני הגדול של ידידי הג"ר עזריה אריאל שליט"א שבו הוא מציע פירוש חדש ומהפכני להלכת 'חרב כחלל' לעיון הלומדים, שני מאמרי כשרות אקטואליים עוסקים בזיהוי והגדרה של מה שמותר לנו להכינס לפינו, בירור היסטורי-למדני מזהה סופית את האות 'כי' היוונית המוזכרת כמה פעמים בדברי חז"ל ובהלכות הרמב"ם, כמה מאמרים חשובים עוסקים בענייני לשון-הקודש וסדרי תפילה, מתבררים המושגים הסותרים-לכאורה על דברי תורה שנמסרו 'בדיבור אחד' אך עם 'רווח להתבונן', מוצגים בירורי עמדות בין שני מומחים בענייני כשרות ציבורית, ועוד תגובות והערות עמנו וענייני ספרים ועוד, הכל לתועלת המנויים והקוראים בפרט, ועולם התורה בכלל.

ויהיו נא אמרינו וכתיבותינו ולימודינו לרצון לפני אדון כל.

העורך י"ק