המעין

עשר הערות על 'אוצר הגאונים החדש' על מסכת מכות / הרב אליהו סולוביצ'יק

הרב אליהו סולוביצ'יק

עשר הערות על 'אוצר הגאונים החדש' על מסכת מכות*

בהמשך להתעוררות הקיימת היום בטיפול בכתבי הגאונים ובההדרת דבריהם זכינו לכרך נוסף של אוצה"ג החדש, ויישר כוחם של המהדירים. אולם בעיון מהיר בעמודים ספורים בראש מסכת מכות מצאנו כמה השמטות וכמה שגגות שיצאו מידי המהדירים הנכבדים-באמת של כרך זה, שאת חלקן לפחות היה ניתן למנוע. בכינוס האחרון של 'בית הועד' שנערך בירושלים בשלהי תשרי תשפ"ג הזכיר אחד הדוברים שלפני הוצאה לאור של חומרים יסודיים של קדמונים כדאי להעביר אותם לעיונם של תלמידי חכמים העוסקים בסוגיות הספציפיות הכלולות בספר, וחבל שהדבר לא נעשה בכרך זה. להלן עשר דוגמאות של דברים הצריכים תיקון בכרך זה על מסכת מכות.

א. בסימן א נמצא ציטוט מהמאירי בשם ליקוטי גאונים אם עושים כאשר זמם ב'מצרי שני'. התיבות בסוף הציטוט 'ודין האמור במשנה' וכו' הם תחילת נושא חדש, ואינן קשורות לעניין הנדון.

ב. סימן ב הע' 3: יש לציין גם לשערי צדק סי' ד, סי' ז, וסי' מה. ויש להוסיף שתשובה זו הובאה בהגהות מרדכי סנהדרין סי' תשכה וכן בתשובת ר"י מיגש סי' קסו, וראה במרדכי השלם מהד' מכון ירושלים בהערות שם על המובאה שנמצאת בעיטור ובשו"ת רשב"ש ובספר שער משפט.

ג. על החלק השני של התשובה 'והמלומד בעבירות ובדברים רעים וחשוד בדבר פעם פעמים ושלש אסור לקבל ממנו עדות ולמסור לו עדות' נכתב בהע' 2: 'לא מצאנו מקור להלכה זו בספרות חז"ל. ואולם נראה שלדעת הגאון אדם כזה הוא בגדר רשע שעליו נאמר 'אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס', השווה: סנהדרין כד ע"ב - כו ע"ב; רמב"ם הל' עדות פרק י'. ע"כ דברי המהדירים. אולם הלשון 'אסור לקבל ממנו עדות ולמסור לו עדות' היא ציטוט מפסחים מט, ב: 'שישה דברים נאמרו בעם הארץ, אין מוסרין להם עדות ואין מקבלין ממנו עדות', והגאון פירש מי הוא עם הארץ שעליו אמרו דבר זה. וראה רמב"ם הל' עדות פרק יא.

ד. בסימן ד הובא ציטוט מהרי"ף 'ופירש גאון' וכו'. נשמט מעיני המהדירים שתחילת התשובה נמצאת בקטע גניזה שנמצא בקיימברידג' G2.105.

ה. בסימן ה מובא ציטוט מהמאירי 'כתבו קצת גאונים שכך הדין ביובל לעניין תנאי שלא יחזיר הוא את הקרן, ויש חולקים לא תימכר לצמיתות' וכו'. אכן הגירסה לפנינו במאירי היא 'הקרן', אולם נראה שנפלה כאן ט"ס וצ"ל 'הקרקע' (אולי המעתיק פתח בטעות את הקיצור 'ק' או 'קר' ל'קרן' במקום ל'קרקע').

ו. בסימן ט מובא ציטוט מספר משפטי שבועות על 'אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו את עצמן', ובהע' 1 צוין לפירוש ר"ח על מכות המביא את דבר רב האי. ויש לציין גם לפירוש ר"ח על ב"ק עב, ב (מהד' לב שמח עמ' ריט) שם הובאו דברי רב האי בנוסח שונה במקצת.

ז. בסימן יא הובא ציטוט מדברי הרי"ף בשם 'רבואתא'. כוונת הרי"ף לרבנו חננאל, וכמו שציין ר"י אלמאדרי על אתר. אמנם נכון שהרמב"ן (המובא בהע' 1 שם) הביא פירוש זה בשם הגאונים הראשונים, אבל הרי"ף מצטט כדרכו את ר"ח.

