המעין

עוד על הדפוסים של שו"ת חוט השני / פרופ' יעקב שמואל שפיגל

הורדת קובץ PDF

פרופ' יעקב שמואל שפיגל

עוד על הדפוסים של שו"ת חוט השני

עם פרסומו של מאמרי 'על הדפוסים של שו"ת חוט השני'[1], היפנה אותי רד"צ הילמן לעובדה שנעלמה מעיני, והדורשת בירור: עיון בחוט השני הראה כי מניין התשובות הוא: יח, כא, כב וכו', ונמצא כי לכאורה חסרים אנו שתי תשובות, יט ו-כ. כך נמצא גם בדפוס הראשון (פפד"מ תל"ט).

בתחילה סברתי כי יש כאן רק השמטה של סימני התשובות[2]; לגבי סימן אחד לפחות נראה כך בעליל, כי בתוך תשובה יח ניתן להבחין בבירור שיש תשובה נוספת, הן על פי תוכן התשובה שהיא ארוכה ביותר וכוללת בתוכה שני נושאים לפחות, והן משום שבתוך תשובה זו נדפסה המילה 'תשובה' בצורה מודגשת ומובלטת, המעידה כי מכאן מתחילה תשובה חדשה[3]. בדקתי בלוח הטעות הנדפס בסוף הספר שמא יש בו תיקון וציון של סימני התשובות החסרים, ולהפתעתי ראיתי כי לדף כד ע"א, בו המשך תשובה יח, מודפס תיקון שאין לו כל קשר לאמור בפנים! הדבר היה מוזר מאוד בעיני, עד שחלפה ההשערה במוחי שמא מדובר בהשמטה מאוחרת של תשובה שלמה, או משהו בדומה לכך; ואכן התברר שקיימות שתי מהדורות של הדפוס הראשון.

וכך הם פני הדברים: במהדורה הראשונה של דפוס ראשון אכן נדפסו התשובות יח, יט, כ עם סימניהן כהלכה, ואין כל חסרון. ברם בהמשך נדפסה משום-מה מהדורה מתוקנת[4], בה הושמטו מספר קטעים - סופה של תשובה יח וכן התשובות יט, כ, ובמקום ההשמטות הללו הוכנסה תשובה אחת הפותחת במילים "תשובה לגדול אחד אלופי ומיודעי". פרט להבדל זה, בכל שאר התשובות שתי המהדורות של הדפוס הראשון זהות, כולל לוח הטעות. להלן ניתנו צילומי הדפים של מהדורה קמא; עד דף כג ע"ב שורה חמישית מלמעלה במילים "עם בני המשפח'" שתי המהדורות של הדפוס הראשון זהות, ומכאן ואילך מתחיל ההבדל ביניהן (לנוחיות המעיין צויין מקום זה בגוף הצילום).

העובדה כי לוח הטעות נשאר כפי שהיה מפליאה במקצת, שהרי בלוח הטעות התיקון לדף כד ע"א מתאים רק למהדורה קמא, וכפי שכתבנו לעיל הוא זה שאיפשר לי לעמוד על כך שלפנינו שתי מהדורות של הדפוס הראשון, וא"כ היה מן הראוי לשנותו. נראה אפוא כי מי שהיה אחראי על השינוי בין שתי המהדורות שכח לרגע קט את קיומו של לוח הטעות, או שמא לא היה יכול מבחינה טכנית לשנות את המודפס בלוח הטעות - אך לא רצה להשמיטו כליל.

זאת ועוד. מצאתי כי ר' יאיר חיים עצמו מציין לתשובה החדשה שהוכנסה לספרו חוט השני. כך הוא כותב בשו"ת חות יאיר, סוף סי' א: "וכבר כתבתי בחה"ש [=בחוט השני] תשובה ך'[5] דף כ"ג שאין ראוי להאשים על מי שמשיג אף על גדולי הקדמוני' אם יש ממש בדבריו" וכו'[6]. לכאורה יש לשאול, מניין לו הבטחון כי המעיין בספר יחזיק את המהדורה המתוקנת? אולי הוא יחזיק את מהדורה קמא, ולא ימצא את האמור? דומה כי יש להסיק מכאן שההשמטה נעשתה עוד בבית הדפוס, טרם שהופצה המהדורה, ולכן היה סבור ר' יאיר חיים כי מהדורה קמא לא קיימת יותר, או לפחות שטפסים שלה נדירים ביותר[7]. אבל ברור שזו השערה בלבד, ואפשר לומר כי ר' יאיר חיים בחר משום-מה להתעלם מקיומה של מהדורה קמא. ברור בעיני כי ר' יאיר חיים היה מודע להשמטת התשובות ממהדורה קמא, שהרי מהיכן היתה למדפיסים תשובה אחרת של ר' יאיר חיים להכניס במקומן? אפשר שהוא עצמו היה גם היוזם להשמטת התשובות. השאלה היא מה ראה להשמיט את התשובות הללו?

