המעין

בירור יום פטירת רחל אמנו / הרב משה צוריאל

בירור יום פטירת רחל אמנו

מקובל באומה כי יום י"א מרחשון הוא יום פטירת רחל אמנו, ואלפי אנשים פוקדים את הקבר המיוחס לה ליד בית לחם. וזה לשון "ילקוט שמעוני" (שמות פרק א המשך רמז קסב שהתחיל בסוף פרשת ויחי]):

וימת יוסף וכל אחיו. ראובן נולד בי"ד בכסלו מת בן מאה חמישים וחמש שנים. שמעון נולד בכ"ח בטבת ומת בן מאה ועשרים שנה. לוי נולד בי"ו בניסן ומת בן מאה שלושים ושבע שנים. יהודה נולד בט"ו בסיון ומת בן מאה ותשע עשרה שנים. דן בט' באלול ומת מאה ועשרים וחמש שנה. נפתלי נולד בה' בתשרי ומת בן מאה שלושים ושלוש שנה. גד בי' במרחשון ומת בן מאה ועשרים וחמש שנים. אשר בכ' בשבט ומת בן מאה ועשרים ושלוש שנים. יששכר נולד בי' באב ומת בן מאה ועשרים ושתים שנים. זבולון בז' בתשרי ומת בן מאה ועשר שנה. בנימין נולד בי"א במרחשון ומת בן מאה וחמש עשרה שנים. באייר ושבט לא נולדו. נשתייר לאפרים ומנשה.

רבנו בחיי בביאורו (שמות א, ו) מעתיק דברים אלו. כיון שבנימין נולד עת שרחל הקשתה ללדת ומתה בו ביום, ידענו מזה מתי היא נפטרה.

אמנם עומדים לנגד דברים אלו דברי המדרש בראשית רבה (פב, ז). על המקרא "בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה" (בראשית לה, טז):

אמר ר' אליעזר בן יעקב, בשעה שהארץ חלולה ככברה והבָּר מצוי. רבנן אמרי, כבר הבָּר מצוי ועונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא".

כיון שהבָּר מצוי והשרב טרם הגיע לא ייתכן שמדובר בחודש מרחשון. וכך כתב גם רש"י בביאורו לחומש (בראשית לה, טז): "בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה, שהניר מצוי, הסתיו עבר והשרב עדיין לא בא". לפי זה לא מדובר כלל בחודש מרחשון, שאז הוא זמן הזריעה ולא הזמן לצפות לשרב.

מהו המקור של "ילקוט שמעוני"? בספרו המצויין של הרב דב היימן "מקורות ילקוט שמעוני" (הוצאת מוסד הרב קוק) מציין ל"מדרש תדשא", הנדפס ב"אוצר המדרשים" של דוד אייזנשטיין (ח"ב עמ' 478) בשם "מדרש פנחס בן יאיר", ולפניו נדפס בספר "בית המדרש" (שהוציא לאור אהרן ילינק, וינה תרי"ג, ח"ג עמ' 171), שם מובאים הדברים בשני שינויים מהנ"ל בילקוט שמעוני: א. לא כתובים שמותיהם של החודשים תשרי חשון וכו', אלא מספרי החודשים באופן סידורי, חודש השביעי, חודש השמיני וכו', וכנראה שבילקוט שמעוני ואחריו ברבנו בחיי המירו את המספרים לשמות החודשים. ב. שבשני הספרים האלו ("אוצר המדרשים" ו"בית המדרש") אין בנימין ולידתו מוזכרים כלל!

לפי זה יתכן שבנוסח המקורי במדרש תדשא הוזכר כי בנימין נולד בחודש השני, הוא חודש אייר ולא מרחשון, שהרי כל החודשים המנויים במדרש מסודרים כשהם מתחילים מחודש ניסן, שהוא ראשון לחודשי השנה (שמות יב, ב), ומצוה לזהות כל חודשי השנה כפי מספרם (רמב"ן שם). כך מופיעים החודשים תמיד בספר אסתר "בחודש העשירי הוא חודש טבת" (אסתר ב, ז) וכד', וכן בספר זכריה (א, ז) "עשתי עשר חודש הוא חודש שבט", וכדומה. לפי זה יתכן שמעתיק מאוחר שלא שם ליבו לזאת המיר את 'החודש השני' ב'חודש מרחשון', וכך ניתן להבין איך נוצרה 'סתירה' זו בין המדרשים. ויש ראיות שסופר בלתי מדייק העתיק את הדברים, כי כפי שהעיר הרב שעוועל (רבנו בחיי על התורה, כרך שמות עמ' ט בהערות 58, 59, 60, 61, ,62, 63) קיימים הבדלים גדולים במספרי החודשים ובתאריכי הפטירה של השבטים בין הנוסח שברבנו בחיי עה"ת ונוסח מדרש תדשא לבין הנוסח בילקוט שמעוני. קרוב לומר ש"הסַפְרָא בְּצִירָא" של "ילקוט שמעוני" הוא זה שגם טעה לכתוב חודש חשון במקום אייר, כי בטעות התחיל למנות את השנה מחודש תשרי, ולא מניסן. זה יותר הגיוני מאשר שהמעתיק במדרש רבה יחליף שם של חודש במספר סידורי, ומכאן שהסופר שטעה הוא הסופר המעתיק של "ילקוט שמעוני". סביר להניח שרבנו בחיי העתיק שיבושים אלו מ"ילקוט שמעוני" בנוסח שמצא לפניו, וקרא על שם מקור הדברים "מצאתי במדרש תדשא". לא סביר שהיה לפני רבנו בחיי נוסח אחר של מדרש תדשא, כי חוץ מהופעה זו אין כלל בפירוש רבנו בחיי איזכור נוסף של 'מדרש תדשא' (ראה מפתחותיו של הרב שעוועל, "כד הקמח", מהד' מוסד הרב קוק, עמ' תרעה, טור שמאלי, שורה 5).

וראיה נוספת שרחל מתה בסוף החורף ולא בתחילתו נמצאת בדברי חז"ל כי יעקב נשתהה בדרך חזרה מארם נהריים לארץ ישראל שתי שנים. אמרו במסכת מגילה (יז, א, בסוף הפרק) כי עשה בדרך י"ח חודש, קיץ וחורף ושוב קיץ (עיין שם ברש"י). אח"כ היה בבית אל עוד שישה חודשים, ורק אז מתה רחל, כלומר בסוף החורף ההוא.

עוד מקור התומך בדעה שרחל נפטרה באייר ולא בחשון נמצא במדרש בפסיקתא רבתי פרשה ג:

אמר לו [יוסף ליעקב], 'מה שלא הכנסת אותה לקבורה שמא עונת הגשמים הייתה? אמר לו [יעקב]: לאו, 'בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה' - בין פסח לעצרת היה, בזמן שהארץ מנופה והולכת ובאה ככברה, שיכולים (הלו') [להלוך].

סביר אם כן להניח שעדיפה הגירסה שבשני המדרשים 'בראשית רבה' וה'פסיקתא', המתאימה גם לנוסח הגמרא במגילה (יז, א) יותר מזו שבילקוט שמעוני על פי מדרש תדשא, וגם בנוסח שבידינו במדרש תדשא אין זכר ללידת בנימין. לפי זה נהירת האלפים לקבר רחל בי"א במרחשון אינה מתאימה כלל לתאריך פטירתה של רחל אמנו עליה השלום.

הרב משה צוריאל