המעין

הרב בועז מרדכי

"מהודו ועד כוש" – על כשרות התרנגולים ה'חדשים'

פולמוסים רבים התעוררו בדורות האחרונים בעניין היתר אכילת תרנגולי הודו, שלא היו ידועים עד אז באירופה. הפוסקים נדרשו לשאלה זו מאחר ותרנגולים אלו שונים בצורתם, גודלם ותוארם מן התרנגול המצוי, וא"כ צריך שיהיה מקור מוסמך להיתר אכילתם, שהרי עופות נאכלים במסורת[1]. אולם בעיון בתשובות שנכתבו בנושא זה מתברר שחלק מהפוסקים שהתירו את 'התרנגולים החדשים' על סמך תיאור מסויים לא בהכרח עסקו בתרנגול ההודו שאנו מכירים כיום, אלא בסוגים אחרים של תרנגולים, חלקם בתרנגולי קוצ'ין, אחרים בתרנגולי קפריסין ועוד[2].

ראשית נקדים שהכינוי 'תרנגול הודו' מקורו בשיבוש, שכן תרנגול זה המוכר היום לכולנו מוצאו אינו בהודו אלא במקסיקו שבאמריקה, וכתוצאה מהבלבול שנוצר כשסברו בגילוי אמריקה שגילו את הודו, 'הודבק' הכינוי 'תרנגולי הודו' (אינדיק ביידיש)  לתרנגולים שהגיעו מהייבשת החדשה.

בשו"ת יהודה יעלה למהר"י אסאד חלק יו"ד סי' צד דן לפני כמאה ושישים שנה בתרנגולים המכונים [עד היום] 'תרנגולי קוצ'ין' ('קאשינ-חינא')[3]. מקורם של תרנגולים אלו כנראה בסין, וכנראה צורף להן שם המחוז 'קוצ'ין' שבדרום מערב הודו כי אליו הגיעו מסין, וממנו שווקו לאירופה. תרנגולים אלו כונו אז במזרח אירופה גם 'תרנגולים אנגליים' ('ענגלישע הינער'), כי נפוצו באירופה דרך אנגליה, לה היה כידוע קשר מאסיבי עם הודו. כך רבי צ"ב אוירבך בפירוש נחל אשכול לספר האשכול מהדורתו (ח"ג עמ' 63) כותב על 'התרנגולים שקורין אינדישע הינער שבאו זה שלוש מאות שנה מארץ הודו לאיענגלאנד ומשם לאשכנז' וכו', אך לא ברור אם כוונתו לתרנגולי הודו שלנו (והוא ממשיך לכנות את אמריקה 'הודו') או לתרנגולי קוצ'ין וכד'. כינוי אחר של תרנגולי קוצ'ין היה 'תרנגול שנגחאי', ע"ש מקורם בסין. מהר"י אסאד בתשובה הנ"ל מצטט את מכתבו של הרב נתן אדלר מאנגליה[4] שכתב להתירם, וזה תורף מכתבו:

לאנדון 5620 [תר"ך]... ועל דבר שאלתו שאלת תורה בדבר העופות שקורין בלשון ענגלישע הינער, לדעתי כוונתו על התרנגולים גדולים שקורין קאשין חינא[5], אשר לפנים היו בארץ קדם ועכשיו נתגדלו במקומנו[6]. עליהם נשאלתי מכבר מכמה מקומות, והשבתי להם כי במקומנו יש לעופות הנ"ל מסורת טהרה משנים קדמוניות, כי הם ממש כמו תרנגולים שלנו רק הם גדולים מהן. גם אנשי[ם] נאמנים מהודו סמוכין לארץ Cochin Chino אומרים לי שאוכלים בלי שום פקפוק[7]. וכיוון שאין במקומות אחרות מסורה לא לאיסור ולא להיתר גם לעניות דעתי נראה שמותרין בלי שום פקפוק...

מהרי"א מביא תיאורים נוספים של התרנגולים החדשים וכינויים אחרים שלהם, וכך בסי' צד הוא מזכיר 'חיניזשע הינער', ובסוף סי' צד (בד"ה האחרון כשהוא מביא את דבריו של בנו של רבו מהר"מ בנט) הוא מזכיר תרנגולים שהובאו מהאי קיבריץ (קיפרוס, קפריסין). ובסופו של דבר מהרי"א התיר לאוכלם. עוד קודם בסי' צב [ד"ה ועוד מילין, ד"ה 'הנה על פערל', ד"ה הנה זה שבועיים'] הזכיר את הזן הנקרא 'פרל הינער'[8].