בתשובות שלפנינו לא נמצאת השאלה שעמדה לדיון, אולם מתוך התשובות ניתן להבין כי הנושא הנדון הוא מקרה שבו בחור פיתה נערה והוליד ממנה בן. התשובה בסי' יח עוסקת בשאלה אם הילד נחשב כבנו של הבחור לכל דבר, ואם הבחור חייב לשאת את הנערה. מתוך התשובה, שהיא כנראה תשובתו של ר' שמואל בכרך[8], והוא זקנו של ר' יאיר חיים, עולה שעל שאלה זו השיב עוד קודם לכן חכם בשם ר' יששכר תשובה ארוכה מאוד, המחולקת למספר סימנים. ר' יששכר זה הוא ר' יששכר שפירא, בנו של ר' נתן שפירא בעל מבוא שערים[9]. ר' שמואל מתייחס בדבריו לתשובתו, וחולק עליו בחריפות. מסקנתו של ר' שמואל היא שהבן הנ"ל הוא אכן "בנו לכל דבר, חוץ מלענין ממון שאין יכולין לכופו לפרנסו, גם אינו בנו לענין ירושה". כמו כן הסיק כי מצד הדין אין הבחור מחוייב לישא את המפותה. תשובה זו נמצאת לפנינו ברובה הגדול גם במהדורה המתוקנת, ורק מספר קטעים בסופה, שהם באופן יחסי חלק קטן מכל התשובה, הושמטו בה. בחלק המושמט כתב ר' שמואל כי כל מה שכתב עד עתה הוא "לענין הלכה, אבל למעשה ראוי הוא לרבותינו חכמי הדור שיעשו דבר חוץ לשורת הדין משום מגדר מילתא", והוא מסביר את דבריו בהמשך.

תשובה יט הושמטה כולה. תשובה זו, שאף היא של ר' שמואל[10], מתייחסת אף היא לאותו מעשה. הפרנס ר' אברהם, שאיני יודע מי הוא, הביא לר' שמואל שני פסקים של רבנים, האחד הוא ר"י אולמא והשני ר"ג מגוינצבורג, ש"שניהם מסכימים שהוא בנו לכל דבר". לעת עתה איני יודע מי הם החכמים הללו[11]. ר' שמואל חולק על ראיותיהם ונימוקיהם כמוסבר בתשובה. בתשובה זו יש לנו מספר פרטים נוספים על המעשה עצמו, והעדויות הקשורות אליו.

תשובה כ היא פנייתו של ר' אליה ב"ר משה, הוא הידוע כר' אליה בעל שם[12], אל ר' שמואל, כדי שישיב על לעז שיצא על אחיו של כמהר"ר וייפלמן[13]. תשובה כא היא תשובת ר' שמואל אליו באותו נידון של הלעז.

לא נתברר לי מה טעם נשמט סופה של תשובה יח, כאשר רוב רובה של התשובה נמצא לפנינו, ולא מה טעם נשמטה תשובה יט - אולי מפני כבודם של ר"י אולמא ור"ג מגוינצבורג שר' שמואל חולק עליהם. יותר קשה להבין מה טעם נשמטה תשובה כ, שאינה שייכת לעניין הנידון, ומה עוד שתשובה כא שנשארה גם במהדורה המתוקנת מתייחסת אליה. יכול להיות שסוף תשובה יח ותשובה כ הושמטו מפני סיבה אחרת: הואיל והוחלט להשמיט את תשובה יט היו צריכים להכניס במקומה תשובה אחרת, וכדי להכניס את התשובה החדשה, באופן שלא יוכר כי לפנינו החלפה והדבקה של חומר חדש, הוכרחו להשמיט קטעים נוספים מתשובות אחרות, כדי לפנות מקום ריק שגודלו מתאים לתשובה החדשה באופן מדוייק. ועדיין צריך בירור.

