המעין

עוד על 'לשון סורסי'

עוד על 'לשון סורסי'

רציתי להעיר הערה קטנה למאמרו המקיף והמאלף של הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן "התרגומים הארמיים למקרא" ('המעין' טבת תשס"ח [מח, ב] עמ' 49-62).

בהע' 8 מביא המחבר שנחלקו ראשונים בביאור הביטוי "לשון סורסי": בב"ק פג, א פירש רש"י "סורסי לשון נלעג הוא", כנגד זאת בעל הערוך ור"ת פירשו שלשון סורסי הכוונה לארמית הסורית.

והנה, בסוטה מט, ב ד"ה לשון סורסי פירש רש"י: 'קרוב הוא ללשון ארמי. ואומר אני שזה לשון גמרת ירושלמי, ואומות העולם קורין אותו לינג"א שורייא' (=השפה הסורית). ונראה לי שלפי זה אפשר לומר שאין שום מחלוקת בדבר: מה שכתב רש"י בב"ק שלשון יווני הוא לשון צח וסורסי לשון נלעג הוא – הכוונה הוא שלשון סורסי הוא לשון ארמי מעוות, דומה למה שכתב שם ר"ת 'לפי שמעט משתנה, כמין לשון לעז שמדברים אותו לשון צח במדינה אחת יותר מבאחרת... ועל שם שקרובה לארץ ישראל אין לשון ארמי שלה צח כל כך' (ועי' גם תו' ב"ב צ, ב ד"ה לסוריא). וצ"ע שלא ציין ר"ת שהם-הם גם דברי רש"י!

ועי' בספרי 'מעייני אגם' (אנטוורפן תשס"ג) עמ' קטו-קל, שם העליתי בראיות מוכיחות שאין בתורה כלל לשון ארמי (לבד מ'יגר שהדותא'), ואצ"ל שאין בתורה כלל לשונות אחרות. ואוסיף את דברי הרד"ק בסוף ספר השורשים, שאחרי שהוא מביא פעמים אין ספור (כמו גם בפירושיו לתורה) לשון ארמי, ערבי, יווני, פרסי ועוד, הוא כותב שאחרי שפירש את המלים בלשון הקודש הוא מתכווין לפרש גם את המילים בלשון ארמי שבתנ"ך, ובכל התורה כולה לא מצא אלא את התיבות 'יגר שהדותא'!

                                                                                    אברהם מאיר גלאנצר