המעין
תשובה בענין הדין לרבינו יצחק אלפסי?
הורדת קובץ PDFתשובה בענין הדין לרבינו יצחק אלפסי?
בשנת תרמ"ה הדפיס ר' אברהם הירשנזון בירושלים[1] את 'בית הבחירה' למסכת יומא שחיבר "רבינו מנחם ב"ר שלמה לבית מאיר המכונה בשם... 'המאירי'... היתה בכתובים בקהילה הקדושה אנקונה... תחת ידי הגאב"ד... מו"ה רפאל יצחק אשכנזי שליט"א... ונתן לאבא מארי שליט"א הכתב יד הזה"... (נוסח השער). בסוף הספר, דף פ ע"א, צירף המהדיר מתוך כת"י אחר 'תשובה' לר' יצחק אלפאסי (הרי"ף): "התשובה הזאת היא נמצאת בכתב יד בביבליטעק פארמא בסוף המדרש תנחומא הגדול שם... ואינה נמצאת בדפוס, לא בתשובת הרי"ף ולא ברי"ף עצמו, והעתיקה משם אדוני אבי נ"י. ולמען שלא יאובד בין הכתבים הנני ליתן לה מקום בכאן, והועתק אות באות כמו שכתוב שם".
זוהי ה'תשובה' שהעתיק שם "אות באות"; הוספתי מעט מראי מקומות, סימני פיסוק ותיקונים ע"פ כתה"י (ראה להלן):
רבינו יצחק דאלפס. שאילתא: כיון שהקב"ה דן בראש השנה מה יהיה בסופה[2], אם כן למה דן את האדם בכל יום בשלש שעות[3]? אלא בראש השנה דן כך ירויח פלוני בזאת השנה אבל לא יקצוב לו באיזה יום ירויח, על כן הקב"ה יושב ורואה בכל יום, אם ייטיב דרכיו בו ביום ירויח. וכן בראש השנה דן הקב"ה למות באותה שנה, ואינו קוצב באיזה יום ימות[4].
ואם תאמר, למה אינו גוזר בראש השנה כל דבר בגמירה ולא יצטרך לדון בכל יום? אלא לכך דן בכל יום, כדי שיבאו הנשמות וישמעו הגזירות ויתפללו על החיים.
ואם הוא שיש קצבה לשנות האדם ולימיו מיום הוולדו, אם כן למה גוזר בראש השנה? וכי מאחר שגוזר על כל דבר ועל הגשמים שירדו וכמה ירדו, אם כן למה נידון על המים בשמיני עצרת? אלא יהא לך כללו של דבר: הקב"ה גוזר בראש השנה כל מה שיהא בראש השנה[5], אבל אינו גוזר באיזה יום בשנה יהיה בשנה. על כן בכל יום דן, ולפי מעשיו של אדם דן. ואם יטיבו ישראל מעשיהם – יקים[6] בהם "ונתן את האלות האלה על אויביך ועל שונאיך" וגו'[7], כדאמר בתענית (כה סוע"א) לגבי העננים שהיו הולכים לגבי עמון ומואב, ואמר להו ר' חייא בר לולייאני: וכי קבלו את התורה?! שדו מיטרא אדוכתייהו! ואם ישראל חוטאים – ישלח[8] מטר למדברות, דכתיב (מל"א ח, נט) "לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו".
דברי 'תשובה' זו נתקבלה אצל חכמי ישראל על-שם הרי"ף. כך, למשל, מביא ר' יוסף ענגיל: "ועי' בתשובת הרי"ף הנדפסת סוף המאירי יומא, טעם על מה שהקב"ה דן את האדם בכל יום בשלש שעות אחרי שכבר נגמר דינו בראש השנה..."[9]. גם ר' שמואל אשכנזי מירושלים כותב: "תשובת הרי"ף בענין 'אדם נדון בכל יום' נדפסה מתוך כתב-יד פרמה בסוף ספר 'בית הבחירה' למסכת יומא (ירושלים תרמ"ה), ובראשה נמצאת הכתובת: 'רבינו יצחק דאלפס, שאילתא'"[10].
'תשובה' זו חזרה ונדפסה לאחרונה באכסניה מכובדת תחת הכותרת: "תשובה המיוחסת לרי"ף בענין אדם נידון בכל יום"[11]. ואולם הוער שם: "ואם כי יש לפקפק ביחוסה להרי"ף, אך מאחר ולא נדפסה במקום אחר, ואינה ידועה, וגם אין ספר זה מצוי[12], ראינו לנכון לחזור ולהדפיסה שנית לתועלת הרבים". המעיר הנזכר שׂם לבו לכך שלא הסגנון ולא רוח התשובה מתאימים לרי"ף ולתקופתו, אבל לא חלי ולא הרגיש ההוא גברא שתשובה זו ידועה, וגם נדפסה: תשובה זו מצויה, מילה במילה, בספר חסידים לרבינו יהודה החסיד בנוסח הרחב שבכת"י פארמה, מהדורת י' וויסטינעצקי, ברלין תרנ"א, סי' לג, עמ' 33[13], אלא שבהעתקה שנמסרה לידי ר' אברהם הירשנזון נפלו מספר טעויות והשמטה אחת שצויינו לעיל[14].
