המעין

רבי יוסי - או רבי יוסי בר יהודה: עיון בנוסח קדום במשנה השנוי במחלוקת בני בבל וארץ ישראל / הרב אהרון גבאי

הורדת קובץ PDF

הרב אהרון גבאי

רבי יוסי - או רבי יוסי בר יהודה: עיון בנוסח קדום במשנה, השנוי במחלוקת בני בבל וארץ ישראל

הקדמה

הגירסה במשנה בפרק שני

הגירסה במשנה בפרק ראשון

סיכום

הקדמה

היום מקובל שקיימים שלושה ענפי נוסח למשניות:

א. הנוסח שרווח בארץ ישראל בזמן חיבור התלמוד הירושלמי, והוא הנוסח ברוב ככל עדי הנוסח הקדומים של המשנה בקבצים של משניות בכל העולם כולו (כולל תימן, פרובנס, ספרד ואשכנז), כגון כתבי היד הידועים פרמה[1] קאופמן וקיימברידג', וכגון המשניות הקדומות שנמצאו בגניזה.

ב. הנוסח שרווח בבבל בזמן חיבור התלמוד הבבלי, והוא הנוסח שבמשניות המצוטטות בתוך הבבלי בכל עדי הנוסח, וכן הנוסח של המשנה הכתובה יחד עם הבבלי ברוב עדי הנוסח^[2].

ג. נוסח הרמב"ם (ובעקבותיו נוסח רוב כתבי היד והדפוסים המאוחרים^[3]). נוסח המשנה שבמשניות שהיה נפוץ בימי הרמב"ם היה כאמור נוסח א"י, אך הרמב"ם עצמו שינה את הגירסה במאות מקומות ע"פ נוסח הבבלי^[4]. יש לציין שמכמה מקומות נראה שהרמב"ם לא תיקן את נוסח המשנה על פי הנוסח שבציטוטי הבבלי, אלא רק על פי הכרח מגוף הסוגיות שבבבלי^[5]. למעשה נמצא שנוסח הרמב"ם משולב משני הנוסחים, הבבלי והירושלמי, דהיינו שעיקרו ופרטיו הם נוסח הירושלמי אך כשיש נפ"מ לדינא הוא מתאים לנוסח הבבלי.

 

הגירסה במשנה בפרק שני

המשנה במסכת מכות דף ט, ב: רבי יוסי אומר השונא נהרג מפני שהוא כמועד.

במשניות כת"י קאופמן ופרמה[6] וקיימברידג', איתא "רבי יוסי בר יהודה אומר", וכן הנוסח בכתי"ק של הרמב"ם במשנה עצמה ובפירושה, וכ"ה בפירוש הרע"ב ובפסקי רי"ד, וכ"ה בתוספתא (פרק ב שבהשמטות). וכן הוא במשנה שבבבלי דפוס ונציא[7], ושבכתב יד הרצוג התימני. אבל מהרש"ל (דפו"ר) ומהרש"א מחקו את התיבות 'בר יהודה'.

ועיין בתוספות יו"ט שהוכיח כן מלשון הגמ' כאן:

ר' יוסי אומר: השונא נהרג כו'. והא לא אתרו ביה! מתניתין רבי יוסי בר יהודה היא; דתניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: חבר אינו צריך התראה, לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד.

ושכן מפורש בבלי לעיל ו, ב:

מי אית ליה לרבי יוסי האי סברא, והתנן רבי יוסי אומר השונא נהרג מפני שהוא כמועד (ומותרה)[8], א"ל ההוא רבי יוסי בר יהודה היא, דתניא רבי יוסי בר יהודה אומר חבר אין צריך התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד.

הרי לפנינו בשני הסוגיות שהבבלי רק מפרש דהך ר' יוסי היינו ר' יוסי בר יהודה (וכיוצא בזה נמצא גם בשבת קכא, א[9]) אבל לא גרס כן להדיא, דאם לא כן מעיקרא איך הקשה הבבלי בדף ו' סתירה בין רבי יוסי שם לרבי יוסי כאן. וכ"כ הריטב"א שם בפירוש: "ההוא רבי יוסי בר יהודה היא. פירוש דרבי יוסי דהתם לאו היינו רבי יוסי דמתניתין דהוא רבי יוסי בן חלפתא כדאיתא בבכורות (כו, א), אלא ר' יוסי בר יהודה היא".

וכן הוא הנוסח "ר' יוסי אומר" במשניות שבבבלי כתב יד מינכן כאן, וכן בר"ח ובמאירי. וכן הוא בציטוט שבבבלי דף ו' בכל עדי הנוסח.

אבל כבר כתב התוספות יו"ט שאי אפשר לקרוא שיבוש לגירסה המופיעה בפיה"מ להרמב"ם וברע"ב, וק"ו כעת שהבאנו סיוע מכמה מקורות קדומים הנ"ל.

