המעין
האם מותר לעלות לירח? / הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל
הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל
האם מותר לעלות לירח?*
ב"ה יום א' י"א ניסן תשי"ט לפ"ק פה טשארלסטאן יצ"ו
כבוד שם תפארתו רבן של ישראל מו"ר שליט"א, שלום וכל טוב סלה לו ולכל הנלווים אליו.
אשמח להודיעו כי ב"ה איתנו השלום והטוב, לא יסיר ה' חסדו ממנו לנצח. אקווה שמצב בריאותו הוטב בשלימות, וכי אך שלום בנווהו.
אף כי ידעתי מרבית טרדותיו עצור מילין לא אוכל[1], ואבקש ממעלת כבוד תורתו הרמה שימחל נא לי כי באתי להעמיס עליו עוד טורח שאלתי.
כפי שידוע לרום מעלת כבודו יש ועד מיוחד בקאנגרעס האמריקאי המטפל בענייני מדע בכלל, ובסיור בחלל ע"י סאטעליטים[2] בפרט. עתה פנה הוועד הזה לחמש מאות נציגי דת שונים, ובכללם גם כמה יהודים, בשאלה אם על פי הדת והמוסר מותר לעלות לירח ולשאר רקיעים ולהושיב שם בני אדם אם אפשר. בין הנשאלים נמצא גם אני, אף שהסיבה לבחירתי נעלמה ממני, כי בדרך כלל אין לי שום עניינים עם הממשלה. איני חושב שהקונגרס יתחשב הרבה עם דעת הדתיים, אולם מכל מקום נראה לי שיש כאן משום כבוד התורה שהמושלים פונים אלינו לשמוע חוות דעת תורה בעניין נחוץ זה העומד עתה על הפרק, אשר בוודאי עומד ברומו של עולם...[3] ואין להשיב פניהם ריקם. אולם כמובן אין אני יכול להשיב על דעת עצמי, ובפרט בדבר כזה אשר יוכל לצמוח מזה קידוש שם שמים או רחמנא ליצלן להיפך. על כן אבקש מהדרת גאון תורתו נא להזדקק לשאלתי.
הנה בסנהדרין ק"ט א"ר ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלוש כיתות, אחת אומרת נעלה ונשב שם וכו', ותניא רבי נתן אומר כולם לשם ע"ז נתכוונו, עיין שם[4]. הרי שלולא לשם ע"ז נתכוונו לא הי' בזה שום חטא לכאורה. וכן משמע נמי מקרא ישעי' יד, יג-טו, דחטאו של נבוכדנאצר שאמר אעלה ממעל לכוכבי אל וכו' הי' משום שנתכוון אֶדמה לעליון[5], ועיין פסחים צ"ד על זה[6] וכן חגיגה י"א ולמקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל עיין שם[7], ובמהרש"א שם דף י"ג ד"ה במופלא בא"ד כתב שם אך במה שהורשית התבונן, אמר התבונן לשון ציווי, כמ"ש החוקרים דיש לאדם לחקור על מציאותו מתוך הברואים שבעולם, עיין שם[8].
לכאורה נראה מכל הנ"ל שאין לחשוב לחטא הא דמשתדלים האמריקאים להגיע לירח, כיון שאין מתגאים בזה על ה' רחמנא ליצלן כמו שהאדוּמים[9] באמת עושים, ובפרט אשר השונאים[10] פועלים בזה, ואם הם יגיעו בראשונה יש סכנה שיפציצו אותנו ויחריבו את העולם רחמנא ליצלן.
הנה ידעתי שאין זו שאלה רגילה, ושמא אין זה מן הנימוס להציע דבר כזה לפני מעלת כבוד תורתו הרמה, אולם תמכתי יתדותיי באהבת הרב לתלמידו, ואני תפילה שיואל נא בטובו להשיבני דבר עצה ותושי'. וה' ישפיע ממרומים רוח חכמה ובינה על כל העמים להפוך שפה ברורה ולעובדו שכם אחד במהרה בימינו אמן.
בברכת חג שמח וכשר
תלמידו המוקירו ומעריצו מעומק הלב[11]
נחום
ד"ש מבית לבית[12]
* מכתב זה מודפס במכונת כתיבה נתגלה בין כתבי הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל, ראש ישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים ובעל 'יד פשוטה' על הרמב"ם, שנפטר בשנה שעברה בי"ב אייר תש"פ. בעת כתיבת האיגרת, בשנת תשי"ט, שימש הגרנ"א בן העשרים ותשע כרב בעיר צ'רלסטון שבארה"ב, והוא נתבקש ע"י הממשל האמריקאי לחוות דעה בשאלת יחס היהדות לעלייה לירח שהחל תיכנונה באותן שנים, ויצאה לפועל לראשונה אחרי עשור בקיץ תשכ"ט עם החללית אפולו 11. הגרנ"א פנה בשאלה זו אל רבו דוֹד-אשתו הגאון הרב יעקב יצחק רודרמן זצ"ל ראש ישיבת 'נר ישראל' בבולטימור בעל 'עבודת הלוי', והציע בפניו כמה מקורות בנידון. בימי חייו הגרנ"א לא ראה לנכון לפרסם את המכתב מן הסתם משום שתוכנו היה רלוונטי בשעתו בלבד, אולם שׂיחתם של ת"ח צריכה תלמוד, ומשום חביבות הדברים מצאנו לנכון לפרסמו עתה. לתועלת הקוראים פתחתי את ראשי תיבות שבמכתב ותיקנתי כמה תיקוני לשון קלים. לא ידועה תשובה של הרב רודרמן בנושא. התודה והברכה לנכד הגרנ"א זצ"ל ר' אליסף רבינוביץ המטפל בכתביו. הערות נא לשלוח לשמוליק ישמח בכתובת SHMUEL65206@GMAIL.COM.