ברור שמהרי"א והרב אדלר לא התייחסו כאן לזן שנקרא היום 'תרנגול הודו'[9]. אפשר לדון עד כמה תרנגולי הודו דומים לתרנגולים הרגילים ואם המסורת של אלו תקפה גם עליהם, אך צריך לזכור שלתרנגולי קוצ'ין שעליהם דנו שם הייתה מסורת כשרות מיהודי האיזור, כפי שהעיד הרב אדלר. לעומתם, תרנגולי הודו גדולים הרבה ושונים הרבה בצורתם מהתרנגולים המצויים, וגם מתרנגולי קוצ'ין - הגדולים רק במעט מתרנגולים רגילים, ושונים מהם רק בנוצות המכסות את רגליהם[10]. ייתכן גם שהם דנו בתרנגולים שמוצאם מקפריסין [ולא לתרנגול קוצ'ין הנ"ל], וכבר המהרי"א הזכיר בעצמו להיתר את המין 'קובריצער הינער' או 'קיבריץ' (שהם תרנגולי קפריסין) לעיל סוף סי' צב, וכן בסוף סי' צד הנ"ל בשמו של הגר"ח מצאנז.

וכך נכתב בשו"ת דברי חיים יו"ד ח"ב סי' מה:

...אולם בגלילותינו נמצאים איזה מין עופות, לא ידעתי אם המה כמו שמצויים ביניכם. והנה זה כמה שנים אשר נגידי עירנו ההולכים בבתי השרים הגידו לי לפי תומם איך שהשררים [=בעלי השררה] הביאו עופות מאי אחד סמוך לארץ ישראל [=קפריסין], והנה במשך הזמן התחילו לרבות העופות הללו, ולא התרתים מטעם הנ"ל. ולאחר ב' וג' שנים איקלעו לאתרין שני אנשים חשובים ממדינת פולין הדרים כעת בארץ הקדושה, והמה ניכרים בקהילתינו שהמה בעלי תורה ויראה וחשובים למאוד בארץ מגורותם, והמה העידו לפני שמזה האי שהביאו למדינתינו כנ"ל, מזה האי הסמוך לארץ הקדושה מביאין לארץ הקדושה אותן העופות, ונאכלין שם על פי מסורה מכמה מאות שנים, אולי עוד בימי התנאים, ועל פי זה אין שום חשש כלל לכולי עלמא, והתרתי להם. אך בביתי נזהרים מלאוכלם בלי נדר. ומעתה אשים קנצי למילין. והיה שלום.

וכן משמע בשו"ת שואל ומשיב מהד' קמא ח"ב סי' קנב, בציטוט מכתב שקיבל רי"ש נתנזון מהרב נפתלי חיים הורוויץ:

מכתב תלמידו הגיעני אודות עופות קובריצר, והנני להודיעו אשר בירושלים עה"ק קניתי אחד מהם לדוגמא, ועוד אחד קניתי בקהילת איזמיר, כי בקיברוץ גופא לא יכולתי לקנות שמה עבור כי שם לא נמצא יהודי כלל בכל אונזלין גרעקיש ואינם מבינים כלל לשונינו וכו'... ויעצו אותי אנשי אה"ק אשר היו עמדי בספינה לקנות באזמיר כי מהלך יום מקובריץ לאזמיר.

גם כאן נראה בבירור שאין כוונתם לתרנגולי הודו אלא לתרנגולי קפריסין.

ובכל זאת נראה שפוסקים רבים למדו מהיתר תרנגולי קוצ'ין להיתר תרנגולי הודו או להיפך, שגם הם כונו במקומות מסוימים 'תרנגולים אנגליים', כגון בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סוף סי' צט:

וא"כ הני תרנגולים החדשים שנקראו קאקי חינ"א [=תרנגולי קוצ'ין] או אמערקאנישע הינער [=תרנגולי הודו] אם יתברר ע"י שני עדים כשרים... שאוכלין אותם בא"י או בשאר מקומות שבאו מהתם שנוכל לסמוך עליהם...

משמע מדבריו שאם נתיר את ה'תרנגולים החדשים', נתיר את שניהם למרות השוני, או שאולי אף לא הכיר שמדובר כאן על שני סוגי תרנגולים שונים מאוד זה מזה.

וכגון רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי ח"א יו"ד סי' כ:

ובפרט שגם פעה"ק ירושת"ו ובמקומות אחרים נוהגים לאוכלו באין פוצה פה ומצפצף... והדין דין אמת ויציב ונכון וקיים. אלא שאעיקרא אין אנו צריכין לכל זה בנידון דידן[11], דאני הרואה דכבר בא מפורש נידון דידן עצמו להיתר בכנה"ג בסי' פ"ב הגב"י אות כ"ז (והובא ג"כ שם בזבחי צדק אות י"ז) וזו לשונו, מה שאנו קורין תרנגול ענגליש"י הינד[12] מותר, אף על פי שהודו כפוף כדוכיפת מ"מ כל סימני טהרה יש בו וכו', עכ"ל. ושם בזבחי צדק סיים עלה וזו לשונו, ויתכן שזהו שקורין אותו פה בגדד יע"א דיך אל הנד' והוא בא מערי הנדייא[13] ואנחנו אוכלין אותו. עכ"ל. וע"ע בבאה"ט ביו"ד סי' כ"ג ס"ק ח' ובפת"ש שם ס"ק י"ב בעוף אינדיק יעו"ש. וא"כ הדבר ברור דמותר לאוכלו באין שום ספק... הצעיר עבדיה הדאיה ס"ט.

