המעין

יישֹוּמוֹן לייעול תהליך הקרבת הקורבנות בבית המקדש השלישי / פרופ' זהר עמר והרב יהודה קרויזר

הורדת קובץ PDF

פרופ' זהר עמר והרב יהודה קרויזר

יישֹוּמוֹן לייעול תהליך הקרבת הקורבנות בבית המקדש השלישי

קרבן פסח כמקרה מבחן

מבוא

אתגר הקורבנות במקדש השלישי

קרבן פסח לעתיד לבוא

מינוי שליח באמצעות אפליקציה

היערכות מִנהלת המקדש

סיכום

מבוא

מִנהלת המקדש בשלהי תקופת הבית השני הייתה ערוכה להקרבת אלפי קורבנות במהלך השנה, ובעיקר בשלושת הרגלים. גם המערך העירוני של ירושלים כעיר מקדש היה מאורגן לקליטת מאות אלפי עולי רגל, ולהענקת שירותי הארחה, מכירת קורבנות ונסכים, הספקת מתקני צלייה לקרבן פסח ועוד. כל אלה חייבו תכנון ופיקוח מוניציפליים לצורך הבטחת תנאי טהרה וסניטציה מתאימים, ולצורך התמודדות עם מפגעים אקולוגיים שונים הקשורים לעבודת המקדש ולאירוח הבאים בתחומי העיר[1].

דוגמה מובהקת לפעילות שדרשה כושר ארגון ומענה הולם הייתה הקרבת קרבן פסח, שהיה אירוע המוני שבו חלק ניכר מקהל ישראל התכנס בתחום ירושלים במשך קרוב לעשרה ימים ואף יותר. תהליך השחיטה וכל שלבי עבודת הקרבן, לבד מהצלייה בפועל, התרחשו בתחום העזרה במהלך של פרק זמן קצר ביותר של כשלוש וחצי שעות זמניות, החל משעה שמונה וחצי זמנית ועד לשקיעה[2]. בימי בית שני נעשו פעולות אלה בשלוש משמרות, כשעה אחת בממוצע כל משמרת. על מנת לייעל את המלאכה נעשתה מלאכת קבלת הדם וזריקתו כנגד יסוד המזבח בשיטת "הסרט הנע"[3]. בשל חוסר במתקני תלייה להפשטת העורות היו חלק מהאנשים תולים את הבהמה באוויר באמצעות מקלות שהיו מונחים על כתפיהם[4]. כל 'חבורה' שלחה נציג מטעמה לעזרה כדי לשחוט את קורבנה. מצב זה יצר צפיפות רבה של אנשים, והשטח המצומצם של העזרה הכיל אלפי אנשים[5], עד כדי סכנה, כמו בימי "פסח מעוכין"[6]. אלו רק חלק מהבעיות שאיתן התמודדו הנהגת הציבור ורשות המקדש.

 

אתגר הקורבנות במקדש השלישי

הקרבת קורבנות בימי הבית השלישי שייבנה במהרה בימינו טומנת בחובה אתגרים רבים. ראשית - אנשים רבים, אף שהם מייחלים בליבם ובתפילתם לכינון המקדש, קשה להם עם הקרבת קורבנות בשל עכבות ומחסומים הקשורים לקודי התנהגות בעידן המודרני, כגון ריחוק מנטלי, תרבות הקַיַימוּת (שימור המערכות האקולוגיות), תופעת הצִמחונות ומוסרניות-יתר. אפשר להוסיף לכך את מסורת הגלות, שגרמה להתרחקות מהבנת מקומה המעשי והרוחני של עבודת הקורבנות. יתירה מזאת, הסתובבות של אלפי אנשים במרחב העירוני של ירושלים עם בהמות שחוטות בידיהם בדרכם לצלות ולאכול את בשר הקורבנות עם בני ביתם תיצור מצב של חוסר נעימות במרחב הציבורי, קושי אסתטי ובעיות היגיינה. יש להוסיף על כך שלהקרבת קורבנות קיימים בימינו קשיים פוליטיים ומדיניים, וגם בעיות טכניות וקשיי נגישות הקשורים לאפשרות קיום של קרבן פסח בתוך קהל המונה מיליונים.

הבסיס לכל דיון לגבי אופן התנהלות המקדש העתידי הוא ההלכה לפרטיה בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ, וכפי שהתגבשה בספרות הפוסקים, כמו בספר העבודה ובספר הקורבנות לרמב"ם. מאידך אין ספק שחלק מדרך התנהלות עבודת ה' במקדש בעתיד תותאם למציאות החדשה, כמו בניית מקדש בסטנדרטים גבוהים ומתקדמים. חברי הסנהדרין יצטרכו להתמודד עם סוגיות הלכתיות רבות שהזמן גרמן, כמו דרך הקרבת הקורבנות בעידן המודרני, הרחבת המתחם של הטיפול בקרבן פסח במתחם המקדש[7], והרחבת תחום ירושלים המקודשת - כך שהעיר תכיל את מיליוני החוגגים ואלפי מתקני הצלייה של הפסחים.

