המעין

'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ'... / דבר העורך

הגמרא בסוטה (לז, א) מתארת לפי אחת השיטות מה קרה לפני קריעת ים סוף: 'זה אומר אין אני יורד תחילה לים, וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה... ועליו מפרש בקבלה (תהילים סט): הוֹשִׁיעֵנִי אֱלוֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי. באותה שעה היה משה מאריך בתפילה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפילה לפניי? אמר לפניו: ריבונו של עולם, ומה בידי לעשות? אמר לו: 'דבר אל בני ישראל ויסעו, ואתה הרם את מטך ונטה את ידך'...

אחרי שבני ישראל היו ב'איגרא רמא' כאשר כאשר יצאו מבית עבדים ביד רמה, הם הרגישו פתאום שהם ב'בירא עמיקתא' כאשר ראו 'והנה מצרים נוסע אחריהם', והם נבוכו, ויראו, וזעקו. בתחילה גם קשה היה למצוא מי שימסור את נפשו כדי לנסות להציל את עם ישראל, וכל אחד אמר 'אין אני יורד לים תחילה' - כנראה חשבו כולם שזהו מעשה חסר סיכוי. אפילו משה רבינו לא מצא שום עצה, ואפילו לא הבחין בנחשון המפרפר במים ועומד לטבוע. נראה עתה כאילו הגאולה הקצרה של בני ישראל עומדת להסתיים באסון כבד. כולנו חכמים וכולנו נבונים וכולנו יודעים שהכל נגמר בטוב, בישועה, בשירה, ב'זה א-לי ואנווהו', ועָם ישראל חי. ברוך הוא וברוך שמו.

בלי להשוות כלל – אחרי עשרות שנים של ניסים ונפלאות, בעיקר בשנים האחרונות, והתקדמות אדירה של עם ישראל, של מדינת ישראל ושל נאמני התורה בישראל, נראה כאילו פתאום, בבת אחת, מ'איגרא רמא' אנו תקועים לפתע ב'בירא עמיקתא', כאשר התהפך עלינו עולמנו, הבריאות בסכנה, הכלכלה בסכנה, הממשל בארץ בסכנה, ואפילו בתי הכנסת והישיבות סגורים על מסגר, ואיש לא יודע מה ילד יום בארץ ובעולם כולו. ואין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים, שכמו בימים ההם כך בזמן הזה ידאג לידידיו בני אברהם יצחק ויעקב ועמם לכשרי העולם כולו, ובעזרתו יתברך יתברר בקרוב שכל המהפך העולמי הזה לא נעשה אלא למען עם ישראל, הצלחתו וגאולתו, כצעד נוסף בתהליך הנפלא שעובר עמנו בדורנו. ונזכה בקרוב לשוב ה' לציון, אמן כן יהי רצון.

נוסף למאמרים מגוונים וחשובים כמקובל בגיליונות 'המעין', הספקנו להכניס לגיליון זה מאמר מקיף של החוקר התורני רמ"ד צ'צ'יק נר"ו בעניין הסתירה-לכאורה בין הוראת חז"ל לבין המנהג בפועל בימי הראשונים וקדמוני האחרונים בדבר ההנהגה הראויה בזמן מגפה. לא נשאר אלא לקוות ששאלות מסוג זה יהיו רק מקור לדיונים תורניים, 'דרוש וקבל שכר'. כמובן שיש לציין במיוחד את המאמר הפותח, שבו שותפים שלושה דורות של בני משפחת אומן לביאור סוגיא ידועה וקשה המתפרסת על פני מסכתות הרבה.

מערכת 'המעין' מברכת מכל הלב את מנויי 'המעין' וקוראיו בתוך כל בית ישראל, שנזכה כולנו לבשורות טובות ולישועות גלויות, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

הק' יואל קטן