המעין

איגרות רידב"ז אל רש"י הילמן זצ"ל בעל 'אור הישר' / רבי יעקב דוד וילובסקי זצ"ל (רידב"ז)

רבי יעקב דוד וילובסקי (רידב"ז) זצ"ל

איגרות רידב"ז אל רש"י הילמן בעל 'אור הישר'

הקדמה

רבי יעקב דוד וילובסקי זצ"ל הנודע בכינויו רידב"ז[1] נולד בקוברין בא' דר"ח אדר תר"ה. לאחר כהונתו כרב בכמה ערים נתמנה בשנת תר"ן לרבה של סלוצק על מקומו של מרן הבית הלוי זצ"ל. בשנת תרס"א עבר לארצות הברית ומונה לרבם של יהודי שיקגו. לאחר מאבקים רבים למען משמר היהדות עלה לארץ הקודש בשנת תרס"ה, וקבע את מושבו בצפת. נתבקש לבית עולמו בראש השנה תרע"ד, ומנוחתו כבוד בצפת. מאז עלייתו ארצה השקיע הרידב"ז את רוב מרצו למען שמירת השמיטה כהלכתה, ולשם כך הוציא לאור את חיבורו על הלכות שביעית 'שלחן ערוך לשבת' עם פירושו 'בית רידב"ז'[2], אשר חשיבותו בעיניו ניכרת במכתבים שלפנינו.

רבי שמואל יצחק הילמן זצ"ל נולד בעיירה שדובה שבמחוז קובנה בי"ב בתמוז תרכ"ח לאביו רבי אברהם חיים הילמן, מגזע הגאון רבי שמואל הילמן זצ"ל אב"ד מץ ומנהיים. למד בישיבת וולוז'ין ונסמך להוראה על ידי גדולי הדור, בהם ראש הישיבה רבי רפאל שפירא, רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים האדר"ת, רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל 'אור שמח', והרידב"ז. אחר נישואיו בשנת תר"נ למד בשקידה רבה ובהתבודדות בבית חותנו. בשנת תרנ"ז, בעודו בן עשרים ותשע בלבד, התמנה כרבה של קהילת ברזין שבפלך מינסק. בשנת תרס"ח עבר לבריטניה וכיהן כרבה של העיר גלזגו שבסקוטלנד, ובשנת תרע"ד עלה לכהן פאר כראב"ד לונדון. בתקופת כהונתו בעיר הבירה פעל רבות, בעיקר בזמן מלחמת העולם הראשונה, לסייע ליהודים שהתגוררו בה כפליטים, וכן תמך בישיבות הקדושות בארצות אירופה ובמשולחיהן. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל, וקבע את מושבו בירושלים. יסד את הכולל המפורסם 'אוהל תורה' ועמד בראשו, וביתו היה בית ועד לחכמים שרבים מהם נהיו מפורסמים לימים, בהם מרנן הגרש"ז אויערבך, הגרש"ש קרליץ, הגר"י גרוסמן, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש ואזנר ועוד רבים וטובים. חיבורו הגדול 'אור הישר' כולל למעלה מעשרים חלקים על התנ"ך, המשנה, הש"ס והרמב"ם, ובו ניכרות גאונותו וידיעותיו הרבות בחיבורי הראשונים והאחרונים. הרב הילמן התבקש לבית עולמו בי"ח בסיון תשי"ג, ומנוחתו כבוד בבית החיים בסנהדריה[3]. בעזבונו נותרו איגרות רבות שקיבל ממרנן ורבנן גדולי ישראל זצ"ל, החל מבקשות תרומה וסיוע, עבוֹר בברכות ואיחולי הוקרה לרגל צאתם לאור של חיבוריו, וכלה בהתייעצויות בנושאים מגוונים. במכתבים אלו[4] ניכרת הערכתם המרובה של גדולי התורה לדמותו רבת הפעלים ולמעשי החסד שגמל לרבים, לצד הערכת חיבורו הגדול 'אור הישר', בפרט על מסכתות סדר קדשים שסביבן לא נכתבו פירושים רבים כידוע.

