המעין

תשובות בענייני שבת בצבא

הרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל

תשובות בענייני שבת בצבא[1]

בס"ד, כ"ג אלול תשמ"ג

כוח"ט לחביבי ויקירי ר' אהוד ברזילי נ"י, ומז"ט לך ולארוסתך החשובה, ויברככם ה' בחיים טובים, והחופה תהיה בהצלחה ובקרוב, ותזכו לחיי אושר וכבוד. וברכות להוריך הי"ו עסקני הקהילה היקרים, ואשמח לראותכם בביתי יחד עם נו"ב.
בהקשר לשאלותיך, הנני עונה תיכף כשקבלתים כפי שבקשתני.

א. [אם מותר בצבא לשאת נשק בשבת במקום שאין עירוב]. התייעצתי עם ידידי הגאון אב"ד ר' שלמה טנא בעמ"ס ברכת שלמה (מזקני גדולינו שיחיו[2]), ואמר לי שראשית כל דבר יש לשאול את פי הרבנות הצבאית שמעודכנת בשטח היטב, ובנפשות הרי גם ספק ספיקא להקל, ואם הם מתירים - השיקולים שלהם יש להם על מה שיסמוכו. ולא לקבל סתם חובות של מפקדים.

אבל אם לבך נוקפך מאיזה סיבה שהיא, או שיש איזה שעת דחק מיוחדת, תוכל לסמוך על דעת הערוך השלחן באו"ח סי' ש"א ס"ק נ"א שלאיש מלחמה הנשק נחשב כבגד מבגדיו ואין כאן איסור הוצאה, עיי"ש. והראשל"צ הגר"ע יוסף ב"יחוה דעת" שלו[3] מהסס על דבריו (יש אולי קצת סיוע להערוך השלחן מסי' ש"ג סעיף ח"י , עיי"ש היטב).

ב. בקשר לשאלתך שיש חיילים חילוניים שקרוב לוודאי סוחטים, ומדליקים לאחר שכבה (במטבח), לא פירשת לענין מה שאלת.

אם לצוותם לנקות כלים וכו' ברור שאסור לתת הוראה כזאת, וזהו לאו דאורייתא דלפני עור וגו'. אלא שכיון שבידם לא לעבור על איסורים, מאחר שיש שם חומרי ניקוי פלסטיים, וכן אין שום צורך להדליק וכו' וכו', אין כאן איסור (ועדיף מתרי עברי דנהרא ע"ז ו'), ואפילו מסייע ידי עוברי עבירה (תו' שבת ג' ע"א, וכן הראשונים, ומקורו בגיטין ס"פ הניזקין) אין כאן, כיון שציוויו לא גורם אפילו בעקיפין לעבירה, ואפשר לעשות בהיתר. ובפרט להש"ך (יו"ד סי' קנ"א ס"ק ו') במומר אין לחוש לכל אלה (ומחלל שבת במזיד בפרהסיא אין לך מומר גדול מזה, עי' חולין ה ע"א דנחשב לעובד ע"ז), ובמיוחד לפירושו של הדגול מרבבה על הש"ך (שם) שאפי' במזיד דעלמא סובר הש"ך כן. אלא שכידוע נחלקו עליו רבים (עיי"ש בגליון מהרש"א שחולק, ועוד באחרונים). עכ"פ חלילה לרמוז או לעשות משהו שיש בו משום הכשלתם, או בעקיפין גרימה, לכל אלה.

ואם שאלתך משום שהמיצים הניתנים לשתיה מסופק לך אם אינם נעשים ח"ו בשבת, ויש כאן משום נהנה ממעשה שבת, בוודאי תימנע מכל אלה לכתחילה. אבל בדיעבד, הנה בספק אם נעשה בשבת בפמ"ג או"ח סי' שי"ח בא"א ס"ק י' מקיל כיון דקיי"ל כמ"ד דאיסורו דרבנן (כתובות ל"ד ע"א וב"ק ע"א), וכן פסק כף החיים שם, אבל כאן אפשר דחשיב ודאי ואסור.

אחזור לברך, בני יקירי.

ואני חוזר לזרזך להתייעץ עם הרבנות הצבאית היטב, ולא ללחוץ עליהם בשום דבר, כיון שיש לכבד את המרא דאתרא כידוע, ובפרט שיש כאן מסורת צבאית מכובדת ע"י רבנים גאונים כמו הגר"ש גורן ואחריו הרב הגאון ר' גד נבון שליט"א, וגם בתוך הרבנות רבו ת"ח גדולי תורה.

שלך, יהודא סגל