המעין

'ביד רמה'! \ דבר העורך

'ביד רמה'!

תחילת יציאת בני ישראל ממצרים הייתה 'ביד רמה', ככתוב (שמות יד, ח): 'וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה'. מה פירוש 'יד רמה'? על מי או אל מי הרימו בני ישראל את ידם? אונקלוס מתרגם באופן מפתיע ש'יד רמה' פירושו 'ריש גלי', ראש מגולה. ראש מגולה היה בתקופת התנ"ך וגם אחריה סימן לעזות, לתקיפות, לאי קבלת מרות, ומכאן מנהג ישראל שהפך לדין שאיש יהודי חייב להיות עם ראש מכוסה, 'כי היכי דתהווי עליה אימתא דשמיא'. חזקוני מפרש שהביטוי 'יד רמה' מקביל לביטוי 'קומה זקופה', התבטאות חיצונית של הרגשת עצמאות ואומץ ולקיחת אחריות. וכך מפרש רש"י שהיד הרמה היא 'גבורה גבוהה ומפורסמת', והכוונה שבני ישראל הרגישו והדגישו בזמן יציאת מצרים, בליבם ובמעשיהם, שהם כבר לא עבדי עבדים, אלא עבדי ה' חופשיים. הרמב"ן מרחיב את הדברים – יוצאי מצרים עשו להם דגל ונס להתנוסס, ויצאו בשמחה ובשירים ובתוף ובכינור. הראב"ע מוסיף שהביטוי 'יד רמה' רומז גם על כך שהם נשאו עימם כלי נשק, ולא יצאו ממצרים כעבדים הבורחים על נפשם.

אולם הרשב"ם רודף הפשט לא יכול היה להימנע מלסייג מעט את ההתלהבות, והוא מפרש: 'לא היו דואגים כלל - עד שראו פרעה ועמו רודפים אחריהם, אז וייראו מאוד'... הרגשת 'היד הרמה' של אבותינו הייתה קצרת טווח, החזיקה מעמד שישה ימים בלבד, וכאשר הם ראו את 'מצרים רודף אחריהם' התנדפה הרגשה זו כלא הייתה. ר"מ אלשיך אף מוצא רמז מדאיג בביטוי 'יד רמה', ביטוי שמופיע גם, הפוך על הפוך, במי שעובד ע"ז 'והנפש אשר תעשה ביד רמה' וכו' – 'שיצאו ברמות רוחא, בגאוה, בלתי נכנעים לפניו יתברך. על כן גירה בם את הדב – וירדפו מצרים אחריהם'. עד כדי כך.

נפסק בשו"ע או"ח סי' ב סע' ו שאסור ללכת בגילוי ראש וגם לא בקומה זקופה. ואכן כל יהודי ירא שמים אינו הולך ארבע אמות ללא כיסוי ראש, אבל אי הליכה בקומה זקופה היא הלכה שקשה לקיימה – וכי יש צורך ללכת כפופים? האמנם זהו דין ממש? המפרשים מסבירים שהכוונה להליכה שמבטאת עזות ועצמאות ותקיפות מעל המקובל, מישהו דימה זאת ל'הליכה של קצין', ולמרות שדין זה נפסק בשו"ע בלי חולק - ספק אם זהו דין גמור או רק הנהגה ממידת חסידות (וע"ע באיגרת הרמב"ן אות ו 'ויהיה ראשך כפוף' וכו').

מכל הנאמר כאן ברור שיש שני צדדים למטבע 'יד רמה' – צד חיובי מאוד של הודיה לה' על הטוב אשר גמלנו שהוציאנו מעבדות לחירות ונתן בידינו כח לנצח את אויבינו ולנקום את נקמתנו, וצד של הרגשת 'כוחי ועצם ידי' שיודעים היכן היא מתחילה וקשה לדעת היכן היא תיגמר. אנחנו נמצאים עתה ממש בתווך – ביד רמה אנו פוגעים בסיעתא דשמיא באויבינו בכל המזרח התיכון ומשנים את העתיד של עם ישראל בארץ ישראל, ומצד שני חייבים להיזהר מאוד לשמור על פרופורציות, לא לפרום יתר על המידה את התפרים שמחברים את כל חלקי עם ישראל, ולצפות בענווה לטוב. וה' דיבר טוב על ישראל.

מערכת 'המעין' מברכת את המנויים ואת כלל קוראי 'המעין' ואת כל בית ישראל שנזכה להמשך הניסים והישועות והנקמות עד הגאולה השלמה בקרוב, לרפואת הפצועים ולשחרור החטופים, ולחג כשר ושמח.

הק' יואל