להלן שלוש איגרות ששלח הרידב"ז אל הגרש"י הילמן. האיגרת הראשונה נכתבה בכ"ה בתשרי תרע"ב כששימש כרב בגלזגו, ובה פירט את סדר ספרו על הלכות שביעית, כשהוא חותם שזהו ספר יקר המציאות מאוד מאוד. באיגרת השניה לא מצוין תאריך, אך היא נכתבה אחרי צאת הספר הנזכר לאור, כאשר רידב"ז קיים את הבטחתו במכתבו הראשון לשלוח את הספר אל הגרש"י הילמן. הוא ביקש לקבל את הספר בכבוד הראוי לו ואף לקבוע שיעור ללמוד בו, והוסיף כי הלומד ירגיש בו 'טעם תורה'. בסוף המכתב ביקש הרידב"ז מרש"י הילמן להודיעו מה דעתו בעניין קביעת בית דין גדול בירושלים בזמן הזה. לא ידוע אם ומה השיב הרב הילמן לרידב"ז בעניין זה, אך בספר 'ואשיבה שופטיך' (תל אביב תרח"ץ עמ' מו) נדפס מכתב של רש"י הילמן משנת תרצ"ה בעניין הסמיכה וחידוש הסנהדרין בימינו, ושם הזכיר שזה כשלושים וחמש שנה נדרש בזה מהרה"ג רבי מנדל הכהן ז"ל רב העדה האשכנזית בקהיר, ובשלהי דקייטא תרע"ד נשאל כזאת מהגאון הגדול רידב"ז זצ"ל מצפת ת"ו, יעוין שם[5]. המכתב השלישי הוא איגרת ברכה שנכתבה בעשרת ימי תשובה תרע"ג, ועליה חתם הרידב"ז 'ידידו מקושר באהבתו'.

* * *

ב"ה, פעה"ק צפת ת"ו. יום כ"ה לחדש תשרי שנת תרע"ב.

כבוד ידי"נ וחביבי הרב הגאון המובהק המפורסם החו"ב סוע"ה[6] פאר ישורון י"א[7] כש"ת שמואל יצחק נ"י הילמאן, הגאבד"ק גלאסקאב[8].

שלום וכו'.

הסך 5 ר'[9] דהוא עשרים שילינג הגיעני לנכון, ברכות ינוחו על ראשו.

כעת ספרי שולחן ערוך הלכות שביעית הוא באמצע הדפוס[10]. מסודר הוא כך, נדפס עם הספר פאת השולחן ביחד, לשון הרמב"ם ז"ל ופאת השולחן וספר בית ישראל בצידו כמו שנדפס בצפת הספר פאת השולחן בזמן המחבר זצ"ל[11]. ועתה נכנסתי בפנים[12] בהגהות שלי בשם שולחן ערוך לשבת, ומן הצד ספר בית רידב"ז, ויהיו כעת שני בתים ושני שולחנות[13]. והוא ספר יקר המציאות מאוד מאוד בע"ה. וד' יזכני לברך על המוגמר, ואשלח לכ"ג נ"י בע"ה.

משולח על הישיבה שליח כעת במדינתו איש ספרדי, בטח יקרבו כ"ג נ"י.

והנני ידידו מוקירו, יעקב דוד רידב"ז

***

ב"ה.

מע"כ ידידי וחביבי בתוונא דליבאי דיתיב, הרב הגאון הגדול המפורסם, חו"ב בכל ח"ת[14], סוע"ה, אוצר של יראת שמים כו', כש"ת ש"י נ"י הילמן הגאב"ד גלאסקאוו.

על ידי הרב דמאנשעסטער יגיע לידו ספרי הקטן והיקר, יקבלו בכבוד התורה. ואבקשו שיקבע שיעור ללמוד בו, כי הוא חלק שולחן ערוך להלכות שביעית, וירגיש בו טעם תורה. וכבר נתפרסם מחכמי ירושלים תובב"א נחיצת הספר הזה בזמן הזה.