ואם לא די לנו באלה, הרי שעומדת בפנינו עובדה מעניינת נוספת. התשובה החדשה שהוכנסה במהדורה השניה של הדפוס הראשון עוסקת ב"אישתמיטתיה"; היינו שמותר לומר כי מעיני ראשונים ואחרונים נעלמו לעתים דברי חז"ל, ואין בכך משום פגיעה בכבודם. והנה בסוף אותה תשובה כתב ר' יאיר חיים: "וכבר קראני כלה [צ"ל: כזה] בתשובה שכתבתי בביאור מדות ומשקולות בזמנינו, וכבר בא לדפוס בע"ה, שכתבתי דק"ח ע"ב ומה שהקשינו א"כ עשית למשה בעל מום נדחק לומר דלא פסל וכו', ואישתמיט ממני לפי שעה שהכי איתא בגמ' פ"ז דבכורות דמ"ד ע"א" וכו'. ר' יאיר חיים מציין כאן לתשובה האחרונה של הספר הזה עצמו, היינו חוט השני, לפי דף ועמוד, וכדבריו "וכבר בא לדפוס"! לאמור, ספר חוט השני כבר מודפס כולו כשמוכנסת התשובה בענין "אישתמיטתיה" במקום התשובות הנ"ל שהושמטו, וגם לוח הטעות כבר היה מודפס כולו, ולכן קשה היה לר' יאיר חיים, טכנית וכספית, לתקן את דבריו בתשובה האחרונה עצמה או בלוח הטעות ולהוסיף עוד שורה ובה המקור ממסכת בכורות, והוא רק מעיר על כך בתשובה שנוספה. אבל א"כ מדוע טרח ר' יאיר חיים להכניס את התשובה בענין "אישתמטתיה" באמצע הספר, ולהשמיט לצורך כך תשובות אחרות? מדוע לא הכניס אותה לסוף הספר, מיד לאחר התשובה האחרונה (מה עוד שיש קשר מסויים בין התשובות, שהרי בתשובה הנוספת הוא היה מתייחס לתשובה שלפניה, ומראה שלא נשמט ממנו מקור מסויים אלא לפי שעה בלבד)? על כרחך אתה צריך לומר, שהוא היה מעונין יותר בהשמטת סי' יט, ואולי בהשמטת קטעים נוספים כנ"ל, מאשר בהוספת אותה תשובה, וכפי שאמרנו לעיל.

סוף דבר. ברור הוא כי לאחר שחוט השני נשלם בדפוס, כולל לוח הטעות שבסופו, וכמות מסויימת של טפסים כבר הודפסה, הוציא ר' יאיר חיים מהספר את סוף תשובה יח ואת תשובות יט ו-כ, ובמקומם הכניס תשובה חדשה, ללא מספר סידורי, בנושא "אישתמיטתיה", וכך הודפס הספר מכאן ואילך. מסתבר שהסיבה העיקרית להחלפה זו, שחייבה את עצירת ההדפסה והחלפת כמה עמודים, היתה הרצון להשמיט את תשובה יט, אם כי טעם הדבר לא נתברר בוודאות; שאר ההשמטות נעשו כדי להכניס כראוי את התשובה החדשה. המהדורה המתוקנת של הדפוס הראשון היא הנפוצה, ואף ר' יאיר חיים עצמו מציין אליה, ואילו מהדורה קמא של הדפוס הראשון נדירה ביותר, וכנראה שרדו ממנה רק טפסים מעטים.