ועל כן יש נראה לומר שהוא חילוק קדום בין המשניות הבבליות למשניות הארצישראלית, ובאמת רוב ככל המקורות הגורסים כאן "רבי יוסי בר יהודה" משקפים באופן כללי את נוסח א"י (דהיינו כתבי היד קאופמן ופרמה וקיימברידג', ואפילו דפוס ונציה וכתב היד התימני במשניות מסכת מכות משקפים את נוסח א"י כמן שהוכחתי במקום אחר, ואכמ"ל).

אלא שעדיין צריך לבאר, שאף שכן הוא נוסח א"י הקדום מ"מ הרמב"ם לא היה אמור בנוסח משניותיו הותיר גירסה זו על כנה, והיה אמור להגיה ולתקן כדרכו ע"פ הבבלי (וכאן זה דבר המוכח בגוף הסוגיא ולא רק מלשון הציטוט).

ונראה דכיון שלשתי הגירסאות באמת התנא בעל השמועה הינו ר' יוסי בר יהודה, אלא שלנוסח הבבלי נכתב "ר' יוסי" והכונה "ר' יוסי בר יהודה"; ואחר שלא מצאנו בשום מקום במשנה שנכתב "ר' יוסי" והכוונה לר' יוסי בר יהודה (וההיא דשבת קכא ברייתא היא, ואולי כך היה סגנון התנא שלה תמיד, ואפילו חריגה זו מצאנו רק פעם אחת), א"כ נמצא שגירסת הבבלי היא דחוקה ואילו גירסת הירושלמי צחה וברורה[10], ולכן לא שינה הרמב"ם את הגירסה, והשאיר את הגירסה כגירסה הבסיסית של המשנה שבמשניות, שהיא תמיד אצלו נוסחת א"י, ואף שכאמור הרמב"ם משנה אותה כשיש גילוי מפורש בבבלי, כאן לא ראה צורך להגיה[11].

ולגבי שאלת הנוסח המקורי, כיון שמקובל להניח שהנוסח הקשה יותר הוא המקורי א"כ מסתמא נוסח הבבלי "רבי יוסי אומר" הוא המקורי, רק שבני א"י כיון שידעו דהך רבי יוסי היינו רבי יוסי בר יהודה מכח סתירת המשניות או מתוך השוואה לתוספתא, הוסיפו כן בגירסת המשנה עצמה שלא יטעה המעיין, וכדרכם בכיוצ"ב "לעדכן" את המשניות, אבל בני בבל הקפידו כדרכם לשמור הנוסח כטהרתו, ורק בתלמודם הבהירו שהך רבי יוסי היינו רבי יוסי בר יהודה.

 

הגירסה במשנה בפרק ראשון

במשנה מכות ו, ב: רבי יוסי אומר: לעולם אין נהרגין עד שיהו שני עדיו מתרין בו, שנאמר: על פי שנים עדים, ומקשה הגמרא: מי אית ליה לרבי יוסי האי סברא, והתנן רבי יוסי אומר השונא נהרג מפני שהוא כמועד (ומותרה)^[12]? אמר ליה, ההוא רבי יוסי בר יהודה היא.

וכבר ראינו שהבבלי לא גרס במשנה לקמן "רבי יוסי בר יהודה אומר השונא", ודלא כנוסח משניות א"י שם, ולכן מובנת היטב קושייתו. אך החידוש הוא שגם כאן במשניות א"י (פרמה וקאופמן ומאירי, וכן בכתב יד התימני של הבבלי המייצג במשניותיו נוסח א"י) גרסי: "רבי יוסי בר יהודה אומר לעולם" וכו'.

ואמנם ברמב"ם כאן^[13] גרס במשנה "רבי יוסי אומר", וגם בפירושו כתב "ואין הלכה כר' יוסי", וכן איתא "רבי יוסי אומר" בפסקי רי"ד ובדפוס ונציה של הבבלי וברע"ב שם, אף שכל אלה כן גרסו לקמן ט, ב "רבי יוסי בר יהודה", וכנוסח א"י.

וצ"ל שכאן ודאי לפי הבבלי לא שייך לגרוס רבי יוסי בר יהודה^[14], דהא מבואר בסוגיין דבהכרח הך תנא שהצריך התראת שני העדים ולא הסתפק בהתראתו של אחד מן העדים, ודאי לא סבר דהתראה אינה אלא בשביל להבחין בין שוגג למזיד, שהרי גם בהתראה של אחד כבר ברור שאינו מזיד, וא"כ הך תנא בהכרח אינו רבי יוסי בר יהודה. ולכן הרמב"ם וסיעתו שינו בזה מנוסח א"י. אבל לקמן ט גם לפי הבבלי היה שייך לגרוס כן, שהרי הבבלי מודה דההיא רבי יוסי בר יהודה היא, וכמו שהארכתי לעיל.

ובאמת שיש כאן קושייה על נוסח בני א"י מהברייתא שהביא הבבלי דרבי יוסי בר יהודה אומר חבר אין צריך התראה שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד, אלא שהאמת היא שבני א"י לא שמיע להו הך ברייתא, שהרי ברייתא זו הובאת רק בבבלי, ואילו בכל ספרות א"י (בראשית רבה פרשת בראשית יט סימן א; קהלת רבה פרשה א; מדרש שמואל (בובר) פרשה ז סימן ג) הביאו מימרא כעין זו בשם רב: "רב אמר אין תלמיד חכם צריך התראה", וא"כ לדידהו לא הוי קשיא להו.