ואנא להודיעני דעתו בדבר לקבוע בית דין הגדול בירושלים תובב"א.

ידידו מברכו ומכבדו, יעקב דוד רידב"ז

אולי יוכל לקבל ספר אחד גם עבור בית המדרש.

***

ב"ה, פעה"ק צפת ת"ו. יום ד' לחדש תשרי שנת תרע"ג.

מע"כ ידי"נ הרם הגאון המובהק החריף ובקי בכח"ת[15], סוע"ה, אוצר של יראת שמים, כש"ת שמואל יצחק נ"י הילמאן, הגאבד"ק גלאסקאוו.

יתברך בשנה טובה והצלחה בתורה ובגשמיות.

כברכת ידידו מקושר באהבתו, יעקב דוד רידב"ז

[1] פתרון ראשי התיבות אינו רבי יעקב וכו' כפי שניתן להבין בפשטות, שכן הרידב"ז עצמו קרא לחיבוריו בשם זה; אלא, כפי שביאר בעצמו בהקדמת ספרו 'נימוקי רידב"ז' על התורה, אלו ראשי התיבות רינת יעקב [כמאמר הכתוב בירמיה לא, ו 'רנו ליעקב שמחה'] דוד בן זאב. לאחר זמן, כאשר בעת חוליו נוסף לו השם רפאל, נמצאו ראשי התיבות כפשוטן, וכמו שכתב בהקדמתו לתשובותיו 'בית רידב"ז'. (זה המקום להודות לת"ח החפץ בעילום שמו שיגע וטרח להשיג את האגרות האלו ולהעתיקן, וגם רוב ההקדמה ורוב ההערות יצאו מתחת ידו. העורך י"ק.)

[2] חיבור זה כתב הרידב"ז במשך שלושה חודשים בלבד, כמובא בספר מלך ביופיו (על מרן הגר"י אברמסקי זצ"ל) פרק ג.

[3] חתנו היה הרב הראשי השני הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל. לקווים נוספים לדמותו יעוין באהלי שם עמ' תנ, בקובץ ישורון ח עמ' תרפא, ובמבוא לספר אור הישר על התנ"ך.

[4] מצויים בארכיון המדינה פ-4265/17, פ-4266/1.

[5] הרידב"ז נפטר כאמור בר"ה תרע"ד, ונדצ"ל שלהי דקייטא תרע"ג. עיקר דעת הרידב"ז בעניין זה מתפרשת בקונטרס סמיכת חכמים לרבי אהרן מנדל הכהן הנזכר דף יב ע"א, וז"ל בתו"ד: כי בשנה העברה כתב לי גם כן אודות להחזיר הסמיכה, וידעתי שהצדק עמו, אך כיצד בידינו זאת. ע"כ. ויעוין גם במכתביו שבמבוא לספר יד ראם (תל אביב תש"ך), ובספר עשות משפט עמ' רצא.

[6] החכם ובקי, סיני ועוקר הרים.

[7] ירא אלקים.

[8] =גלזגו.

[9] רובל.

[10] הספר אכן נדפס בירושלים באותה שנה, תרע"ב.

[11] הוא הגאון רבי ישראל משקלוב זצ"ל, בשנת תקצ"ו.

[12] היינו ביחד עם לשון הרמב"ם ופאת השלחן, וכפי שכתוב בעמוד השער בזה"ל: הפנים האותיות מרובעות הגדולות הן לשון הרמב"ם ז"ל, והאותיות מרובעות הקטנות הן לשון הפאת השלחן ז"ל, ואותיות רש"י שבפנים הן שולחן ערוך לשבת מהרידב"ז נ"י וכו'.

[13] כלומר, בית ישראל ובית רידב"ז אלו הבתים, ופאת השלחן ושלחן ערוך לשבת אלו הם השולחנות.

[14] חדרי תורה.

[15] בכל חדרי תורה.