[1]     המעין, מז, ב (תשס"ז) עמ' 87-83. ברצוני להוסיף כאן עוד פרט ביחס לשנת לידתו של ר' יאיר חיים שנידונה שם בהערה 1. רמ"ד צ'צ'יק הפנני לדברי רי"מ צונץ, עיר הצדק, למברג, 1874, חלק הערות הוספות ותקונים, עמ' 55, הערה 63, ולדברי ררנ"נ רבינוביץ במחברתו הנדירה, הערות ותקונים לספר עיר הצדק, 1875, עמ' 29 אות צז, ששניהם דנו באורך בבירור שנת לידתו של ר' יאיר חיים, על יסוד דבריו במקומות שונים בספריו, והקדימו בראיותיהם את ד' קאופמן הנזכר במאמרי הנ"ל הע' 1, ושניהם מסכימים שהיא שנת שצ"ח. נציין כאן ראיה נוספת מדבריהם, בבחינת ויהודה ועוד לקרא, מהקדמתו של ר' יאיר חיים למקור חיים שנדפסה בסוף שו"ת חות יאיר [הושמטה במספר דפוסים מאוחרים, ונדפסה גם בספרו מקור חיים, מהד' מכון ירושלים, תשמ"ב]: "בהיותי בן כ"ג עטרוני חכמי גולה, בעטרת זהב גדולה, ובן כ"ד דרשתי ביריד ורנקפורט [צריך בירור, כיון שבהקדמתו ליאיר נתיב שהעתקתי שם כתב שדרש שם בהיותו בן כ"ב, והחכמים הנ"ל כבר העירו בזה]... ובהיותי בן כ"ח היתה לי שמחה כפולה, כי נתקבלתי למ"ץ בקהילה ומדינה... אבל לא האריכו ימי שלוה... רק כשנים שלש שנים... ותחילת חורף ת"ל לפרט קטן ליצירה חזרתי לכאן [במהדורת מכון ירושלים נוסף כאן: לק"ק ווירמישא, וזו תוספת המהדיר, כפי שהוסיף במקומות אחרים בסוגריים מסוגים שונים, וכאן אף לא רשם זאת בסוגריים] לקבוע דירה" וכו'. מכאן אנו למדים בשנת ת"ל היה כבן ל' או ל"א, ונמצא אפוא כי אכן נולד סמוך לשנת שצ"ח.

[2]     תופעה זו מצוייה במספר ספרי שו"ת. לאמור, מסיבות שונות יש לעתים דילוגים על המניין הרציף של מספרי התשובות, ועוד תופעות הדומות לכך, ואין מן הצורך להאריך בכך.

[3]     ואכן, היו כאלה שמעצמם ציינו לתשובה זו כסימן יט. ראה רי"ז שטרן, בסוף מאמרו תהלוכות האגדות, הנספח לשו"ת זכר יהוסף, דף מ ע"ג ד"ה בענין זמן. ואילו ר"מ הכהן, בספרו יד מלאכי, כללי האלף ערך אישתמטתיה, אות לא, ציין תשובה זו כסי' כ. וראה להלן הערה 5.

[4]     כפי שנראה בהמשך הדברים אין זו הדפסה חוזרת, אלא לפנינו תהליך שחל במהלך אותה הדפסה עצמה. על ההבדל בין 'מהדורה שניה' ל'מהדורה מתוקנת' ראה בספרי עמודים בתולדות הספר העברי - כתיבה והעתקה, רמת גן , תשס"ה, עמ' 117-116, ובהמשך הדברים שם ניתנו גם דוגמאות. אמנם האמור שם מתייחס לתקופת כתבי היד, אבל ניתן ליישם זאת גם לתקופת הדפוס.

[5]      כאמור לעיל אין לתשובה ציון מספרי, אבל ר' יאיר חיים נתן לה כאן ציון מספרי, וראה לעיל הערה 3.

[6]      גם בספרו מר קשישא, מהד' רא"ד פינס, ירושלים, תשנ"ג, ערך תרי תנאי ותרי אמוראי, דף רל רע"א, הוא כותב: "כתבנו ורשמנו ונדפס בספרי חוט השני [סימן יח]". הסוגריים נוספו ע"י המהדיר על פי הדפוסים שלפנינו, שאין בהם ציון לתשובה זו. לאור דברי ר' יאיר חיים בתשובתו בחות יאיר, מתאים יותר להוסיף: [סימן כ]. אכן בספרו מר קשישא, ערך טעות, דף קי סע"ב כתב: "ועיין בשו"ת חוט השני שלי סי' י"ט דף טו, ב". אם נניח, וכך סביר בעיני, כי ר' יאיר חיים ציין לספר זה על פי הדפוס, אזי יש כאן טעות סופר כיון שתשובה זו אינה נמצאת בדפוס בדף המצויין. בערך תרין רבנן הוו, דף רל ע"ב כתב: "ועיין מ"ש בחוט השני גבי שמות תנאים ואמוראים", ולא ציין למספר התשובה.

[7]      ואכן נראה לי כי מהדורא קמא היא הנדירה מבין השתיים, הואיל ולא מצאתי בין האחרונים התייחסות אל התשובות הללו. לעומת זה יש שמביאים את התשובה בדבר העלמות שהיו מנת חלקם של חכמים, ומוסיפים או משיגים על דברי ר' יאיר חיים, ואציין רק לשו"ת זכרון יוסף (שטיינהרט) בהקדמה, שם או"ח סי' יג ד"ה עוד הקשה; החיד"א בתשובותיו טוב עין, סי' טז אות ג, ועוד. אגב, שלושה טפסים של דפוס ראשון המצויים בספריה הלאומית בירושלים (גבעת רם), הם מהמהדורה המתוקנת. בספריה של אוניברסיטת בר אילן נמצאים שלושה טפסים של דפוס ראשון, ואחד מהם הוא מהדורה קמא. ללמדך שדפוס ראשון מהדורה קמא הוא נדיר יותר.