ומ"מ עדיין נוסח א"י תמוה מיניה וביה, שהרי הוא גורס בשתי המשניות "רבי יוסי בר יהודה", ולא יתכן שרבי יוסי יאמר שמחד שונא לא צריך התראה כלל, ומאידך אדם רגיל שהתרה בו רק עד אחד פטור עד שיתרו בו שני העדים, וכמו שהקשו כאן בבבלי דלא גרע התראת עד אחד משונא. ועל כורחך יש לתרץ כתירוץ הבבלי דחד מינייהו הוא רבי יוסי סתמא וחד הוא רבי יוסי בר יהודה, ותירוץ זה לא שייך כלל לפי נוסח א"י שבשניהם כתוב בפירוש רבי יוסי בר יהודה.

ועוד שלפי האמת יש ברייתא שנכתב בה להדיא ששיטת רבי יוסי בר יהודה שלא נתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד (ואמנם הברייתא לא היתה לפני בני א"י אך על כל פנים היתה לעיני הבבלי, שהוא בתראה).

ואין לך אלא לומר שנוסח בני א"י במשנתנו טעות הוא, והנכון לגרוס לפחות כאן "רבי יוסי אומר" כמו שהיה מאז ומעולם בנוסח בני בבל[15]. ועוד ראיה לכך, שזהו לשון שגור במשנה ובתוספתא "רבי יוסי אומר לעולם" וכו'[16], אבל לא נמצא כן לעולם ברבי יוסי בר יהודה.

ומפי הרב יואל שוורץ שליט"א שמעתי השערה יפה להסביר את השתלשלות הטעות, שבני א"י מתחילה גם הם גרסו בשתי המשניות רבי יוסי סתמא, ולכן הוקשה להם ששתי המשניות סותרות זו לזו, וכקושיה של הבבלי שאין לה תירוץ אחר מלבד לומר שחדא מינייהו רבי יוסי בר יהודה היא, ובני א"י היה דרכם להגיה גוף המשנה בגלל קושיות מעין אלו אלא שהיו מחכמיהם שהגיהו כן במשנה הראשונה והיו חכמים אחרים שהגיהו כן במשנה הבאה, והתגלגל הדבר שבסופו של דבר התקבל בשניהם הנוסח החדש, למרות שלמעשה באופן זה חזרה הסתירה למקומה – סתירה שמקורה בשתי הגהות סותרות, אבל בני בבל לא הגיהו במשנה כלום, ורק פירשו שהמשנה השניה היא רבי יוסי בר יהודה, ע"פ ברייתא מפורשת שלא ראוה בני א"י.

 

סיכום

במשנה במכות נמצאים שני דינים שונים בשם רבי יוסי, האחד בדף ו' שצריך התראה משני העדים, והאחד בדף ט' ששונא אינו צריך התראה. במאמר זה הראנו שבנוסח המשנה שהיה לפני הבבלי היה כתוב בשניהם "רבי יוסי" בסתמא. ואילו בנוסח המשניות בכל עדי הנוסח העתיקים שמקורם בארץ ישראל היה כתוב בשניהם "רבי יוסי בר יהודה". עיון פשוט מגלה ששני הדינים הללו סותרים בהכרח האחד את השני, ולא יתכן שיצאו מתנא אחד. בעקבות סתירה זו חידשו בבבלי שר' יוסי אינו רבי יוסי סתמא אלא הוא רבי יוסי בר יהודה (אף שלא נכתב כן במשנה), הבבלי מוכיח כן מברייתא שהייתה בידו (ולא הייתה מוכרת לבני א"י) שבה מפורש ששיטת רבי יוסי בר יהודה היא שההתראה ניתנה על מנת שנדע שהמעשה היה במזיד. בנוסח א"י תירוץ זה לא שייך כי בשניהם כתוב רבי יוסי בר יהודה, ובהכרח לפחות באחד מהם נוסח המשנה בבבלי מקורי יותר, וישנה אף הצעה שלפיה עולה שבמקור נוסח א"י היה זהה לבבלי אלא שמחמת הסתירה הגיהו באחד מהם רבי יוסי בר יהודה, וחלק הגיהו כאן וחלק כאן, ובסוף הוגה כן בשניהם.

הרמב"ם בנוסח משניותיו, בדין הראשון גורס רבי יוסי כי שם לפי הבבלי רבי יוסי הוא רבי יוסי סתמא ולא רבי יוסי בר יהודה, אבל בדין השני הוא גורס כנוסח א"י רבי יוסי בר יהודה להדיא, כיון שגם לפי נוסח הבבלי הגורס רבי יוסי סתמא מ"מ רבי יוסי זה הוא רבי יוסי בר יהודה, וא"כ אין הכרח לשנות מנוסח המשניות הבסיסי, וכידוע באופן כללי התקבל בעולם דוקא נוסח המשניות הארצישראלי.