נראה א"כ מדברי הישכיל עבדי שעיקר תשובתו עסקה בהיתר אכילת תרנגול ההודו[14], ולמד שיש להתירו מהיתר תרנגולי קוצ'ין [=אינגליש הינר], וגם כאן לא ברור שכל הנוגעים בדבר התכוונו לאותו סוג תרנגול.

וכתב רבי חזקיה פלויט תלמיד החת"ס בספרו ליקוטי חבר בן חיים (עמ' מ, בהערות על שו"ת מהרי"א יו"ד סי' צב):

קובצינר היהנער [כנראה צ"ל קובריצר הינער] ראיתים בעיניי בבית הגאון כתב סופר זי"ע ששלחו (לי) [לו] מירושלים, אבל היה להם יכולת לעוף כתרנגולים שלנו, משא"כ בהני קאחעכינא היהנער שאינם יכולים לעוף אפילו גובה שתי אמות, וגם קולם משונה. ומאז תמהתי על המחבר זי"ע [=מהרי"א] למה לא ציווה להביא מין התרנגולים שקבלו שם עדות עליהם, וכי אשמא, שנקראו בשם קאחעכינא היהנער, ניקום ונסמוך?

מדבריו ניתן לראות שגם הוא התקשה בדברי הפוסקים כיצד למדו ממין אחד למין אחר.

ואולי כדוגמת זה ניתן לראות בשו"ת שואל ונשאל לרבי כלפון משה הכהן מג'רבה ח"ב יו"ד סי' קסד, שדן בויכוח הגדול בין רבני תוניס בכשרות תרנגולי פנינה, וזו לשונו:

נשאלנו מידידינו החכם השלם הדיין המהולל והכולל כמהר"ר יעקב הכהן הי"ו מילידי עירינו, וכעת הוא הרב בעיר גפ'צה יע"א, על דבר התרנגולות של ארץ כוש (דזאג' בר אלעביד[15]) אם הם מותרים או לא, כי שם בעירם אסרו אותם מעת שראו דברי הרב אוהב משפט יו"ד סי' נ"ד, שנשאל הרה"ג מהר"י זיתון על זה, ואסר. אך שמע שבכפרים הסמוכים להם אוכלים אותם בשופי בראש כל חוצות, וסומכים על עדות הרה"ג מהר"ם שתרוג ז"ל בספרו ישיב משה ח"ב סי' י"ב. ואותנו שאל להודיעו דעתנו בזה להלכה ולמעשה.

תשובה: המדקדק היטב בתשובות הרבנים הנזכרים יראה שיש שינוי לשון, כי מהר"י זיתון ז"ל כתב אודות העופות של ארץ כוש, ומהר"מ שתרוג ז"ל כתב דג'אג' בר לעביד, וא"כ היה נראה דאין מזה לזה סתירה, דזה מיירי באותם הנקראים עופות של ארץ כוש וזה מיירי באותם הנקראים דזאג' בר לעביד, ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. אך לא יתכן זה רק אם מצד המציאות יש מזה שני מינים, אבל אם מצד המציאות לא יש רק מין אחד ונקרא לפעמים כך ולפעמים כך אזי צ"ל דסתרי אהדדי ופליגי.

מדבריו משמע שאין ללמוד ולדמות היתר או איסור ממין אחד למין השני, אף שמקורם לכאורה באותו האיזור ואף שמם דומה[16], ומהרי"ז שאסר דיבר על מין שונה ממהרמ"ש שהתיר. ואף כתב שאם אכן יתברר שזה אותו מין רק נשנקרא בשמות שונים, נמצא שהם חולקים זה על זה[17].

לסיכום: ברוב תפוצות ישראל התקבלה המסורת להתיר את התרנגולים החדשים למיניהם שהגיעו לארצות אירופה וארצות אחרות במאות השנים האחרונות, אם כי נראה שיש מקום לדון אם חלק מהזיהויים והמסורות עברו בצורה נכונה בין הפוסקים בהיעדר אמצעים גרפיים[18]. סקרתי כאן את עיקרי הדברים בהתבססי בעיקר על תשובות רבי יהודה אסאד זצ"ל, שהיה מראשי המדברים בנושא זה. בדיעבד אחרי שהתבססה המסורת 'החדשה' בכל מקרה יש מקום להקל בדבר, שהרי אצל כל העופות שנידונו כאן נמצאים ללא ספק כל הסימנים המתירים המוזכרים בפוסקים לעופות טהורים.

מימין לשמאל: תרנגול קוצ'ין, תרנגול קפריסאי (בשניהם הרגליים מכוסות בנוצות), תרנגול הודו, תרנגול ביתי מצוי

למטה: תרנגול פנינה