ח. בסימן יז באמצע הע' 1 העירו המהדירים ש'מפתיע עוד יותר שהגאון לא הסביר לשואלים שיסוד שאלתם בטעות, הם חשבו ש'בזמן שהתרו בהן' משמעו שאחרים התרו בעדים, ולאמיתו של דבר הכוונה שהעדים התרו בעבריין'. כלומר שלדעת המהדירים השואל פירש פירוש מוטעה, ומפתיע הדבר שהגאון לא העיר לו על כך. אולם הפירוש של השואל הוא מוטעה רק אם נשווה את דבריו למה שרש"י פירש בסוגיא, אך גם רבנו חננאל וגם הגאון עצמו פירשו כמו השואל.

ט. בעמ' 308 על סוגיית 'נמצא אחד מהם קרוב או פסול', אחרי סימנים יז-יח, מופיעה השורה: 'ראה גם אוצר הגאונים החדש, בבא בתרא עמ' 581-582'. לדעתי יש כאן טעות בשיקול דעתם של המהדירים: כמות נכבדה של דברי גאונים על הנושא של 'נמצא אחד מהם קרוב או פסול', וכן פירושים על המשנה וסוגיית הגמרא, הובאו באוצר הגאונים סנהדרין ט, א, ומקומם העיקרי בוודאי כאן על המשנה במסכת מכות. יש מקום לשקול אם להביא את כל החומר מחדש כאן או להסתפק בהפניה מפורטת לשם אחרי שהכל כבר פורסם שם בהרחבה, אולם ציון רק לאוצר הגאונים החדש לבבא בתרא ששם צוינה רק הפנייה לאוצר הגאונים סנהדרין. יתכן שזה מתאים לכלל המקצועי שיש להפנות למקור האחרון, אבל המטרה העיקרית של המהדיר אמורה להיות לסייע לבא ללמוד את תורתן של גאונים.

י. בסימן כא הע' 1 כתבו המהדירים 'רש"י על אתר כותב הכי גרסינן, נשמט אנשמט לא קשיא הא באוהב או בשונא, נפסק אנפסק לא קשיא הא רבי הא רבנן... כך מצאתי גירסא בתשובות הגאונים וכן עיקר. לאחר מכן הוא מסביר למה לדעתו 'גירסת הספרים משובשת'; הכוונה לגרסה הפוכה, כמו זו של כתב יד מינכן: נשמט אנשמט לא קשיא הא באוהב והא בשונא, נפסק אנפסק לא קשיא הא רבי והא רבנן'. אולם שתי הגרסאות שציינו המהדירים בהערה הן למעשה בדיוק אותה גרסה. כוונת רש"י לגרסה שלפנינו בגמרא: נפסק אנפסק לא קשיא הא באוהב הא בשונא, נשמט אנשמט לא קשיא הא רבי הא רבנן. רש"י גורס כמו הגאון, אולם פירושו שונה: רש"י מציין שרבי ורבנן נחלקו ברישא של המשנה על נשמט הברזל, והגאון מפרש שמחלוקת רבי ורבנן נסובה על הסיפא של המשנה, על מן העץ המתבקע, מפני שהוא פירש את 'העץ המתבקע' כפירוש ר"ח שנשמט הברזל מכח הכאה בעץ המתבקע.

* * *

לסיום: יש לשבח את העמל הרב של המהדירים בהוצאה לאור של כרכי 'אוצר הגאונים החדש', שיש בהם תועלת לדורות, והם מצטרפים להתעוררות שחלה בדורנו בטיפול בתורת הגאונים. אולם כדאי מאוד להשביח את מלאכת ההדרה דרך קבלת סיוע מתלמידי חכמים שעוסקים בסוגיות אלו, ותהיה בכך תועלת לרבים לדורות.

* סקירה וביקורת על הספר אוצר הגאונים החדש על מסכתות עבודה זרה, שבועות, מכות, הוריות, עדיות ואבות, יד הרב ניסים, ירושלים תשפ"ג. מהדירים: ירחמיאל ברודי, כרמיאל כהן וצבי יהודה שטמפפר. תוכן הערות נרשם על ידי אחי הגאון רבי ברוך שליט"א.