 

קרבן פסח לעתיד לבוא

במאמר קצר זה ברצוננו להציע פתרון מתקדם אפשרי לכמה מהבעיות שהצגנו לעיל בהקשר לקרבן פסח - התמודדות עם הקרבת קורבנות רבים בזמן קצר ובשטח מוגבל מצד אחד, ומאידך צמצום החשיפה של הציבור לתהליך השחיטה והקרבת הקרבן, בלי לפגוע כלל בקיום הלכות הקרבת קרבן פסח ואכילתו בהידור. השינוי המשמעותי קשור להפרדת תהליך התקנת הקרבן בשלבי השחיטה, הפשיטה והניקור, ואף משלב הצלייה, משלב קיום מצות אכילת בשר הקרבן ע"י בעליו. החלקים הראשונים ייעשו הרחק מעיני הציבור באמצעות כוח האדם הכוהני שיוכשר על ידי מִנהלת המקדש. במקום נציג מכל חבורה שיהיה נוכח בעזרה, תמנה החבורה כשליח מטעמה[8] כהן, לוי או אף ישראל מצוות מנהלת המקדש. הדבר מתאפשר משום שבקרבן פסח אין חובת סמיכה[9]. לגבי השחיטה עולה שלכאורה קיים חיוב על הבעלים לשחוט בעצמו את קרבנו[10], אבל עיון במקורות מראה שקיימת ביד הבעלים האחריות לממש זאת, אך הרשות בידו למנות שליח תחתיו[11]. במקרא מובא במפורש שבפסח חזקיהו (דה"ב ל, טז) ובפסח יאשיהו (שם לה, ו) הלוויים שחטו את הפסחים. יתכן שבמציאות החדשה שאינה מאפשרת להכניס כמות כה גדולה של אנשים לעזרה, מינוי שליח מטעם מנהלת המקדש לשחיטה הוא הכרח שאותה ניתן לאמץ לכתחילה. השוחט צריך לכוון (באמירה או במחשבה) שהוא שוחט לשם בני החבורה המנויה על הקרבן.

 

מינוי שליח באמצעות אפליקציה

מינוי שליח לקרבן פסח יוכל להתאפשר בקלות באמצעות יישומון (אפליקציה). מנהלת המקדש תפתֵח יישומון שאותו ניתן להוריד מהאתר שלה. בשלב הראשון ייקבע נציג אחד מכל חבורה[12] לרישום ראשוני ובחירת 'תפריט', שבעקבותיו הוא יקבל קוד זיהוי.

בחירת התפריט תכלול את הפרטים הבאים:

1. כבש / עז
2. משקל הקרבן הדרוש (בפועל שליש ממשקל הבהמה בערך ייוותר כבשר נאכל): עד 20 ק"ג / עד 40 ק"ג / 60 ק"ג[13].
3. בשר חי / צלוי שלם / צלוי חתוך לשיעור כזית
4. הזמנת שיפוד עץ: כן / לא
5. סוג מארז: רגיל / מיוחד (אריזת ואקום עם יחידת קרח ומתקן נשיאה)

אישור על הצהרה:

• הריני ממנה את השוחט ממנהלת המקדש לשחוט את הפסח בעבורנו
• הריני ממנה את נציג מנהלת המקדש להקדיש את הקרבן

 

פיתוח אפליקציה: שקד עמר

לאחר אישור ההזמנה מתבצע התשלום למנהלת המקדש באמצעות כרטיס אשראי / ביט (Bit) / פייבוקס  (PayBox)או צורת תשלום אחרת. לאחר אישור ביצוע העסקה נפתחת האפשרות לרישום המשתתפים בחבורה. הנציג מעביר את קוד הזיהוי לבני החבורה, והם צריכים להיכנס ליישומון ולרשום את שמותם ואת מספר הפלאפון שלהם ברִשומת של קורבנם. במידת הצורך יכול אדם לרשום את בני משפחתו וידידיו המנויים על אותה חבורה (בידיעתם ובהסכמתם). עם הרישום מתקבל אישור באמצעות מִסרון  (SMS)או בוואטסאפ, באישור מופיע השיבוץ של החבורה (כת ראשונה, שנייה או שלישית). באמצעות היישומון יכולים בני החבורה לעקוב אחרי כל תהליך הקרבת קורבנם בעזרה. המעקב יתאפשר באמצעות זיהוי ברקוד של הבהמה העוברת בפס העבודה, עם אפשרות של מיקוד מצלמה עליה[14]. בנוסף, כלל העבודה במקדש כולל שירת הלווים יועברו בשידור ישיר בכל אמצעי התקשורת בעולם.