[1] ע"פ איוב ד, ב: "וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל".
[2] Satellites, לוויינים.
[3] הנקודות במקור, והן רומזות לכפל המשמעות במילים "ברומו של עולם".
[4] סנהדרין קט, א: "דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא וכו'. מאי עבוד?... אמר רבי ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלוש כיתות, אחת אומרת נעלה ונשב שם, ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה... תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודה זרה נתכוונו, כתיב הכא 'נעשה לנו שם' וכתיב התם 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו', מה להלן עבודה זרה אף כאן עבודה זרה".
[5] ישעיהו יד, יג-טו: "וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן: אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר".
[6] פסחים צד, א: "תא שמע, דאמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר 'אעלה על במתי עב אדמה לעליון', יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע, בן בנו של נמרוד הרשע שהמריד את כל העולם כולו עלי במלכותו. כמה שנותיו של אדם? שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, שנאמר 'ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה', מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, ובין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע, 'אך אל שאול תורד אל ירכתי בור'...".
[7] חגיגה יא, ב: "ולא במעשה בראשית בשנים - מנא הני מילי? דתנו רבנן: 'כי שאל נא לימים ראשונים' - יחיד שואל, ואין שנים שואלין. יכול ישאל אדם קודם שנברא העולם? תלמוד לומר 'למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ'. יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית? תלמוד לומר 'לימים ראשונים אשר היו לפניך'. יכול ישאל אדם מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור? תלמוד לומר 'ולמקצה השמים ועד קצה השמים' - מלמקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל, ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור".
[8] בחגיגה יג, א הובא: "כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות", וכתב במהרש"א שם, ד"ה במופלא: "הכפל בזה נראה שרמז אכל ה"מ דמתניתין. 'במופלא' - היינו במעשה המרכבה מה למעלה ומה למטה כו' 'אל תדרוש'. 'ובמכוסה ממך' - גם במעשה בראשית 'אל תחקור' מי שאינו בקי בטבעי מעשה בראשית. אך 'במה שהרשית התבונן' - אמר 'התבונן' בלשון ציווי כמו שאמרו החוקרים והפילוסופים דיש לאדם לחקור על מציאותו מתוך הברואים שבעולם. 'ואין לך עסק בנסתרות' - דהיינו בסתרי עריות כדאמרינן לעיל".
[9] =הקומוניסטים.
[10] =הקומוניסטים, ברית המועצות.
[11] עד כאן נדפס במכונת כתיבה, ומכאן בכתב יד.
[12] כוונתו למסור ד"ש מרעייתו, הרבנית רחל מלכה רבינוביץ, אל דודתה הרבנית רודרמן (שתיהן מכונות כאן "הבית", ע"פ שבת קיח, ב "ביתו זו אשתו"). לאמה של הרבנית רבינוביץ, מרת פעשא שוחטוביץ (אשת "הרב המאור הגדול חכם ושלם" רבי מרדכי שוחטוביץ כלשון גיסו הגרי"י רודרמן. שימש כרב קהילה בניו יורק), היו ארבע אחיות: האחות הבכורה הרבנית פייגא רודרמן הנזכרת במכתב זה, מרת לאה סקייסט, מרת יהודית ניוברגר ומרת יוכבד לוין, כולן בנותיו של הרב שבתי שפטל קרמר, משגיח בישיבת סלוצק ואח"כ ראש ישיבת 'ניו הייבן' בארה"ב. הרב קרמר היה חתנו של רבי שרגא פייבל פרנק שהיה מחזיק תורה ידוע בליטא, גדול בחסד ובהכנסת אורחים, ונערץ ע"י גדולי ישראל שבדורו (אחיו היה הרב יהודה לייב פרנק רבה הראשון של חדרה וממקימי המושבה, אביו של הגרצ"פ פרנק). אף בנותיו האחרות של רבי שרגא פייבל נישאו לת"ח מובהקים: הגרמ"מ אפשטיין, הגרא"ז מלצר, והג"ר ברוך הורביץ אב"ד אלקסוט ור"מ בישיבת סלבודקה.