המעין

בעניין קנין בשבת / הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל

הורדת קובץ PDF

הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל

בעניין קנין בשבת

לפנינו איגרת מאת מו"ר הגרש"ז אוירבך זצ"ל לחמי ר' שמעון בודנהיימר ז"ל, שבה מעיר הגרש"ז על המשנה ברורה (סי' שו ס"ק לג) שפסק כמגן אברהם שם שאוסר לתת מתנה בשבת אפילו בלא קנין סודר, ותמה על מה שנוהגים לתת כלים לחתן הדורש בשבת. ותמה הגרש"ז זצ"ל שלא הביא המ"ב את דעת הבית מאיר (באבן העזר סי' מה סע' א) שמתיר קבלת מתנה בשבת וסובר שאין גזירת מקח וממכר במשיכה. הדיון הוא לגבי איסור קנין בשבת, האם מה שנאסר הוא מעשה הקנין - או שעצם העברת הבעלות היא האסורה משום מקח וממכר. ונפ"מ בקונה מתנה בשבת בלא קנין סודר, שעל ידי עצם הקבלה לא מוכח שעושה מעשה קנין. ראיית הבית מאיר היא ממה שקיי"ל בשו"ע או"ח סימן תקטז סעיף ג שמותר לשלח ביום טוב כלים שראויים לשימוש ואפילו תפילין כיון שראויין להניחם בחול, ואילו למרדכי ומ"א צריך להיות מותר רק אוכל נפש.

והנה, הבית יוסף בסימן תקכז בדבריו לגבי מי שלא עירב עירוב תבשילין, שאומרת הגמרא כיצד הוא עושה - מקנה קמחו לאחרים, מביא מה שכתב הר"ן בביצה ט, ב בדפי האלפס "לאקנויי, בלשון מתנה בלא סודר אלא כשאר [מטלטלין] הנקנין במשיכה, אם צריך לתת קמחו במתנה שיהו אחרים מותרין לאפותו ולתת לו", משמע שההיתר הוא משום שהקנין נעשה בלא מעשה מיוחד. וכן כתב המאירי בביצה יז, א: "ואין לחוש להקנאה כזו ביום טוב, שהרי מתנה מיד ליד היא שלא כדרך קנין". וכיוצא בזה כתבו תוספות עירובין סו, א: "יפה עשיתם ששכרתם - לא דמי למקח וממכר ליאסר בשבת, דלא הוי אלא כמתנה בעלמא, שאין עושין אלא להתיר טלטול". אבל מביא הבית יוסף את המרדכי שכתב שההיתר הוא רק משום מצוה, וכתב על זה בבית יוסף סי' תקכז: "ואיני מבין דבריו, דאי בלשון מתנה בלא סודר - מאי איריא משום מצוה, בלא מצוה נמי אמאי ליתסר... ואפשר דאפילו להקנות במשיכה בלא קנין סודר סובר המרדכי דאסור משום דמיחזי כמקח וממכר, ובמקום מצוה התירו". וכיון שמלשון הבית יוסף משמע שהוא נוטה להתיר קנין בשבת בלא מעשה קנין כדעת הר"ן, וכפי מה שהבאנו כן דעת המאירי ותוספות, לכן מובנת טענת הגרש"ז זצ"ל על המשנה ברורה שלא הביא את דעת הבית מאיר שפוסק להתיר.

אלא שמתוך דברי האחרונים, ובראשם רע"א (בתשובה סי' קעט) שדן בעשית קנין בערב שבת שיחול בשבת, משמע שלדעתם בעצם הקניה יש איסור מקח וממכר, ולא רק משום מעשה הקנין כדעת הבית מאיר.

יש לציין שכעין זה כתב בשמירת שבת כהלכתה (פרק כט סעיף כט) שמותר להשאיר מכונות מכירה אוטומטיות בשבת במקום שבו הקונים הם נוכרים. ובהערה עו הביא את שו"ת מהרש"ג (גרינוולד, ח"ב סימן קיז) שכתב בעניין זה שלגבי קנין אין בעיה, שכמו שמותר להתחיל מלאכה בערב שבת שמסתיימת מאליה בשבת "כ"ש במו"מ הנעשה בשבת ממילא ודאי מותר אף שהוא עשה פעולה לזה מע"ש" (אמנם עי' אבני נזר או"ח סי' נא שדחה את הדמיון, כיון שבקנין הרי הוא נעשה בשבת מכח האדם ולא מאליו). מכל מקום כיון שמלשון הבית יוסף הנ"ל משמע שנוטה להתיר קנין בשבת בלא מעשה קנין כדעת הר"ן, ומיישב את המרדכי האוסר בדרך של אפשר: "אפשר דאפילו להקנות במשיכה בלא קנין סודר סובר המרדכי דאסור משום דמיחזי כמקח וממכר", לכן מובנת טענת הגרש"ז זצ"ל על המשנה ברורה שלא הביא גם את דעת הבית מאיר שפוסק להתיר.

העתקתי את המכתב תוך פתיחת ראשי תיבות והוספת פיסוק ותיקוני לשון קלים.

                                                                                                                        יואל עמיטל

* * *

ב"ה אור ליום ו' כ"ט סיון [תשכ"ו]

ישפות ד' ברכה והצלחה וכל טוב סלה ליקירי הנעלה ר' שמעון בודנהיימר הי"ו.

קיבלתי היום את מכתבך, ורוב תודות לך בשמי, ומדין זכין לאדם גם בשם החתן והכלה הי"ו – כי טרם מסרתי להם תשורתך. והנני בברכה שתזכה יחד עם רעייתך היקרה לרוות עונג ונחת מכל אשר לכם, ולהתברך בכל מילי דמיטב. וברכה בידידות נפש, כאוות נפשו ונפש ידידו ומוקירו.

ועתה על דברי תורה באתי.

הרי כתב כלשונו של המשנ"ב שהעתיק מהמג"א דלא שרי ליתן מתנה אלא לצורך שבת ויו"ט, וא"כ לא עליו תלונתו. ומה שכתבת מהרע"א שחולק על המג"א, לא ידעתי לנכון כוונתך ואיה מקום כבודו של הרע"א הזה*. אולם בעיקר הדבר אני תמיד מתפלא על זה שהמשנ"ב לא מצא לנכון להביא דעת הבית מאיר שבת, הובא בפת"ש באה"ע סי' מ"ה, שחולק על המ"א, והוכיח דדוקא להקנות בקנין סודר או לעשות מעשה קנין של הגבהה ומשיכה בכוונה מסוימת כדי לקנות רק זה אסור, אבל סתם נתינה כרגיל לא איכפת לן אע"פ שהמקבל גם זוכה, וכפשטות המשנה במסכת ביצה דכל שניאותין בחול מותר לשלוח ביו"ט, ושם מענין אקנויי קימחא ביו"ט.

ועתה אסיים בשלו' מענין הפתיחה, ואחתום בכל חותמי טובה וברכה.

כלבבו הטוב ולבב ידידו

שלמה זלמן אוירבך.