בסיום התהליך יקבל נציג החבורה אישור להגיע לנקודת האיסוף שתיקבע כדי לאסוף את בשר הקרבן הארוז לפי פרטי ההזמנה.

 

היערכות מִנהלת המקדש

מנהלת המקדש תפעל מראש להיערכות לשחיטה והקרבת פסח המונית. בשלב הראשון היא תקבל נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי אומדן אוכלוסיית היעד שתשתתף בהקרבת הפסח בהתאם למצב הדמוגרפי העכשווי והתנאים הבינלאומיים, ומספר החבורות הצפוי. בהתאם לכך תוזמן כמות הבהמות ויגויס כוח אדם שיוכשר לעבודה במקדש.

1. הבהמות והטיפול בהם: הזמנת כמות מספיקה של אלפי בהמות מִספקים שונים בארץ ובעולם, שירוכזו החל מראש חודש ניסן במכלאות ענק ובפיקוח וטרינרי צמוד[15]. רכישת בהמות באמצעות המקדש מהווה גם ביטוח כנגד אפשרות של מציאת מומים וטריפות בבהמות לאחר השחיטה[16]' ויהיה צורך להזמין כמות רזרבית של בהמות. לקראת השחיטה הן ישונעו בנתיב נפרד מהציבור, ויובלו לאזור העזרה[17].

כל הבהמות תעבורנה בדיקה מקדימה של צוות מבקרי מומי קדשים של המקדש[18]. כשייבנה המקדש לא יסומנו הבהמות בתגי-אוזן שגורמים להן למום ופוסלים אותן לקורבן. במקום זאת כל טלה ועגל שייוולד יסומן בקוד זיהוי (בַּרְקוֹד) פיסי שיוטמן בפרסותיו, או בטכנולוגיה מתקדמת אחרת.

1. גיוס כוח אדם ייעודי: מנהלת המקדש תגייס את מערך צוותי השחיטה מכל גופי הכשרות המאושרים על ידי הרבנות הראשית, ובמקרה הצורך תכשיר כמות גדולה נוספת של שוחטים ומנקרים מיומנים. כל צוותי השחיטה יעברו השתלמויות מקצועיות בפיקוח מנהלת המקדש, ויידרשו לערוך אימון וריענון, הן בתהליך השחיטה והניקור והן בעבודה בצוות שתייעל את כל שלבי העבודה המקדש. כוח האדם המקצועי הזה יחליף את רוב המשתתפים ששהו בתחום העזרה בשעת הקרבת קורבנות הפסח בימי הבית השני[19], שחלקם הגדול היו נציגי החבורות, וכוח האדם הזה יספיק כדי לארגן ולתפעל את הקרבת קורבנות הפסח במקדש השלישי ביעילות יתירה[20].
2. ארגון ועבודה יעילה: העבודה במקדש תיעשה בשיטת ה"סרט הנע": שלב השחיטה וקבלת הדם והובלתו ליסוד המזבח, הוצאת האמורים והקרבתם, ייעשו כאשר הבהמות תלויות על מספר מסועים ועוברות תחנות אחדות שבהם מתקיימות הפעולות השונות. את חלקן ניתן לבצע במקביל באמצעות צוותי עבודה אחדים.  
3. צלייה: בתום העבודה עוברות הבהמות במסוע מחוץ למתחם המקדש. למעוניינים תהיה אפשרות לצלות את הקרבן במתקני הצלייה של המקדש, וכן לקבל את בשר הקרבן לאחר צלייתו שלם או חתוך למנות בשיעור כזית, כל חבורה לפי מה שהזמינה.
4. אריזה וחלוקה: יוקמו שני בתי אריזה, לבשר חי ולבשר צלוי. לאחר האריזה יישלח בשר הקרבן לנקודות איסוף אחדות, שם ימתינו נציגי החבורה ויקבלו אותו אחרי הצגת קוד הזיהוי[21].

 

סיכום

עבודת ה' במקדש השלישי שייבנה במהרה בימינו כרוכה באתגרים רבים, נוסף להכשרת הלבבות והגברת תודעת המקדש בציבור היהודי. לחלק מהם ניתן להציע פתרונות מעשיים מתאימים להלכה וגם למציאות המודרנית. מנהלת המקדש שתוקם תצטרך להיערך מבחינה אירגונית ולוגיסטית, תוך ניצול טכנולוגיות חדשניות. במאמר זה הצגנו מודל אפשרי להקרבה המונית של קורבנות פסח כשהמינוי לחבורה נעשה באמצעות יישומון, ותוך ייעול דרכי ההקרבה, כאשר הקרבת הפסח נעשית באמצעות מנהלת המקדש והנמנים מקבלים את בשר הקרבן נקי וארוז, מוכן לצלייה או אף מיידית לאכילה.