המעין
שישה זיכרונות ילדות עם החזון איש / הרב יעקב קאפל רייניץ
הורדת קובץ PDFהרב יעקב קאפל רייניץ
שישה זיכרונות ילדות עם החזון איש*
- ביום בו הגעתי ל'בתי אבות' אמר לי אדון מונק**: 'לך לישון מוקדם, כי בבוקר השכם נלך להתפלל אצל הרב'. למחרת הגענו לביתו של החזו"א לתפילת ותיקין, ולאחר התפילה הציג אותי אדון מונק לפניו. ניסיתי לנשק את ידו כפי שהיה נהוג אצלנו בהונגריה, אך החזו"א משך את ידו. לשאלותיו של החזו"א סיפרתי לו כי אבי הי"ד נספה בשואה, ועליתי עם אמי ע"ה לארץ דרך קפריסין. החזו"א ברכני שאראה הצלחה בלימודיי.
- החזו"א התפלל תפילת שחרית כוותיקין, אף כשלא היה לו מניין. משנודע לנו ילדי 'בתי אבות' הדבר הזה, עשינו בינינו תורנות קבועה כדי להשלים לו את המניין.
- כאשר החזו"א טייל את טיול הבוקר שלו, אותו עשה כדי להוריד את רמת הסוכר בגוף במקום לקחת אינסולין, נמנענו מלפגוש אותו פנים אל פנים, ונהגנו כמו שהעיד איוב (כט, ח) 'ראוני נערים ונחבאו'. וזה שלא כמקובל בימינו, וד"ל...
- משהחלו הפצצות המטוסים המצריים על גוש דן במלחמת השחרור, ירדנו על פי הוראת המנהלים ללמוד בפרדס הסמוך לישיבה. הרב מפוניבז' זצ"ל אמר את שיעור הפתיחה של זמן קיץ בבית האריזה, שלהט מהחום. אך אני לא יכולתי להתרכז בלימוד מפחד ההפצצות, והחלטתי לרדת לחזו"א להשיח את אשר עם לבי: 'עברתי את השואה בחסדי ה', ועתה תקף אותי פחד אימים'. אמר לי החזו"א: 'קח את הגמרא ותבוא לבית המדרש שלי'. לרגע הרהרתי: מה לי הכא מה לי התם? אך חזרתי בי: מה שיקרה לחזו"א יקרה גם לי. לאחר מספר ימים, בעומדנו להגיד לחזו"א שלום בתום התפילה, הוא נעצר על ידי ושאל: 'האם עדיין הנך מפחד'? 'לא כל כך' עניתי. 'אם כן חזור לישיבה'...
- החזו"א נהג להגיד שיעור בכולל שלו ביום היאהרצייט. משנודע לנו תלמידי ישיבת פוניבז' הדבר, ירדנו לכולל לשמוע את השיעור, אלא שאז הפסיק החזו"א את מנהגו, מחמת 'אימתא דציבורא' שהייתה לו...
- היו אלו ימי הצנע. התזונה התבססה על ארוחות דג פילה שיובא מנורבגיה, והצרבת שסבלתי ממנה הייתה בלתי נסבלת. ושוב ירדתי לחזו"א, אשר שלח אותי לד"ר קלופשטוק. בבדיקת רנטגן שעשה לי במרפאתו מצא כיב (אולקוס) בתריסריון, והוא רשם לי דיאטה חמורה. הוא לא לקח דמי ביקור, כיון שהחזו"א שלח אותי. ושוב ניגשתי לחזו"א. הוא עיין ברישום של הרופא והפטיר: 'דיאטה כזו אפשר לעשות רק אצל אמא. עלה איפוא ירושלימה ללמוד בישיבת חברון, ואת סעודותיך תאכל אצל אמא'... רק ביום חתונתי גילתה לי אמי ע"ה כי בעקבות מעברי מבני ברק לירושלים נסעה אל החזו"א (שאז עדיין קיבל נשים), והוא הרגיע אותה שעוד תראה הרבה הרבה נחת ממני...
טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג הביטחון. שם 'ביטחון', המשמש למידה מהוללת ועיקרית בפי החסידים, נסתובב במושג החובה להאמין בכל מקרה שפוגש האדם והעמידתו [=שמעמיד אותו] לקראת עתיד בלתי מוכרע, ושתי דרכים בעתיד אחת טובה ולא השנייה – כי בטח יהיה טוב, ואם מסתפק וחושש על היפך הטוב - הוא מחוסר ביטחון. ואין הוראה זו בביטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ה' וגבולותיו יתברך? אבל עניין הביטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה תחת השמש הכול בהכרזה מאיתו יתברך...
מרן החזו"א, ספר אמונה וביטחון תחילת פרק שני
* הרב יעקב קאפל רייניץ שליט"א, לימים רב ומחנך ומפקח במשרד החינוך ומחבר ומהדיר של ספרים חשובים, עלה ארצה עם אמו מהונגריה כניצולי שואה בשנת תש"ז כשהוא בן י"ד. האם גרה בירושלים, והוא הוכנס לפנימיית 'בתי אבות' שעל יד ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובהמשך למד בישיבה עצמה. רצ"ב לקט קצר של זכרונות אישים שלו על החזו"א מאותן שנים, לקראת מלאת 66 שנה לפטירת החזו"א בט"ו במרחשון תשי"ד.
** ר' אליהו הכהן מונק זצ"ל ניהל עם אשתו במסירות רבה את הפנימייה לילדים 'בתי אבות' עבור ילדים ניצולי שואה, שהוקמה ע"י הרב מפוניבז' זצ"ל כחלק ממוסדות הישיבה.