גלוי וידוע לפני שבספר חסידים נספחו – לעיתים בידי עורכים מאוחרים – פסקאות מספרים שונים, כגון מהלכות הרי"ף, מ'מגילת סתרים' לרב נסים גאון, וממשנה תורה לרמב"ם[15]; אף על פי כן ברור שפסקה זו לא יצאה מקולמוסו של הרי"ף. כל המכיר ואפילו במעט את שיחם ושיגם של חסידי אשכנז הקדמונים יודע שרוח הדברים נושבת מבית מדרשם[16].
הסיבה שנתגלגל הדבר ו'שאילתא' המופיעה בספר חסידים יוחסה לתשובת הרי"ף פשוטה ביותר. המהדיר, ר' אברהם הירשנזון, כותב ש"התשובה הזאת היא נמצאת בכתב יד בביבליטעק פארמא בסוף המדרש תנחומא הגדול שם... והעתיקה משם אדוני אבי נ"י...". אולם באמת האב ר' יצחק או הבן ר' אברהם טעו, ו'תשובה' זו הועתקה מאותו כת"י פארמה הכולל את ספר חסידים, אותו הדפיס וויסטינעצקי (לאחר שש שנים!). 'שאילתא' זו מופיעה בכתה"י בתוך 'חלון' ובצמוד לטקסט שבסימן לג, בכעין שני טורים מקבילים. בסימן לג מובאים (בדילוגים) דברי הרי"ף בהלכותיו[17], ולכך נרשם למעלה מהם: "רבינו יצחק דאלפס"; לטקסט שב'חלון' ניתנה הכותרת "שאילתא" בגלל השאלה שנידונה שם. אלא שהמעתיק הבין שהכותרות של שני הטורים ("רבינו יצחק דאלפס", "שאילתא") הן בעצם כותרת אחת המציינת שגם המובא ב"שאילתא" הוא מתורת הרי"ף, וכך העתיקו[18].
ראיה חלוטה ש'תשובת הרי"ף' זו הועתקה ונדפסה ישירות מה'שאילתא' שבספר חסידים ניתן למצוא בצורה הגרפית של כותרת ה'תשובה' במהדורת ר' אברהם הירשנזון. זה האחרון הדפיס את שתי הכותרות (שלדעתו הן כותרת אחת) באותה צורה גרפית שהן מופיעות בכתב-היד: המילים "רבינו יצחק דאלפס" נדפסו בצידו הימני של העמוד, ומעט למטה מהם במרכז העמוד הוצבה המילה "שאילתא" (ראה לעיל צילום 1), ממש בדומה לעיצוב הגרפי של כתב-היד (ראה צילום 2) שגם וויסטינעצקי השתדל לחקותו במהדורתו (ראה צילום 3).
סוף דבר. אין כאן תשובה חדשה לרי"ף, אלא פיסקה מתוך ספר חסידים לרבינו יהודה החסיד[19].
[1] על בית הדפוס של ר' יצחק הירשנזון (אבי ר' אברהם) שיסדו אביו ר' יעקב מרדכי, ראה: י"א ווייס, בשעריך ירושלם - זכרונות ורשומות, ירושלים תש"ט, עמ' 123-122; שושנה הלוי, הספרים העבריים שנדפסו בירושלים, ירושלים תשכ"ג, עמ' 23-22; הנ"ל, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' מג-מה; שבתי זכריה, חצר כולל גליציה וחצר הירשנזון בירושלים שבין החומות, [ירושלים] תש"ס, עמ' 69-66, ובמקורות שם.
[2] בכתה"י: יהא; ועי' ראש השנה טז, א.
[3] עי' עבודה זרה ג, ב.
[4] בכתה"י נוסף, וכנראה נשמט בטעות הדומות: על כן בכל יום דן אותו באיזה יום ימות.
[5] כך גם בכתה"י, אך כנראה צ"ל: בכל השנה.
[6] בכתה"י: יקיים.
[7] ע"פ דברים ל, ז.
[8] בכתה"י, כנראה בט"ס: שלח.
[9] גליוני הש"ס, ראש השנה טז, א.