[8]      נפטר בכ"ז באייר שנת שע"ה, ראה לדוגמה י"ט אייזנשטט, דעת קדושים, עם הוספות מאת ש' וינר, פטרבורג, תרנ"ז-תרנ"ח, עמ' 216.

[9]      אין בידינו פרטים רבים עליו; ראה י' זימר, גחלתן של חכמים, ירושלים, תשנ"ט, עמ' 49, הערה 33, שציין למספר מקורות אודותיו.

[10]     בדף כד סוף ע"א הוא כותב: "שעבר על דברי מורי חמי זקיני רבינו הגדול ז"ל כפי מה שראיתי בכתבי' שחתומי' עליו ב"ד מורה שוה דק"ק פראג". הכוונה היא למהר"ל, שר' שמואל היה נשוי למרת חוה, בת בתו. גם בתשובה בסי' כא הוא כותב: "ומקובלנו בשם רבינו הגדול ז"ל", והכוונה היא למהר"ל, כמו שכתב א' גוטסדינר (עובדיה) במאמרו הארי שבחכמי פראג, אזכרה, קובץ תורני-מדעי לנשמת הראי"ה קוק, ירושלים תרצ"ז, חלק ד, עמ' רנג, הערה 7. ושם בעמ' שטו כתב על נישואיו למרת חוה, על פי מה שכתב ר' יאיר חיים בהקדמתו לחיבורו יאיר נתיב שנתפרסמה ב'בכורים' המצויין במאמרי הקודם.

[11]     אם הראשון הוא ר' יעקב מאולמא, כאפשרות שהציע רי"מ פלס, אזי מצאנו את הסכמתו לספר שפע טל של ר' שבתי הורביץ, האנווא, שע"ב, שם נכתב: הסכמת הגאון המופלג אב"ד ור"מ מ"צ דק"ק ורידבורג כבוד מעלת הרב מהר"ר יעקב אולמא (אגב, ליד הסכמה זו נמצאת הסכמתו של ר' אליא ב"ר משה לואנץ אב"ד האנאווה, הוא ר' אליה בעל שם המוזכר בדברינו לקמן). עוד הודיעני רי"מ פלס כי בפנקס קהילת פרידבורג כ"י הנמצא בספרית הסמינר בניו יורק, דף 132 ב, ברשימת המסים, בתאריך אדר שע"ז נכתב: "הרבנית הגאון מהר"ר יעקב זלה"ה אלף זהובים", ונוסף שם כי היא עברה לעיר פפרסי. שמענו מהמקורות הללו כי ר' יעקב נפטר בין השנים שע"ב-שע"ז. ר"י לוינשטיין, דור דור ודורשיו, ורשא, תר"ס, דף לב ע"א מס' תתצז כתב שנפטר בשנת שע"ז.

[12]     לתולדותיו ראה כתבי ר' אברהם עפשטיין, מהד' א"מ הברמן, ירושלים, תש"י, כרך א, עמ' שמ-שמט: מאמר על ר' אליה לואנץ בעל שם. 'האלוף החסיד מהור"ר ישעי' סג"ל' המוזכר בפנייה זו הוא ר' ישעיה הורוביץ בעל שני לוחות הברית.

[13]     בקובץ על יד, שנה שלישית, ברלין, תרמ"ז, פרסם א' ברלינר ספר הזכרת נשמות ק"ק וורמיישא. בעמ' 15 נזכר "הפרנס המרומם כמוהר"ר וייבלמן בעבור שעסק בצרכי ציבור באמונה" וכו', ומדובר שם בשנים שצ"ח-שצ"ט. בקובץ על יד, שנה חמישית, ברלין, תרנ"ג, פרסם ד' קאופמן מלואים לספר הזכרת נשמות זה, ובעמ' 12 נזכרת "רבקה פרומט אשת הגאון הפרנס כמהור"ר וייבלמן" וכו', ופטירתה היתה בשנת שצ"א. רמ"ד צ'צ'יק העיר לי כי הוא נזכר גם בשו"ת ב"ח הישנות סי' קיח: "להרב המובהק כמוהר"ר וייבלמן מגרמייזא".