[10] הרי"ף ומשנתו, ירושלים תשכ"ז, עמ' 24 (הספר נכתב בידי ר' שמואל אשכנזי מירושלים, ו'נמכר' לעורך הסידרה). וראה גם: הרב מ' לייטר, 'בשולי גליוני - הערות והארות ביאורים וחידושים למסכת עבודה זרה', הדרום, ח-ט (תשי"ט), עמ' 53 טור ב, ובהע' 28 שבעמ' 72. אמנם מפליא מעט ש'תשובה' זו נעלמה מעיני מחברי ספר 'שרי האלף', מעיריו ומשלימיו, עי' הרב מ"מ כשר וי"ד מנדלבוים, שרי האלף, ב, מחלקה ששית, מס' 36, מהדורה שלישית, ירושלים תשמ"ד, עמ' שנו, ובכל ההשלמות לערך זה: שם עמ' תתכח, עמ' תתמב, עמ' תתסג.
[11] מוריה, שנה יז, גליון ט-י (צח), שבט תשנ"א, עמ' כא; ומשם לקובץ המועדים - ראש השנה ויום כפורים (בעריכת הרב י' בוקסבוים), ירושלים תשס"ב, עמ' ג.
[12] הכוונה למהדורה הנ"ל של 'בית הבחירה'.
[13] 'תשובה' זו מצויה רק בספר חסידים מהדורת וויסטינעצקי, שהיא מהדורה מקורית ושלמה יותר, ונמצאים בה קטעים רבים שאינם נמצאים בשאר מהדורות ספר חסידים הנפוצות, שנדפסו כולן על-פי דפו"ר בולוניא רצ"ח (ראה: י' פריימאנן, מבוא לספר חסידים, ירושלים תשכ"ט, עמ' יח-כ). אמנם השאלה הפותחת את הפסקה הנדונה כאן: "כיון שהקב"ה דן בראש השנה מה יהיה בסופה, אם כן למה דן את האדם בכל יום בשלש שעות", מצויה במקום נוסף בספר חסידים (בשתי המהדורות!), אבל ההמשך שם שונה לגמרי: מהדורת וויסטינעצקי סי' תתתתקפד, עמ' 424; מהדורת הר"ר מרגליות (ירושלים תשי"ז) סי' תשסג, עמ' תנו.
[14] השווינו למהדורה הפקסמילית של כתה"י שיצא לאור בידי א' מרקוס, 'ספר חסידים כ"י פארמה H3280', ירושלים תשמ"ה, דף 13 ע"א. לא הסתמכתי על הנוסח הנדפס, שרבו בו השיבושים וההשמטות מחמת העתקה גרועה, עי' במ"ש מרקוס, שם, מבוא, עמ' יא-יב.
[15] ראה: י' פריימאנן, מבוא לספר חסידים, ירושלים תשכ"ט [ד"צ], עמ' יב-יד, עמ' יז-יח.
[16] והשווה לדברי י' פריימאנן שם עמ' יז: "שאילתא לא נודע מקורה, נכתבה על גליון סי' ל"ג... ואולי היא נובעת מספר הכבוד [שחיברו ר' יהודה החסיד] אשר נתייסד קצתו על-דרך שאלות ותשובות עיוניות".
[17] רי"ף, ראש השנה ג ע"ב - ד ע"א, לפי דפי דפוס ווילנא.
[18] הוא גם שיבש את הסיגנטורה של כתה"י, ובמקום: כת"י פארמה, הספרייה הפאלאטינית, מס' 3280, קטלוג די-רוסי מס' 1133, כתב: "בכתב-יד בביבליטעק פארמא... נומר 3122, או לפי הקאטאלאג השני נומר 1242"; זהו המשך השיבוש הראשון, כי זהו אכן מספרו של מדרש תנחומא הגדול כת"י פרמא (אמנם בקטלוג די רוסי צ"ל מס' 1240, ולא כפי שצויין), אך כאמור לא שם נמצאת 'שאילתא' זו.
[19] ועי' במהדורה החדשה של ספר חסידים שעל-פי מהדורת בולוניא (ספר חסידים המפואר, מהדורת אוצר הפוסקים, ירושלים תשס"ז) שהמהדיר העתיק את הפסקה הנדונה מספר חסידים מהדורת וויסטינעצקי (בח"ב סי' תשסג עמ' תרמ, מדור שינויי נוסחאות וכת"י הערה ב), והעיר על אתר (מקורות והערות הע' י): "נמצא בשולי הגליון בכתב-יד פארמא, ומקורו מספר גליון הש"ס, ראש השנה יב ע"א, הביא תשובות מיוחסות להרי"ף, נדפסה לראשונה סוף ספר 'בית הבחירה' להמאירי על מסכת יומא". נראה שהמהדיר לא בדק את מקורותיו, וכל הסגנון משובש ומטעה: 'ספר חסידים' כמובן שלא העתיק מ'גליון הש"ס', ולא מדובר כאן כלל על 'גליון הש"ס' לר' עקיבא איגר הנדפס בשולי דפי התלמוד אלא לספר 'גליוני הש"ס' לר' יוסף ענגיל, וגם שם אין 'תשובות מיוחסות להרי"ף' אלא פיסקה זו בלבד, שכאמור אינה לרי"ף. מהדירים היזהרו בדבריכם!